אשדות הנילוס
אַשְׁדֵי הנילוס היא סדרת אֲשָׁדִים של הנהר נילוס, שישה במספר, אשר נספרים מצפון אל דרום הנהר. בלועזית הוגדר שמם כקאטארקטות ('נשפכים מטה' ביוונית) על אף שלא ניתן להגדיר אף אחד מהם כ'מפל'. הם מאופיינים במים לבנים ואיונים בתחומם.
מיקומם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האשד הראשון (24°04′41″N 32°52′41″E / 24.078°N 32.878°E) - ליד העיר אסואן. מיקומו המקורי נבחר להיות מיקומו של סכר אסואן
- האשד השני - הגדול (21°29′N 30°58′E / 21.48°N 30.97°E) - כעת מתחת לאגם נאצר מאז 1960
- האשד השלישי - (19°46′N 30°22′E / 19.76°N 30.37°E) - ליד אתר ארכאולוגי טומבוס (אנ')
- האשד הרביעי - (18°55′N 32°22′E / 18.91°N 32.36°E) - כעת מתחת להצפה שנגרמה על ידי סכר מרווה (אנ') מאז 2008
- האשד החמישי - (17°40′37″N 33°58′12″E / 17.677°N 33.970°E) - בסמוך להצטרפות נהר עטברה לנילוס
- האשד השישי - (16°17′17″N 32°40′16″E / 16.288°N 32.671°E) - מקום חדירת נילוס סלע פלוטוני בסמוך למרואה
השיוך לאורך ההיסטוריה האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת מצרים העליונה לאחר התפרקות הממלכה המצרית החדשה השליטה של מצרים הוגבלה על האשד הראשון בלבד ושאר האשדים היו בשליטת ממלכת כוש. בשנת 727 לפנה"ס עת השתלטה הממלכה על כל אגן הנילוס ונכנסה להיסטוריה כשושלת ה-25 של מצרים.
השליט האחרון ששלט בכל האשדים היה מלך אשור החדשה אשורבניפל. מאז המאה ה-20 שולטת מצרים על האשד הראשון, ושאר האשדים נמצאים בשליטת סודאן.
