בית טרזין
בית טרזין הוא מוזיאון ואתר הנצחה השוכן בקיבוץ גבעת חיים (איחוד).
המוזיאון נפתח בשנת 1975 במטרה להנציח את זכרם של אסירי גטו טרזיינשטט שנספו בשואה. בנוסף למוזיאון, יש בבית טרזין ארכיון ואולם תצוגה של יצירות אמני הגטו על שם יעקב אדלשטיין. בית טרזין מנוהל על ידי עמותת "קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין", הפועלת במטרה לקיים את פעילות המוזיאון והארכיון הצמוד לו, לקיים את המרכז החינוכי לתלמידים ומבקרים ולקיים קשר בין ניצולי הגטו בארץ ובעולם ודורות ההמשך. בחודש נובמבר 2011 הוכר בית טרזין ע"י משרד התרבות כמוזיאון רשמי, ה-54 במדינת ישראל והשלישי במוזיאוני השואה.
תערוכות
בבית טרזין מוצגות בשנת 2012 שלוש תערוכות קבועות:
- טרזיינשטאט 1941–1945
- התערוכה נמצאת במבנה מיוחד במינו, בעל 12 צלעות, המסמלות את חומות עיר המבצר טרזין, שבתוכן נכלאו יהודי מרכז אירופה לתוך גטו. רצפת המבנה היא מוזאיקה של מפת הגטו, כפי שהיה ב-1941. התערוכה מבוססת על פריטים מקוריים מהגטו השמורים בארכיון הבית. התערוכה מספרת על הגטו, הנהגתו, הטרנספורטים אליו וממנו, חיי הזקנים לעומת חיי הילדים, הפעילות היומיומית תחת איום הטרנספורטים, הרעב, המחלות והמצוקות והדרכים שבהן ניסו אסירי הגטו להתמודד עם מצבם הקשה. בתערוכה גם מוזכרים ביקור הצלב האדום, הסרטת סרט התעמולה הנאצי "טרזיינשטט" ב-1944 ורגעי השחרור במאי 1945.
- ליגה טרזין – ספורט ונעורים בטרזיינשטאט
- התערוכה מתארת את פעילות הספורט בכלל והכדורגל בפרט שהיתה בגטו בין השנים 1942–1944. הגרמנים איפשרו, מסיבותיהם, את האפשרות לשחק, והאסירים הקימו קבוצות, אילתרו מגרשים, סידרו מערכת ליגות וטורנירים למבוגרים וילדים ובכך מצאו דרך נוספת לשכוח מעט ממצוקות היומיום. בתערוכה מוצג קטע הכדורגל מסרט התעמולה הנאצי, עדויות של שחקנים וצופים, קטעי עיתונות נוער שבהם תוארו חייהם לאור משחקי הכדורגל, ציורים ותמונות רבות ואף פריטים מקוריים מהגטו. בקצה התערוכה עומדת תמונה מאיימת של שער הכניסה לאושוויץ, שאליו הגיעו רוב שחקני "ליגה טרזין" וצופיה. (אוצר התערוכה: גיא רז.)
החל מינואר 2012, תערוכה דומה, בשם "ליגה טרזין - אצטדיון המושבה", נפתחה באצטדיון החדש של פתח-תקוה.
- קָמֵרָד
- נושא התערוכה הוא ביטאון הילדים "קמרד" (חבר). "קמרד" היה עיתון מקומי שנכתב על ידי דיירי חדר A ב"היים" 609Q - 29 בנים, בני 12 עד 14, אחד מהעיתונים המקומיים שהוצאו לאור ב"היים". "היים" הם בתי ילדים צפופים שבהם שוכנו רוב הילדים בגטו טרזין, בנפרד מהאוכלוסייה המבוגרת. כתב העת השבועי (כך נקרא הביטאון בפיהם) היה יצירה עצמאית של הבנים, ללא התערבות, ללא עזרה וללא כל צנזורה מצד המדריכים המבוגרים. הנערים העלו חרדה ותהייה באשר לעתיד, בצד התקווה ושמחת הנעורים, וכתבו על הרעב, הצפיפות, הזוהמה והמחלות, ועל נוכחותו הקרובה והמתמדת של המוות. העורך והמאייר של "קמרד", איוון פולאק נספה במחנה העבודה קאופרינג. קיר אחד של התערוכה מוקדש כולו לקומיקס צבעוני על הרפתקאותיהם של שלושה נהגי מרוצים – פרי עטו ומכחולו. מוצג גם סיפור בהמשכים שנכתב על ידי נער שחתם בכינוי קושולה (שזהותה לא אותרה) על קורותיהם של בני משפחה אחת, מיום הגיעם לטרזין ועד השילוח לבירקנאו. חלק מסיפורי העיתון עוסקים במציאות בגטו וה"היים": הווי החיים בצוותא והקשיים הכרוכים בהם, היחסים עם המדריכים, התמודדות עם הרעב, גנבת מזון, אימת הטרנספורטים; ואחרים - פרי הדמיון והגעגועים אל העולם שבחוץ: מסיפורים בהמשכים על אינדיאנים ומתיישבים במערב הפרוע ועד פנטזיה על המפגש בבית אחרי המלחמה.
פרסומים
בית טרזין מוציא בכל 6 חודשים חוברת הנקראת "דפי קשר" בשפות עברית ואנגלית, יחד עם תקציר הגיליון בגרמנית. החוברות נמצאות באתר האינטרנט, תחת התוית "פרסומים".
שיפוץ בית טרזין
בשנת 2011 עבר בית טרזין שיפוץ יסודי. במקום נבנה חדר אוספים, המשרדים חודשו וחצר הבית הורחבה והותאמה למבקרים רבים יותר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט של בית טרזין
- בית טרזין ביוטיוב - youtube
- בית טרזין ב-Facebook
- רות בונדי (עורכת), קראו לו חבר – עיתון הילדים "קמרד" מגטו טרזיינשטאט, 1943 – 1944, יד ושם ובית טרזין, ירושלים, 1997
