ביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הביבליותקהיוונית עתיקה: Βιβλιοθήκη, "ספרייה") של פסאודו-אפולודורוס היא קובץ מרוכז של מיתוסים יווניים ואגדות גבורה יווניות (אנ'), ערוכים בשלושה ספרים, המתוארכים בדרך כלל למאה ה-1 או ה-2 לספירה.[1]

החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביבליותקה היא ככל הנראה היצירה המיתוגרפית החשובה ביותר שהגיעה לידינו מהעת העתיקה. התיאורים הקצרים והלא מקושטים של מיתוסים בביבליותקה הביאו כמה חוקרים להציע שאפילו החלקים השלמים שלה הם קיצור של חיבור אבוד.

אחד ממקורותיו הרבים של החיבור היה ה"טרגודומנה" (Tragodoumena, "נושאי טרגדיות"), ניתוח מהמאה ה-4 לפנה"ס של המיתוסים בטרגדיות היווניות מאת אסקלפיאדס מטראגילוס (אנ'), האוסף המיתוגראפי היווני הראשון שידוע.

המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה מכתבי היד ששרדו נזכר אדם בשם "אפולודורוס" כמחבר היצירה. אפולודורוס זה זוהה בטעות עם אפולודורוס מאתונה (נולד ב-180 לפנה"ס לערך), בעיקר משום שמתוך הערות שוליים בסכוליה על הומרוס ידוע שאפולודורוס מאתונה אכן השאיר רפרטואר מקיף דומה על מיתולוגיה, בצורה של כרוניקה שירית. אולם הטקסט ששרד מצטט סופר רומאי, קאסטור מרודוס, בן זמנו של מרקוס טוליוס קיקרו במאה ה-1 לפנה"ס.[1]

הייחוס המוטעה נעשה על ידי מלומדים בעקבות אזכור שמו על ידי פוטיוס, אם כי פוטיוס לא ציין את שמו כאפולודורוס מאתונה והשם אפולודורוס היה בשימוש נפוץ באותה העת. מאחר שמסיבות כרונולוגיות אפולודורוס מאתונה לא יכול היה לכתוב את הספר, נוסף לאפולודורוס הכינוי "פסאודו" (אנ') ושמו של מחבר הביבליותקה נקרא באופן רווח על ידי המבקשים להקפיד על הדיוק, "פסאודו-אפולודורוס". אזכורים מסורתיים של הביבליותקה מציינים אותה בפשטות בשם "הספרייה והתקציר".

כתב היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון של החיבור נעשה על ידי פוטיוס במאה ה-9. הוא כמעט ואבד במאה ה-13, ושרד בכתב יד אחד שכיום הוא בלתי שלם, שהועתק עבור הקרדינל בסיליוס בסריון (אנ') במאה ה-15. כתבי היד האחרים ששרדו מקורם בעותק של בסריון.

הביבליותקה אינה מחולקת בכתבי היד, אולם נוהגים לחלק אותה לשלושה ספרים. חלק מהספר השלישי, שנקטע פתאום בסיפור של תסאוס, אבד. בפני פוטיוס עמד החיבור השלם, מאחר שהוא מציין ב"תיאור הספרים שנקראו" שהחיבור כלל סיפורים של גיבורי מלחמת טרויה והנוסטוי (אנ') (השירה האפית היוונית "שובם של היוונים"), שחסרים בכתבי היד ששרדו. סר ג'יימס ג'ורג' פרייזר (אנ') פרסם קיצור של הספר על ידי חיבור של שני תקצירים של הטקסט בכתבי יד, שכללו את החלק שאבד.[1]

מהדורות דפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה המודפסת הראשונה של הביבליותקה פורסמה ברומא בשנת 1555, ונערכה על ידי בנדטו אגיו (בנדיקטוס אגיוס) מספולטו, שחילק את הטקסט לשלושה ספרים, אולם גם ביצע תיקוני הגהה לא יסוד בטקסט המשובש. ב-1559 פרסם היירונימוס קומלינוס (צר') בהיידלברג טקסט משופר. הטקסט הראשון שהתבסס על השוואה בין כתבי יד היה של כריסטיאן גוטלוב היינה (אנ'), בגטינגן בשנת 1783-1782.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Bibliothèque d'Apollodore בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Apollodorus (4), Perseus Encyclopedia (באנגלית)