לדלג לתוכן

בודוג שילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בודוג שילר
Schiller Bódog
לידה 9 בפברואר 1877
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בינואר 1914 (בגיל 36)
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schiller Félix עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד פרופסור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בודוג שילרהונגרית: Schiller Bódog;‏ פוז'ון, 7 בפברואר 1877[1]בודפשט, 29 בינואר 1914)[2] [3] היה משפטן ועורך דין יהודי-הונגרי, היסטוריון משפטי, פרופסור באוניברסיטה, מזכיר ורשם בית משפט, שופט.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודוג שילר נולד במשפחה יהודית כבנם של חייט הנשים וסוחר אופנת נשים ברטולד שילר, ושל רוזה רוט. את לימודיו התיכוניים סיים בעיר הולדתו. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה המלכותית למשפטים בברטיסלבה ובאוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), הוא קיבל דוקטורט במשפטים ב-1900. בסתיו 1901, הוא נסע לחו"ל במלגה ממלכתית ובילה שני סמסטרים באוניברסיטת הומבולדט של ברלין, ולאחר שחזר הביתה ניגש לבחינת לשכת עורכי הדין. משנת 1904 מונה רשם בית משפט, ולאחר מכן שופט ומשנת 1912 הרצה כפרופסור באוניברסיטת בודפשט. בנוסף למחקרי ההיסטוריה המשפטית שלו, תרגם לגרמנית ב-1904 את עבודתו של פרופסור אקוש טימון בשם "היסטוריה חוקתית ומשפטית של הונגריה ביחס להתפתחות מדינות המערב". מאמריו וחלק ממחקריו פורסמו בכתבי העת ועיתונים:

  • המאה העשרים (Huszadik Század)
  • עלון מדעי המשפט (Jogtudományi Közlöny)
  • פסטר לויד
  • מדינת חוק (Jogállam)
  • ב-Zeitschrift für ungarisches öffentliches und Privatrecht
  • הוא היה עורך בלקסיקון המשפטי ההונגרי (Magyar jogi lexikon)

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה פרידריקה שילר (1886–?), בתם של ז'יגמונד שילר ושל אנה שטיין, איתה התחתן ב-5 בנובמבר 1907 בבודפשט.[4] הוא נפטר ממחלת לב.

ספריו (מחקריו) העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקור האצולה הגבוהה שעוברת בירושה בהונגריה. פרופסור אקוש טימון כתב הקדמה. (בודפשט, 1900)
  • מקורות משפטיים של שלושת הספרים (בודפשט, 1902)
  • ה-pragmatica sanctio והחוקים המקומיים (בודפשט, 1903)
  • Ungarische Verfassungs- und Rechtsgeschichte mit Bezug auf die Rechtsentwickelung der westlichen Staaten von Ákos von Timon. Aus der 2. Auflage übersetzt (Berlin, 1904)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a pozsonyi neológ izraelita hitközség születési akv. 153/1877. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-06-19.
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 41/1914. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-06-17.
  3. ^ Elhunyt Schiller Bódog (1914. január 30.) Világ, 5. évfolyam, 26. szám
  4. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 511/1907. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-06-17.