בית הכנסת המהרש"א
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
_Untitled_Panorama1.jpg) | |
| בית הכנסת המהרש"א באוסטרוה 2020 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| שימוש | בית כנסת |
| כתובת | רחוב צ'יקובסקובסקה 8 |
| מיקום | אוסטרוה |
| מדינה |
 אוקראינה |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל |
Jakub Madlaina |
| סגנון אדריכלי |
בארוק |
| קואורדינטות | 50°19′40″N 26°31′47″E / 50.3277551°N 26.5298283°E |
 | |
  | |
.jpg)
בית הכנסת המהרש"א הוא בית הכנסת העתיק של רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס, המהרש"א בעיר אוֹסטרוֹהְ בית הכנסת נבנה לפני 600 שנה ואילו המהרש"א הרחיב אותו לצדדיו[1].
הקהילה היהודית באוסטרוה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקהילה היהודית של אוסטרוה שראשיתה במאה החמש עשרה, היה אחד היישובים הוותיקים והאמידים ביותר בווהלין, אז פרובינציה של האיחוד הפולני-ליטאי, וכיום חלק מאוקראינה. הקהילה הייתה ביתם של רבנים ומלומדים מצטיינים, עליהם נמנו: רבי ישעיה הלוי הורוביץ, רבי דוד הלוי סגל, רבי שלמה לוריא (המהרש"ל), רבי נפתלי כ"ץ ור' שמואל אליעזר הלוי איידלש - המהרש"א, שחי בין השנים 1555 ו-1631.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורות שונות מתארכות את בניית בית הכנסת לתאריכים שונים. לפי גרסה אחת שנטענה על ידי חוקרים ב-1913 היה אז בית הכנסת כבן 800 שנה (משמע שנבנה סביב ראשית המאה ה-12). לפי גרסה אחרת המהרש"א הוא שהניח את אבן הפינה לבית הכנסת, ומנגד יש הטוענים כי בתקופתו רק הורחב בית הכנסת או נוספה לו עזרת נשים.
במהלך ההתקוממות של הקוזאקים באמצע המאה ה-17, נגרם הרס לבית הכנסת כחלק ממה שזכור בהיסטוריה היהדות כ"פרעות ת"ח ות"ט".
בזמן המלחמה הרוסית-פולנית ב-1792 הצבא הרוסי הגיע לפאתי אוסטראה, בית הכנסת שעמד בכניסה לעיר נדמה לרוסים כמבצר, מאות יהודים מבוהלים הסתגרו במשך יומיים בבית הכנסת. הרוסים ירו על הבניין ורק בנס לא ניזוק. ביום השני חדר פגז אחד אל בית הכנסת ובדרך נס לא התפוצץ, עד שלבסוף מצאו בחור צעיר ואמיץ בשם אליעזר, אשר עזב את בית הכנסת והלך לפגוש את הרוסים. לזכר הנס תלו בבית הכנסת את הפגז בשרשרת ליד הקיר הדרומי באולם התפילה, כיום ניתן לראות את פגז הנס במוזיאון העיר של אוסטראה[1].
כשלוש מאות שנה מאוחר יותר, הבניין נפגע בתקופת השואה ולאחר מכן שימש כמחסן תרופות בתקופה הסובייטית.
בית הכנסת המהרש"א נחשב לאחד היחידים בעל קדושת בית כנסת, ללא ההיתר המיוחד ללמוד בה ולסעוד בה ולשמש אף כ'בית מדרש'[2].
סברה אחת מספרת כי המהרש"א עצמו הניח את אבן הפינה לבית הכנסת, ולכן הוא נושא את שמו. סיפור אחר מספר כי בית הכנסת נבנה לפני המהרש"א, ושהוא רק הוסיף את עזרת הנשים. עם זאת לפי נרטיב אחר, שרשמה משלחת אתנוגרפיים של אנ-שמים בשנת 1913, סברו שבית הכנסת היה - כבר אז - בן 800 שנים. אולם מה שמקובל לכל הדעות כי במקום זה ישב המהרש"א בחדרו וכתב את פירושו הנודע על הש"ס "מהרש"א"[3].
לפי המסופר בספר צור החלמיש (עמוד 177) בבית הכנסת הייתה ישיבת אוסטראה: אחת מן הישיבות שהוקמו לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה ישיבת אוסטראה, הסיבות להקמתה היו: יוזמתו של בוגר ישיבת מיר שמקום מגוריו היה אוסטראה להקים ישיבה ליטאית לבני המקום שהיו יותר חסידיים, רצונם של החפץ חיים והרב חיים עוזר לפתוח ישיבה במקום לרגל 300 שנה לפטירת המהרש"א ועוד סיבות. אכן, ישיבת המהרש"א נפתחה בשנת 1931 ועמדה עד לפלישת הרוסים ב-1939 אז נמלטו בני הישיבה, כ-140 במספרם, לווילנה.
בשנות שלטון הקומוניזם הולאם המקום והפך למחסך תרופות ממשלתי.
בשנת תשע"ו החל בשיפוץ הבניין חבר מועצת העיר אוסטראה היהודי, גריגורי הרשינוב בעזרתם של הרב הלל כהן ומר אנטולי שיינגייט בפרויקט שיקום והצלת בית הכנסת ההיסטורי. כמו כן נאספו מאות מסמכים המעידים על ההיסטוריה המרשימה של בית הכנסת, שיפוצו על ידי המהרש"א ואפילו נמצא פגז הנס בתמונות היסטוריות תלוי בבית הכנסת.
בית הכנסת נפתח לתפילה לקראת חודש אלול תשע"ט[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Great Maharsha Synagogue in Ostroh: Memory and Oblivion. Have we reached the point of no return?
- רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס זצ”ל, באתר אומן שלום
- גלויה המציגה את חזית בית הכנסת בתחילת המאה העשרים, בית התפוצות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוסטראה – בית הכנסת העתיק המהרש"א, באתר איחוד והצלה אוקראינה
- ^ 1 2 יוחנן בלייך, בביהכ"נ העתיק של המהרש"א: 'אני מאמין', באתר כיכר השבת, 10.02.19
- ^ זאב בלוי תיעוד מרגש: זיץ בבית הכנסת שהיה נטוש במשך עשרות שנים, באתר חדשות היהדות החרדית, 11.02.2019