באבורו סדווקר
 | |
| לידה |
28 ביוני 1928 Sawantwadi, הודו  |
|---|---|
| פטירה |
23 בנובמבר 2000 (בגיל 72) |
  | |
באבורו סדווקר, באנגלית: Baburao Sadwelkar (28 ביוני 1928 - 23 בנובמבר 2000) היה צייר הודי, סופר אמנות, מחנך ומנהל. הוא ידוע בזכות דיוקנאותיו, הנוף והציורים המופשטים שלו בסגנון אימפרסיוניסטי.[1]
ציוריו של סדווקר זוכים פחות לתשומת לב בעולם האמנות בהווה. לאחר שמונה למנהל אמנותי, הוא השקיע זמן רב בעבודות אדמיניסטרטיביות שהשפיעו על תפוקתו האמנותית. עם זאת, ציוריו מציגים שליטה ברישום, ידע רב בצבע וגישה מודרנית כלפי הנושא.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדווקר נולד ב-28 ביוני 1928 בסוואנטוואדי, הודו. הוא היה הילד הבכור מבין שבע בנות ושלושה בנים של הוריו, נאראיאן וסרסוואטי .[2] לימודיו עד 1942 הושלמו בבית הספר התיכון החדש בקולהפור. לאחר מכן, הוא עבר את בחינת הבגרות שלו בבית הספר התיכון רג'אראם, קולהפור בשנת 1947. ההתפתחות האמנותית של קולהפור הגביר את משיכתו לציור. עם זאת, משפחתו אילצה אותו ללמוד מדע. בשנת 1948, הוא קיבל הזדמנות לראות הדגמה של אמן באגודת האמנות של ראג'אראם בקולהפור. זה היה כאשר סדווקר החליט ללמוד ציור. אביו היה נגדו אבל אמו מישכנה את התכשיטים שלה ושלחה אותו למומבאי לצורך חינוך לאמנות. [3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעת מסורת האמנות של קולהפור על סדווקר החלה לדעוך זמן קצר לאחר הגעתו למומבאי. בתחילה למד במכון לאמנות יפה והופיע למבחנים של בית הספר לאמנות סר ג'יי ג'יי. עבד קשה כדי להתפרנס מהצד, הוא התקבל לשנה הרביעית של בית הספר בשנת 1950 ותוך זמן קצר צבר מוניטין של תלמיד חכם. כשהיה תלמיד בבית הספר לאמנות, המורים שלימדו שם הגיעו להישגים בריאליזם אקדמי, תחייה הודית וזרמים של אמנות מודרנית. בתקופה זו הוקמה גם קבוצת האמנים המתקדמים של בומביי שזכתה להכרה באמנות הנסיונית והמרדנית שלהם. בהדרגה, נטייתו של סדווקר לאמנות מודרנית השפיעה על הנופים, הדיוקנאות והקומפוזיציות שלו. בשנת 1952 סיים את לימודיו בבית הספר לאמנות עם תואר באמנות.
סדווקר קיבל מלגה מבית הספר לאמנות בשנים 1952–53. במהלך תקופה זו, הוא הושפע מהצייר פאול קלה ומהפילוסוף ג'יי קרישנמורטי. הוא החל להתעניין בהבנת צורות האמנות ותנועות האמנות השונות של העולם המערבי וניסה לצייר בסגנון זה. בתום המלגה, סדווקר וציירים צעירים רבים אחרים היו אמנים אקטיביים כולם התכנסו במרכז האמנים במומבאי ודנו על עבודתם. ב-1956 הקים את קבוצת בומביי יחד עם אמנים אחרים בני דורו. הוא ארגן כמה תערוכות קבוצתיות מטעם הקבוצה עד לפירוקה ב-1962.[4]
מחנך לאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף 1953 מונה סדווקר כמורה בבית הספר לאמנות של סר ג'יי ג'יי. יחד עם ההוגה והמחנך המודרני שנקר פלסיקר, הוא החל לשנות את סגנון החינוך לאמנות בבית הספר. סדווקר לימד את שיעור קישוט ציורי הקיר שכלל מחקר שיטתי של פרסקו, טמפרה, פסיפס ומדיום טרקוטה. בזמן שלימד בבית הספר לאמנות, הוענקה לו מלגת פולברייט בשנים 1962–63, במסגרתה למד את הניואנסים של חינוך לאמנות אמריקאית בבית הספר לעיצוב ברוד איילנד בארצות הברית.[5]
לאחר שחזר מארצות הברית, החל ליישם את שיטות ההוראה החדשות שלמד שם, אבל הגישה החדשה לא הפכה לפופולרית במיוחד. הוא התעקש שהאמן יעסוק גם באמנויות אחרות. הוא התעקש להתאמץ ליישם את דעותיו ומחשבותיו בפועל והביע בוז למי שלא תמך בכך. המחלוקת הובילה לחילוקי דעות עם בני דורו ומורים רבים באותה תקופה. לאחר מכן התפטר מתפקידו כפרופסור בשנת 1971. בשנים 1971 עד 1974 שימש כסגל אורח בבית הספר לעיצוב הבינתחומי ולאחר מכן המשיך את חייו כצייר מקצועי.
