בוטוליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בוטוליזם
Botulism1and2.JPG
תמונות נער בן 14 עם בוטוליזם. שיתוק שרירי העין (אופטלמופלגיה) עם צנחת, כפי שנראה משמאל, וכן אישונים מורחבים, כפי שנראה מימין, הם ממאפייני ההרעלה. הנער היה בהכרה מלאה בעת הצילום.
שם בלועזית Botulism
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווג
 ‑ ICD-10 A05.1
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/213311 
MeSH D001906
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בּוֹטוּליזם (Botulism) (נקנקת) היא הרעלה נדירה הנגרמת על ידי רעלן הבוטולינום שמייצר החיידק Clostridium Botulinum.

רעלן הבוטולינום הוא הרעלן החזק ביותר בטבע שחיידק כלשהו מייצר: גרם אחד מסוגל להרוג מיליוני בני אדם.

הרעלן גורם לשיבוש חמור במערכת העצבים ועלול להוביל לשיתוק נשימתי ושל שרירי השלד.

ישנם שלושה סוגים עיקריים של בוטוליזם:

  • בוטוליזם המועבר במזון היא הרעלת מזון שנגרמת על ידי צריכת מזון המכיל את רעלן הבוטולינום.
  • בוטוליזם מפּצע נגרם מרעלן החודר לגוף דרך פצע שנגוע בחיידק.
  • בוטוליזם של תינוקות נגרם על ידי צריכת נבגים של החיידק, שגדלים לאחר מכן במעיים ומשחררים את רעלן הבוטולינום. הרעלה זאת נפוצה אצל תינוקות ומקושרת לאכילת דבש.

כל הצורות של בוטוליזם עלולות להיות קטלניות ונחשבות למקרי חירום רפואיים. בוטוליזם המועבר במזון יכול להוות בעיה אפידמיולוגית דחופה, שכן אנשים רבים עלולים להידבק תוך זמן קצר ממקור המזון המזוהם.

בוטוליזם המועבר במזון נמצא בדרך כלל בפחיות שימורים. בפחיות אלו קיימת סביבה אל-אווירנית, לה זקוק החיידק האנארובי. גדילת החיידקים בפחית גורמת לעיתים קרובות להתנפחותה ולעיוות צורתה, זאת עקב פחמן דו-חמצני אותו פולט החיידק בתהליך תסיסה. בזמן קניית מזון יש להימנע מלרכוש פחיות שימורים מנופחות.

כ-90% ממקרי הבוטוליזם המועבר במזון נובעים מהכנה ביתית של שימורים, ורק כ-10% מהמקרים מקורם בפחיות שהוכנו בייצור תעשייתי.[1]

בארצות הברית מדווחים בכל שנה כ-110 מקרים של בוטוליזם. כרבע מתוכם מועברים במזון, מעט פחות משלושה רבעים הם בוטוליזם של תינוקות, ומעט המקרים הנותרים מקורם בפצע מזוהם.

רעלן הבוטולינום פועל באמצעות היקשרות לקצות נוירונים (תאי עצב) מוטוריים - כאלו שנפגשים עם תאי שריר. ההיקשרות לנוירון מונעת שחרור המוליך העצבי (נוירוטרנסמיטר) אצטילכולין, אשר תפקידו להניע את שרשרת הפעולות הגורמת בסופו של דבר להתכווצות השריר. התכווצות זו נמנעת, אם כן, והחולה לוקה בשיתוק.

אבחנת בוטוליזם יכולה להתבצע על ידי בדיקת ELISA, באמצעות דגימת מטוש מרירית האף תוך 24 שעות ממועד החשיפה הנשימתית, אבל לרוב מבצעים בדיקות דם לזיהוי הרעלן של החיידק, ובדיקות צואה (לזיהוי הרעלן או החיידק), במקרה של שגשוג החיידק במעי. סרולוגיה לבדיקת נוגדנים אינה יעילה, שכן כמות הרעלן הנה נמוכה מדי להשראת אימוגניות (מערכת החיסון של הגוף לא מספיקה לייצר נוגדנים בתגובה חריפה זו).

החולה עלול למות בתוך כעשרה ימים, על פי רוב מהפסקת תפקודם של שרירי הלב והנשימה. יחד עם זאת, טיפול מהיר בנוגד רעלן עשוי להביא להחלמה. טיפול בבוטוליזם הוא טיפול ספציפי סביל באנטי רעלן. יעילות האנטי רעלן פוחתת ככל שחולף זמן ממועד החשיפה ויש לטפל קרוב ככל שניתן קרוב למועד החשיפה. עם זאת, גם לאחר הופעת סימנים עדיין מסוגל האנטי-רעלן להקל על הסימפטומים של המחלה. בנוסף, מקבלים חולי בוטוליזם תמיכה נשימתית נמרצת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוידסון אונליין - שאל את המומחה: האם ערבוב של שום ושמן זית יוצר רעלן מסוכן?

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.