ממלכת כוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אתר הפירמידות בעיר מרואה מימי ממלכת כוש
האימפריה המצרית בשנת 1450 לפנה"ס

ממלכת כוש הייתה ציוויליזציה שהתרכזה בצפון נוביה (כיום צפון סודאן), והייתה אחת מהתרבויות המוקדמות ביותר שהתפתחו סביב עמק הנילוס. המדינה הכושית הגיעה לכוחה לפני שליטת המצרים הקדמונים. אנשי הממלכה נקראו בשם כושים. בירתה הדרומית הייתה העיר מרואה.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיזכור הראשון בנוביה נזכר בזמן השושלת הראשונה של מצרים בשנת 2890 - 3100 לפנה"ס, המצרים החלו לנוע דרומה וגילו את רובה של כוש. גילוי זה היה ברקע נפילת הממשלה המרכזית המצרית. בערך בשנת 1500 לפנה"ס עבר האזור לשליטת מצרים הפרעונית תחת שלטונו של תחותמס הראשון.

במאה ה-11 לפנה"ס שלטון המצרים קרס והוקמה ממלכה עצמאית סביב העיר נפטה בנוביה.

נפאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור נפאטה שהיה מרכז השלטון אוחד על ידי אלראן בתקופה מ-780 - 755 לפנה"ס, אלראן מוזכר כמייסד הממלכה הכושית על ידי יורשיו. הממלכה גדלה והשפעתה גדלה לאזור אלאפנטין בדרום מצרים. שנים מאוחר יותר המלך הכושי פיי אשר כבש את מצרים העתיקה והקים את השושלת ה-25.

כאשר האשורים פלשו בשנת 971 לפנה"ס, כוש נהפכה למדינה עצמאית המלך הכושי האחרון אשר ניסה להשתלט על מצרים היה טנטמני אשר הובס על ידי האשורים בשנת 664 לפנה"ס. כוחה של הממלכה כלפי מצרים שקע ונוטרל בשנת 656 לפנה"ס כאשר פאסמטיק מייסד השושלת ה-26 איחד את מצרים. בשנת 591 המצרים תחת פאסמטריק השני פלש לכוש משום ששליט כוש אספאלטה התכוון לפלוש למצרים.

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם שניתן לתרבות מקורו בתנ"ך: כוש בן חם אחד מנכדיו של נח שהתיישב בצפון מזרח אפריקה. התנ"ך מתאר את כוש באזור סודאן, דרום מצרים, אריתריאה, אתיופיה וסומליה. ממלכתו של אחשוורוש השתרעה מהודו ועד כוש.

כמה מהחוקרים מזהים את כוש בדרום ערב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]