כתיבה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1955, סאדווקר כתב רבות על אמנות בשפה המקומית ובאנגלית. [6] הרעיון של המגזין השנתי של בית הספר לאמנות, נהגה על ידו והוא ערך את המהדורה הראשונה שפורסמה ב-1956, ואחריה 1959, 1960 ו-1968. כתביו על אמנות, אמנים וביקורת אמנות פורסמו במגזינים רבים. הוא גם נתן הרצאות ברדיו של כל הודו והשתתף בדיונים ארציים. בשנת 1988 חגגה האגודה לאמנות בומביי את 100 שנות קיומה. הוא ארגן בשנת 1989 תערוכת לאירוע מאה השנה שהציגה את השינוי שחל בתחום האמנות החזותית בתקופה זו. סיפור מאה השנים הוא ספר חשוב שיצא לאור בהזדמנות זו. [7]
קרבתו של סדווקר עם בית הספר לאמנים בומביי המשיכה להיות מוצא לכתביו. כשסדווקר היה נאמן של גלריה לאמנות ג'האנגיר, הוא פרסם ספר על ציירים הודים מודרניים 1996, הקשורים לגלריה לאמנות הזאת. באותה שנה יצא לאור ספרו "עקרונות עכשוויים של אמנות". [8]
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדווקר צייר מגוון נושאים בסגנונות שונים. הוא קיבל את ההשראה הגדולה ביותר מהציירים האימפרסיוניסטים. צבעים בהירים, טיפול נמרץ, חופש המצאה ושימוש ניסיוני בעיוותים היו המאפיינים של יצירות האמנות שלו. הוא צייר פורטרטים אמנותיים ואיכותיים רבים על ידי הצבת דגמים לפניו. בדיוקנאות אלה, יחד עם אישיותו של המצויר, הוא התנסה בקומפוזיציה ובצבע. דיוקנאותיו זכו לשבחים על ידי רודולף פון ליידן, וולטר לנגהאמר ועמנואל שלזינגר, שלישיית האמנים ומבקרי האמנות המשפיעים של עולם האמנות באותה תקופה.[1] בתיאורי הטבע שלו, הוא מצא שילוב ייחודי של הסביבה במומבאי, כלומר מבנים, כיכרות, עצים, חשמליות, אוטובוסים והמוני בני אדם. בכך הציג סדרת ציורים של העיר. השימוש החזק בצבע לבן יחד עם צבעי מים הוא מאפיין של הנופים שלו. בשלב מאוחר יותר, הוא צייר בעיקר ציורים מודרניסטיים שהציגו נושאים שונים.
בציוריו התנסה סדווקר במגוון של איורים מדימויים פיוטיים ועד ציורים מופשטים. כמה מציוריו המופשטים הבולטים כוללים עולם אחד (1957), מטורף (1959), כדור הארץ (1962), תמונת העיר (1963), העיר הקוסמית השנייה (1974), סלע הירח (1974) לאחר מכן החל להתעניין בתגליות המדעיות של אותה תקופה והוא צייר תמונות בנושאים תואמים. לדוגמה, סדרת תמונות שכותרתה "חקר החלל". הוא גם צייר את הסדרה הרים ב-1986.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1956 נשא סדווקר לאישה את Vijoo Bhise, תלמידת ציור קיר שלמדה בבית הספר לאמנות סר ג'יי ג'יי. לזוג נולדו שני בנים, ניל ושיל, ובת אחת, ניטה. שיל סדווקר היה אמן ומעצב, הידוע ביצירות האמנות שלו שנעשו בעט כדורי שחור.[9] ניל סדווקר הוא עורך סרטים ויועץ טכנולוגי ליוצרי קולנוע. [10]
לאחר מותה של אשתו בשנת 1990, סדווקר נעשה מבודד. בשנת 1999, הוא יזם את פרס Vijoo Sadwelkar לזכר אשתו, אמנית מוכשרת בעצמה. סדווקר העניק את הפרס הזה לנשים אמניות מתחילות שהיו ראויות להכרה ולכן נדרשו לתמיכה כדי להניע את קריירת האמנות שלהן. [11]
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד האירועים של טקס הפרס לזכר אשתו היה מתוכנן ל-24 בנובמבר 2000. עם זאת, הוא מת ב-23 בנובמבר 2000.
הספר "אמני מהרשטרה – מכובדים ובלתי נשכחים", שאותו חיבר לפני מותו, יצא לאור בשנת 2007. [12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Baburao Sadwelkar | DAG"
- ^ Satyajit, Indian Whos Who 1980-81
- ^ Baburao Sadwelkar - Press obit, sadwelkar.com
- ^ [Sadwelkar, Baburao. Doshi, Dr. Saryu (ed.). "Contemporary Art". Marg. 36 (4): 79. Sadwelkar, Baburao. Doshi, Dr. Saryu (ed.). "Contemporary Art". Marg. 36 (4): 79.]
- ^ International who's who in art and antiques, Cambridge, Eng. : Melrose Press, 1976, ISBN 978-0-900332-37-1
- ^ "Baburao Sadwelkar | AAA Bibliography"
- ^ Baburao Sadwelkar, The Bombay Art Society, 1888-1988, Story of Hundred Years: Research for a Brief History of the Bombay Art Society with a Collection of Old Records and Rare Works of Art of Old Masters, The Society, 1989. (באנגלית)
- ^ Sadwelkar, Baburao (1996). Vartamāna citrasūtra (in Marathi)
- ^ "Veteran artist Sheil Sadwelkar no more". The Times of India. 2022-01-05. ISSN 0971-8257. נבדק ב-2024-02-14.
- ^ Who Neil Sadwelkar, sadwelkar.com
- ^ "Vijoo Sadwelkar Award"
- ^ Mahārāshṭrātīla kalāvanta, ādaraṇīya va sãsmaraṇīya | WorldCat.org, search.worldcat.org (באנגלית)