ביקוש מלאכותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביקוש מלאכותי (מוכר גם כביקוש מזויף או צורך מלאכותי) הוא מצב שבו נוצר ביקוש למוצר או שירות באמצעות מניפולציה שבלעדיה לא היה נותר ביקוש שוטף למוצר. לביקוש מלאכותי ולמניפולציה היוצרת אותו יש השלכות רבות על תחומים כגון מיקרו כלכלה ופרסום.

דוגמאות לביקוש מלאכותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה ליצירת ביקוש מלאכותי ניתן למצוא בתחומים השונים בכלכלה. בשוק ניירות ערך ביקוש מלאכותי יכול לקבל ביטוי בתהליך הנקרא הרצת מניות, שהיא עבירה מסוג פשע. בשוק הנדל"ן מוכר יכול לייצר ביקוש מלאכותי על ידי הבאת קונים רבים המציעים מחירים מעבר למחירי השוק, באופן שגורם לקונה הפוטנציאלי להעלות את הצעתו.

אמצעים ליצירת ביקוש מלאכותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמצעים ליצירת ביקוש מלאכותי משתנים בהתאם לתחום הכלכלי של המוצר. פרסום סטנדרטי באמצעי תקשורת המונים יכול ליצור ביקוש מלאכותי לטובין ולשירותים שונים. בשילוב עם אמצעים נוספים להעברת מסרים כגון מאמרים בעיתונות ובמהדורת החדשות ניתן גם לייצר ביקוש מלאכותי לעמדות פוליטיות שונות מה שבהקשרים מסוימים מכונה ספין תקשורתי. שמועות המוחדרות בכוונה תחילה או לא יכולות להשיג גם כן בתנאים מסוימים מצב של ביקוש מלאכותי למשל על ידי הפצת שמועה שמוצר מסוים עומד לאזול מהמלאי.

מחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי התאגידים על ידי פעילי מחאה אנטי תאגידית ונגד תרבות הצריכה היא שהתאגידים נוקטים בשיטות נלוזות כדי לייצר ביקוש מלאכותי למוצרים אותם הם קונים.