אשלי ברטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשלי ברטי
Ashleigh Barty
Sydney International WTA Players Cruise (31974227527) (cropped).jpg
לידה 24 באפריל 1996 (בת 26)
איפסוויץ', קווינסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
מקום מגורים איפסוויץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.65 מטר
יד חובטת ימין (חבטת גב היד בשתי הידיים)
פעילות כמקצוענית אפריל 2010 – 2022 (כ־11 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סה"כ פרסים שצברה 21,665,851 דולר אמריקני עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידים
מאזן קריירה 252–94 (72.8%)
דירוג שיא 1 (24 ביוני 2019)
זכיות בטורנירים 12 (8 WTA ו-4 ITF)
זוגות
מאזן קריירה 173–56 (75.5%)
דירוג שיא 5 (21 במאי 2018)
זכיות בטורנירים 19 (10 WTA ו-9 ITF)
שיאי גראנד סלאם
זכיות 4 (3 ביחידות ו-1 בזוגות נשים)
אליפות אוסטרליה הפתוחה זכייה (2022)
אליפות צרפת הפתוחה זכייה (2019)
וימבלדון זכייה (2021)
אליפות ארצות הברית הפתוחה

סיבוב רביעי (2018, 2019)

טניס
מתחרה עבור אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
המשחקים האולימפיים
ארדטוקיו 2020טניס - זוגות מעורב
תאריך עדכון 10 ביולי 2021
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אשלי "אש" ברטיאנגלית: Ashleigh "Ash" Barty; נולדה ב-24 באפריל 1996) היא טניסאית עבר מקצוענית אוסטרלית. דורגה במקום הראשון בעולם (12 באוקטובר 2020) בדירוג ה-WTA, התאחדות טניס הנשים.

ברטי זכתה 3 פעמים בטורניר גראנד סלאם ליחידות, באליפות אוסטרליה הפתוחה (2022), באליפות צרפת הפתוחה (2019) ובאליפות וימבלדון (2021). בנוסף לכך, היא זכתה באליפות סבב ה-WTA‏ (2019) ובתואר גראנד סלאם לזוגות נשים באליפות ארצות הברית הפתוחה (2018).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטי נולדה באיפסוויץ' בקווינסלנד שבאוסטרליה, וגדלה בפרוור ספרינגפילד של איפסוויץ'. היא האחות הצעירה מתוך שלוש אחיות. החלה להתאמן בטניס כבר בגיל 4 בהדרכתו של ג'ים ג'וייס, שמעולם לא אימן שחקנים בגיל כל כך צעיר, אך השתכנע לעשות כך בשל כישרונה הגדול. בהמשך התאמנה בהדרכתו של סקוט דרייפר. בגיל 15 החלה להתאמן בהדרכתו של ג'ייסון סטולטנברג ושהתה רוב הזמן באירופה.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטי דורגה במקום שני בעולם לנערות. באליפות וימבלדון לנערות שנערכה בשנת 2011 זכתה ברטי בתואר לאחר שניצחה את אירנה כרומצ'בה מרוסיה בשתי מערכות (7–5, 7–6(7–3)). באליפות ארצות הברית לנערות שנערכה באותה השנה הגיעה לשלב חצי הגמר שבו הפסידה לקרולין גרסיה מצרפת בשתי מערכות (3–6, 2–6).

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה זו הגיעה ברטי בשלושת טורנירי הגראנד סלאם למשחק הגמר בטורניר לזוגות נשים ביחד עם קייסי דלאקווה מאוסטרליה. באליפות אוסטרליה הן הפסידו במשחק הגמר לשרה אראני ורוברטה וינצ'י מאיטליה (1 בעולם) בשלוש מערכות (2–6, 6–3, 2–6). באליפות וימבלדון הן הפסידו במשחק הגמר לפנג שוואי מסין ולשיה שוויי מטאיוואן (8 בעולם) בשתי מערכות (6–7(1–7), 1–6), ובאליפות ארצות הברית הפסידו לאנדריאה הלווצ'קובה ולוציה הרדצקה מצ'כיה (5 בעולם) בשלוש מערכות (7–6(7–4), 1–6, 4–6).

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות צרפת שנערכה בשנה זו, הגיעה ברטי לשלב הגמר בטורניר לזוגות נשים ביחד עם קייסי דלאקווה, שבו הן הפסידו לבתאני מאטק-סנדס מארצות הברית ולוציה שפרובה מצ'כיה (1 בעולם) בשתי מערכות (2–6, 1–6).

