כיכר השבת (אתר אינטרנט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כיכר השבת
כיכר השבת, Kikar HaShabbat
לוגו כיכר השבת
לוגו כיכר השבת
סוג אתר חדשות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מאי 2009 – הווה (כ־13 שנים)
מייסדים מרדכי לביא
שירותים עיקריים עיתונות חרדית באינטרנט
www.kikar.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כיכר השבת הוא אתר חדשות הפונה בעיקר למגזר החרדי והדתי. האתר נקרא על שם צומת כיכר השבת, אחד המרכזים הגדולים של הציבור החרדי בירושלים. האתר נוסד במאי 2009.

האתר בבעלות חברת כיכר השבת בע"מ. מהקמת האתר עד סוף 2012 היה מנחם כהן עורכו הראשי[1]. בשנת 2011 מונה לעורך הראשי ומשמש בתפקיד עד היום, חיים אילוז.[2]

חרם הרבנים על אתרי האינטרנט החרדיים, שהביא לסגירת רבים מהאתרים המתחרים, חיזק למעשה את האתר בשל סגירת אתרים מתחרים[3].

באפריל 2012 רכשה חברת ynet מקבוצת ידיעות אחרונות כמחצית מהבעלות באתר, במליוני שקלים[4]. בסוף 2017 נמכרו האחזקות חזרה לכיכר השבת[5].

באוקטובר 2013 הוקם באתר ערוץ וידאו "כיכר TV", בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות. המהדורה הראשונה הוגשה על ידי אבי מימרן והצילומים נעשו באולפני ynet.

בסוף שנת 2014 הקימה כיכר השבת אולפן, והאתר החל להפיק ולשדר תוכניות אולפן קצרות.

במרץ 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, הקימה כיכר השבת אולפן חדש בעלות של מיליוני שקלים, והשיקה מגוון תוכניות אולפן ומתחם VOD, הכולל תוכניות אקטואליה שבועיות, תוכניות וסדרות מז'אנרים מגוונים, לרבות מיני סדרת דרמה וקטעי קומדיה קצרים.[6]

במדרוג שנערך על ידי גלובס ב-2017, נבחר כיכר השבת למקום התשיעי באתרי החדשות המובילים בישראל[7].

בעקבות כתבות שפורסמו באתר והכפישו אישה חרדית הוגשה נגדו ונגד שמונה אחרים תביעת לשון הרע, שבה נפסקו לתובעת פיצויים בסך 500 אלף ש"ח בתוספת הוצאות שונות, ועל אתר "כיכר השבת" הוטל לשאת ברבע מסכום זה[8][9].

עד חודש אב תשפ"ב היו קימים שני אתרים שונים . אחד לטלפון ואחד למחשב . בעלי עיצוב שונה . אך באב תשפ"ב אוחד העיצוב והעיצוב למחשב ולטלפון הוא אותו דבר

צוות האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עורך ראשי: חיים אילוז
  • משנה לעורך הראשי: חנני ברייטקופף
  • פרשן פוליטי: ישי כהן
  • כתבים פוליטיים: רפאל כהן, ישי כהן, יוני גבאי.
  • כתבי חדשות חוץ: ציקי ברנדוין, יוסי נכטיגל.
  • כתבי כלכלה: רפאל כהן, משה מנס.
  • כתב משפט ופלילים: חיים גולדברג.
  • כתבי ביטחון ומדינה: שלומי מלוביצקי, ב. ניסני.
  • כתב חרדים ועולם הישיבות: חנני ברייטקופף.
  • כתב חצרות האדמו"רים: שימי שפר.
  • מוזיקה: נתנאל לייפר, יאיר טוקר.
  • כתבי דיגיטל: שלומי מלוביצקי, בנימין סלומון.
  • מפיק אולפן וכתב ברנז'ה וסלבס: איציק אוחנה.
  • צלם: חיים גולדברג.
  • כתבים נוספים: אלי דן, מירי שניאורסון.

תוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה: "סוגרים שבוע" (ישי כהן), "משחקי כיסאות" (רפאל כהן), "דעה בדקה" (ישי כהן).

מוזיקה: "המבקר" (נתנאל לייפר), "כוכב המג'יק קאס" (תוכנית ריאליטי) (מנחם טוקר). טוקר בכיכר (מנחם טוקר).

חדשות עולמיות: "השגריר" (ציקי ברנדוין), "כיכר גלובל" (הרב בנימין גולדשמידט).

כלכלה: התכנית הכלכלית (משה מנס, רפאל כהן).

אקטואליה: "אחד על אחד" (ישי כהן), "שובר מסך" (שוקי סולומון), "הנערים שלנו" (אלי דן), "המבדיל" (זלמן שטוב), "5 דברים שלא ידעתם" (ארי טננבוים), "המוח" (רון רפאלי).

אוכל ושתייה: "קידוש" (ארי גוטהלף), "לבריאות" (חיים קליגר), "מבשלות בכיכר" (מורן פינטו).

יהדות: "נפלאות בפרשה", "נפלאה שכזו" (מירי שניאורסון).

סרטי דרמה: "הנערים שלנו" (אלי דן יוחנן בלייך). "שמי ברזל" (בהפקת יחזקאל לנג)

צרכנות: "כולל מע"מ" (יערית אלבז), "מתכווננים" (נחמיה שטיינברגר).

נשים: "אלישבע בכיכר" (אלישבע גליקסברג).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אחרי 11 שנה: העיתונאי מנחם כהן פורש מאתר חב"ד אונליין, באתר כיכר השבת, ישראל כהן, ח' באייר תשע"ו
  2. ^ מערכת כיכר השבת, ‏מזל טוב!, באתר כיכר השבת, 20 ביוני 2011
  3. ^ יהודה שלזינגר, ‏הרבנים נכנעו ל"אם כל התועבות": החרדים חוזרים לאינטרנט, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2010
  4. ^ רועי גולדנברג, ‏כפי שנחשף ב"גלובס": ynet רוכש 50% מאתר "כיכר השבת", באתר גלובס, 5 באפריל 2012
  5. ^ אלכסנדר כץ, מתחת לרדאר: כיכר השבת קנתה מחדש את חלקו של ynet, באתר אייס, 9 בינואר 2018
  6. ^ בקרוב ממש: 'אולפן כיכר' החדש, יוצא לדרך, כיכר השבת
  7. ^ גלובוס מותגים: אתרי אינטרנט (חדשות), באתר גלובס
  8. ^ רבנים בכירים ישלמו 240,000 שקל, www.news1.co.il
  9. ^ איתמר ב"ז, "אף אחד לא קם!", באתר העין השביעית, 29 במאי 2019
    ת"א (ת"א) 1972-08-15 פלונית נגד עמיחי אתאלי ואחרים, ניתן ב-26 במאי 2019