בארוטראומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בארוטראומה (Barotrauma) היא נזק פיזי לרקמות הגוף כתוצאה מהפרש לחצים של האוויר בתוך הגוף והאוויר (או מים) מחוץ לגוף.

בארוטראומה מתרחשת כאשר חללי האוויר בתוך גוף מגיבים לשינויים בלחצים המשתנים בסביבה, מקרים כאלו יכולים להתרחש, למשל, כאשר צוללים (בצלילת סקובה או בצלילה חופשית) או בעלייה וירידה בגובה בזמן טיסה.

חוק בויל אומר שנפח הגז נמצא ביחס הפוך ללחץ הפועל עליו. בטמפרטורה קבועה.

נזק נגרם ברקמות המקיפות את חללי האוויר בגוף, מכיוון שהגזים ניתנים לדחיסה והרקמות לא. כאשר הלחץ הסביבתי עולה (בזמן צלילה מתחת למים או נסיקה בכלי טיס), האוויר בתוך החללים נדחס ולא תומך כמקודם ברקמות אשר נאלצות להתמודד עם הלחץ הסביבתי הגבוה. כאשר הלחץ הסביבתי יורד, האוויר בתוך החללים מתפשט. במקרה שהאוויר כלוא בחללים ללא נתיב בריחה להשוואת הלחץ, הוא גורם נזק לרקמות.

סוגי פגיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לאיברים או רקמות שנפגעות בקלות בדרך כלל כתוצאה מבארוטראומה בצלילה או בטיסה:

  • אוזן תיכונה- האוזן התיכונה מכילה חלל עם סמ"ק אחד של גז כלוא, כאשר בזמן ירידה בלחץ הסבבתי הלחץ שבאוזן התיכונה גדל, והתעלה נפתחת. לעומת זאת, כאשר צוללים או מנמיכים בגובה, נוצר תת-לחץ והאוויר הכלוא באוזן קטן וכתוצאה מכך הדפנות באוזן התיכונה נצמדות זו לזו ועור התוף נכנס ודרושה פעולה של איזון לחצים על מנת לפתוח את התעלה. במידה ואיזון הלחצים לא התקיים או נכשל מתפתחת דלקת באוזן התיכונה הנקראת בארוטיטיס מדיה [1]
  • ריאה
  • סינוסים- הסינוסים הם חללים בעצמות הגולגולת שמקושרים לאף על ידי תעלות ופתחים צרים. בסינוסים מתרחש מעבר קבוע של אוויר וכאשר אותו מעבר האוויר נסתם, הגז נחשב ככלוא ומתרחשת התפשטות והתכווצות גזים בסינוסים שעלולה להוביל לבארוסינוסיטיס שהיא דלקת חריפה באחד הסינוסים או יותר כתוצאה בהפרשי הלחץ בין האוויר בסינוס לאוויר החיצוני.ס
  • עיניים: בעקבות אוויר בלחץ שונה הכלוא במסיכה
  • עור: בלבישת חליפה עם חללי אוויר
  • מערכת העיכול שמכילה עד כ 400 סמ"ק של גז כלוא. בזמן עליה הלחץ במערכת העיכול גדל ומפעיל לחץ על האיברים שמסביב.
  • שיניים:

מעיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "מעיכה" מתאר תופעה של אוויר המתכווץ כאשר הלחץ עולה, והכאב שמרגיש הצולל כאשר זה קורה.

פציעות נפוצות והשוואת לחצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצלילה, ובמידה רבה גם בטיסה, ניתן לבצע השוואה של הלחצים כדי להימנע מבארוטראומה. ישנן טכניקות שונות:

  • האוויר באוזניים ובסינוסים - סיכון של ניקוב עור התוף. כאן הצולל יכול לבצע את "תרגיל ואלסאלבה", כדי לאפשר לאוויר להיכנס לאוזן התיכונה דרך תעלת האוסטכיוס. פעולת בליעה יכולה לפעמים גם לפתוח את התעלה ולהשוות לחצים.
  • האוויר בריאות - סיכון של תמט הריאות. כדי להשוות כאן לחצים, אסור בהחלט לעצור את הנשימה בעת צלילת סקובה, כדי להימנע משמירת אוויר בלחץ גבוה בריאות כאשר עולים ללחץ סביבתי נמוך. על הצולל לנשום באופן סדיר כל הזמן כדי לשמור על הפרשי לחצים קטנים. הסיכון אינו קיים בצלילה חופשית, כי לא התווסף אוויר בלחץ גבוה יותר (או בלחץ כלשהו, ליתר דיוק) והריאות יתרחבו לגודלם שלפני הצלילה, לכל היותר.
  • האוויר במסיכת הצלילה - הסיכון הוא דימום מהעיניים. כדי להימנע מכך, יש לנשום דרך האף ולתוך המסיכה כדי להשוות את הלחץ. אין לצלול עם מסיכה אשר כוללת את העיניים בלבד ללא האף.
  • האוויר בחליפת הצלילה - הסיכון הוא צביטות בעור. הפתרון שמצאו היצרנים של החליפות הוא לכלול צינור אוויר בין המכל לחליפה להשוואת הלחץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‎‎‎Zadik, Yehuda. ‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎"Dental Fractures on Acute Exposure to High Altitude"‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. בדיקה אחרונה ב-15 ביולי 2008‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎.‎ 


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.