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר גראנד סלאם ראשון בזוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית שנערכה בשנה זו היא זכתה בתואר בזוגות נשים ביחד עם קוקו ואנדוויי מארצות הברית לאחר ניצחון על טימאה בבוש מהונגריה וכריסטינה מלדנוביץ' מצרפת (2 בעולם) בשלוש מערכות (3–6, 7–6(7–2), 7–6(8–6))

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בסוף ינואר אותה שנה הגיעה ברטי כשהיא מדורגת במקום 15 בעולם. בטורניר עצמו הגיעה לשלב רבע הגמר, הישג השיא שלה בטורניר גראנד סלאם עד אז, ובו הפסידה לפטרה קביטובה מצ'כיה (8 בעולם) בשתי מערכות (1–6, 4–6). בשלב שמינית הגמר היא ניצחה את מריה שרפובה מרוסיה (30 בעולם) בשלוש מערכות (4–6, 6–1, 6–4).

תואר גראנד סלאם ראשון יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאליפות צרפת הפתוחה שנערכה בסוף מאי ותחילת יוני אותה שנה, היא הגיעה מדורגת במקום השמיני בעולם, דרוג השיא שלה. בטורניר עצמו היא זכתה בתואר לאחר ניצחון בגמר על מרקטה וונדרואושובה מצ'כיה (38 בעולם) בשתי מערכות (6–1, 6–3). בדרכה לתואר היא ניצחה 5 שחקניות טניס אמריקאיות. בשלב רבע הגמר היא ניצחה את מדיסון קיז מארצות הברית (14 בעולם) בשתי מערכות (6–3, 7–5) היריבה היחידה שהייתה מדורגת ובשלב חצי הגמר היא ניצחה את אמנדה אניסימובה (51 בעולם) מארצות הברית בשלוש מערכות (6–7(4–7), 6–3, 6–3). לאחר זכייתה בתואר עלתה למקום השני בעולם.

ביוני זכתה בטורניר ברמינגהאם ועלתה למקום הראשון בעולם.

באליפות וימבלדון שנערכה ביולי הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי אליסון ריסקה מארצות הברית (שחקנית לא מדורגת), ב-3 מערכות (3-6, 6-2, 6-3).

באליפות ארצות הברית שנערכה בספטמבר ברטי נוצחה בשלב שמינית הגמר על ידי ואנג קיאנג מסין (18 בעולם) בשתי מערכות (6-2, 6-4) ובטורניר זוגות לנשים היא הגיעה לשלב הגמר ביחד עם ויקטוריה אזרנקה מבלארוס שבו הן הפסידו לאליזה מרטנס מבלגיה ולארינה סבלנקה מבלארוס בשתי מערכות (7-5, 7-5).

באליפות סבב ה-WTA שנערכה בשנג'ן בנובמבר אותה שנה היא זכתה בתואר לאחר ניצחון במשחק הגמר על אליה סביטולינה מאוקראינה (דורגה במקום 8) בשתי מערכות (4-6, 3-6)

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אוסטרליה שנערכה בינואר הגיעה ברטי לשלב חצי הגמר שבוא הפסידה לסופיה קנין מארצות הברית (14 בעולם) בשתי מערכות (7-68-6, 7-5), קנין זכתה בתואר. בשלב שמינית הגמר היא ניצחה את אליסון ריסקה (17 בעולם) ב-3 מערכות (3-6, 6-1, 4-6) ובשלב רבע הגמר היא ניצחה את פטרה קביטובה מצ'כיה (7 בעולם) בשתי מערכות (6-76-8, 5-7).

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות וימבלדון שנערכה ביולי 2021 זכתה ברטי בתואר לראשונה בקריירה שלה לאחר ניצחון במשחק הגמר על קרולינה פלישקובה מצ'כיה (8 בטורניר) ב-3 מערכות (3-6, 7-6 7-4, 3-6).

2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בינואר 2022 זכתה ברטי בתואר לאחר שניצחה במשחק הגמר את דניאל קולינס מארצות הברית בשתי מערכות (3-6, 6-7 5-7) וזכתה בתואר הגראנד סלאם השלישי ביחידות. במהלך כל הטורניר היא לא הפסידה אף מערכה. התואר הגיע לאחר 44 שנים שבהן לא זכתה אף טניסאית מאוסטרליה בטורניר זה.

בחודש מרץ הודיעה ברטי על פרישה ממשחק לאחר, שלדבריה, חשה תחושת מיצוי מהמשחק[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשלי ברטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשר הטניסאיות הטובות ביותר בסבב העולמי לנשים נכון ל-21 במרץ 2022
1. אוסטרליהאוסטרליה אשלי ברטי

6. ספרדספרד פאולה באדוסה

2.פוליןפולין איגה שוויונטק

7. אסטוניהאסטוניה אנט קונטאבייט

3. יווןיוון מריה סקארי

8. צ'כיהצ'כיה קרולינה פלישקובה

4. צ'כיהצ'כיה ברבורה קרייצ'יקובה

9. ספרדספרד גרביניה מוגורוסה

5. בלארוסבלארוס ארינה סבלנקה

10. טוניסיהטוניסיה אונס גאבור