בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נמל צ'יוויטווקיה כיום
הספינה שרה א' (ע"ש שרה קירשנר)

בית הספר הימי להכשרת ימאים וקציני ים עבריים בצ'יוויטווקיה (Civitavecchia) שבאיטליה פעל בשנים 1935–1937. היה זה המוסד הראשון שהכשיר קציני ים עבריים בעת החדשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הוקם ביוזמת ירמיהו הלפרן מראשי תנועת בית"ר ומחלוצי הימאות העברית שניהל משנת 1931 את ההגנה על תל אביב מטעם בית"ר, והיה גם מייסד ומנהל המחלקה הימית של התנועה שהוקמה באפריל אותה שנה.

הלפרן משהיה בוגר בית ספר ימי באיטליה, בקשריו הטובים עם נציגי התנועה בחו"ל (איטליה ורוסיה) כאחראי על ההכשרה הימית בבית"ר, יזם במסגרתה בית הספר לקציני ים שהוקם במפרץ העתיק של טריונין בעיר הנמל הקטנה צ'יוויטווקיה שבנפת רומא באיטליה, כבית ספר להכשרת יורדי ים עבריים במקצועות הימיים ולראשונה גם קציני ים עבריים. הוא הוקם תחת חסות המשטר הפאשיסטי, בראשותו של בניטו מוסוליני ששלט באיטליה.

מייסד בית הספר היה פרופסור יהודי ציוני בשם לוי מורנוס. קפטן ניקולא פוסקו, קרטוגרף וחוקר שדות דיג בעל-שם, שהיה המנהל הראשון ושירת בתפקיד זה עד לאחר מלחמת העולם השנייה. מבין מורי בית הספר: הרב-חובלים סקלבריני, פאבונה וצ'רבליני והמהנדס זאבוטה.
לחניכי המחזור הראשון של בית הספר כתב זאב ז'בוטינסקי - "אל תבקרו את המשטר הקיים באיטליה, אותו משטר שתחת חסותו ניתנה לכם היכולת ללמוד בבית-הספר הזה, אך גם את המשטר שהיה לפניו אל תבקרו. אם ישאלו אתכם על אמונתכם המדינית והסוציאלית תענו: ציוני אנוכי, משאת נפשי מדינה עברית ובארצנו אני מתנגד למלחמת המעמדות, וזוהי כל אמונתי".[1] הלפרן ארגן ליגות ימיות בצרפת, אנגליה ואמריקה. בבית הספר למדו שני מחזורים של קציני ים, דייגים, ושולי ספוגים ואלמוגים. כמו כן פתח בית ספר ימי לאמודאות במרסיי בצרפת, ובי"ס בשיתוף "אורט" למלחים בלונדון. אחד הבוגרים בהכשרה ימית זו הוא האלוף שלמה אראל לימים מפקד חיל הים.

ביוני 1935 נרכשה עבור בית הספר ספינת מפרש ושמה הוסב לשמה של שרה, רעייתו של התורם יפים קירשנר, סוחר פרוות יהודי מפריס שבכספו נקנתה הספינה. הלפרן היה רב החובל של " שרה א' " ואריה באייבסקי שימש כסגנו. בקיץ 1937 עם סיום לימודי המחזור השני בבית הספר, הפליגה "שרה א'" לארץ ישראל לפעולת גיוס כספים וראווה. קבלת פנים נלהבת קיבלה את פניהם בתל אביב, ולחיפה אף הגיעו קונסולים של איטליה. לאחר כחודש חזרה הספינה לאיטליה, כשמשימתה לגיוס מימון להמשך פעילות בית הספר נכשלה. באזור האי קורסיקה נקלעה שרה א' לסערה ועמדה לטבוע, היה צורך לפנותה. הלפרן נותר על פי מסורות רב חובל לבדו על סיפונה ונטש אותה רק כשאפסו הסיכויים להצילה.

בשנת 1938, משהתחזקו הקשרים בין מוסוליני להיטלר, התערער הבסיס הפוליטי לקיום בית הספר בחו"ל. ארגון החבל הימי לישראל שהוקם ב-1936, יחד עם האגודות הימיות בא"י הקימו את 'בית הספר לקציני ים' אשר נקרא: בית הספר הימי על יד הטכניון העברי בחיפה (בסי"מ), שלימים עבר לעכו והפך לבית הספר לקציני ים עכו.

בוגרי בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין בוגרי בית הספר ניתן למנות:

  • שלמה אראל - לימים מפקד חיל הים (19661968)
  • צבי קינן - לימים ראש מחלקת ים וסגן מפקד חיל הים (19551959), סגן ראש אמ"ן (19591961), יו"ר מועצת רשות הנמלים.
  • אברהם בלס - ב־1935 נשלח לקורס ימי של בית"ר בצ'יביטבקיה שבאיטליה וכעבור שנתיים הוסמך לרב־חובל. ב־1936 מינהו ז'בוטינסקי למפקד בית־הספר הימי של "הצי העברי שבדרך". הוא הירבה בהפלגות ברחבי העולם ורבים מחניכיו היו בעתיד מפקדים בכירים בצה"ל. ב־1939 הופקד על העלייה הבלתי ליגלית "אף־על־פי" של בית"ר והאצ"ל מרומניה ומבולגריה.
  • "קובה" פרנקל - גויס לצבא הפולני ונפל בחזית.
  • דוד מישלוב (דוד מרשל).
  • לאון צווייג.
  • ויקי בלייכר - לימים קצין ורב חובל בחברת צים.
  • חיים בלטל-רפאלי - לימים ראש מח' כח-אדם בחיל הים.
  • דוד חיימוב (חיימוביץ') - לימים קצין ורב חובל בחברת צים.
  • מרדכי ליבין - מפקד קורבטה ולימים קצין ורב חובל בחברות אל-ים וצים.
  • עמנואל כהנוביץ' (מנצ'יק).
  • רפאל פלדי.
  • י. קרבלניק - לימים המזכיר ו"האיש החזק" באיגוד הימאים בארצות הברית.
  • כעשרה מבוגרי הקורסים עלו ארצה והיו בה לחלוצי הדיג הימי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית ספר לימאים של בית"ר אנציקלופדיה יהודית דעת