בית תפוח

נחלות שבטי ישראל

בֵּית תַּפּוּחַ הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת בתנ"ך פעם אחת או שתיים (תפוח נוספת נזכרת כעיר של שבט אפרים בנחלת שבט מנשה, ותפוח נוספת נזכרת בשפלת יהודה).

היישוב המקראי מזוהה בימינו עם הכפר הערבי תפוח, בסמוך לחברון.

בית תפוח במקורות

בית תפוח נזכרת בספר יהושע, בקבוצה 6 של ערי יהודה, אשר בהר חברון: ”אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן וינים (וְיָנוּם) וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן”.

רשימת ערי יהודה בה נזרת העיר מופיעה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א–ס"ב במסגרת תיאור נחלת יהודה, והיא המקור הטופונימי המפורט ביותר במקרא, והבסיס למחקר הגאוגרפי-היסטורי של יהודה המקראית. ניתוח טקסטואלי והסטורי מראה כי היא חלק מרשימה גדולה יותר שכללה גם את ערי בנימין בספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"א–כ"ח, כלומר את מלוא היקפה של ממלכת יהודה. הרשימה איננה מהתקופה המשוערת של יהושע או של ההתנחלות, שכן היא משקפת שיא יישובי אליו הגיעה ממלכת יהודה רק במאות 7–8 לפסה"נ, בערך ימי חזקיהו או יאשיהו (עדיפות מסוימת לאחרון). אשר למהות הרשימה המקורית יש מחלוקת. היה מקובל להניח שהיא שיקפה חלוקה מנהלית של ממלכת יהודה, שכן הערים ערוכות בקבוצות גאוגרפיות. אולם גבולותיהן של הקבוצות אינם מוגדרים, והן נכנסות לעיתים זו לתוך זו. כל שניתן לומר הוא שהרשימה משקפת את המצב היישובי בממלכת יהודה, כנראה בימי יאשיהו. סקר הר יהודה והמחקר הנלווה אליו תומך במסקנה זו.

ברשימות היחש מופיע תפוח בן חברון, בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק מ"ג, ומקובל במחקר כי תפוח זו ובית-תפוח חד הם.

רשימות היחש שבספר דברי הימים הן המקור המפורט ביותר להכרת משפחות ישראל ויהודה. משפחות יהודה זוכות ברשימות לפירוט הרב ביותר לרחבעם ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ג'-פרק ד', פסוק כ"ג, וביניהן דומיננטיות משפחות השוכנות בהר יהודה. על סמך ריבוי שמות זהים ברשימות יחש אחרות במקרא נראה שלאוכלוסייה שהתיישבה ביהודה הייתה מערכת זיקות מסועפת עם קבוצות בדרום הארץ ובעבר הירדן: שמעון, ראובן, ואף אדום. גרשון גליל סבר שמדובר ברשימה קדומה שעודכנה בימי דוד, ואילו לדעת אהרן דמסקי הן משקפות תהליכים שהחלו בהתנחלות ונסתיימו בשיבת ציון. לדעת אבי עופר תארוכן הוא אכן בחלק הראשון של תקופת המלוכה, והממצא הארכאולוגי בסקר הר יהודה שערך מחזק בדרך כלל השערה זו. הקבוצות הגדולות של משפחות יהודה מתקבצות תחת שמותיהם של ירחמאל, כלב (שניהם בני חצרון) ואפרת (או חור בכור אפרתה), ומקובל להניח שהללו היו קבוצות-העל השבטיות של יושבי הנגב, הר חברון, בית לחם/צפון הר יהודה, בהתאמה. מכאן נראה שמתיישבי בית תפוח היו כלֵבים הקשורים לחברון, שהייתה גם העיר המרכזית בקבוצת הערים בה נמנו (לעיל).

אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), קישר בין עיר זו לבין העיר הכנענית "תפוח", שאת מלכה הכה יהושע בן נון.

הזיהוי, האתר, והממצא הארכאולוגי

העיר הקדומה מזוהה כיום עם הכפר הערבי "תפוח" (تفوح) שממערב לחברון, כפר המשתרע על שתי גבעות. המערבית שבהן (שיח חוסין) בולטת יותר וסמוכה למעיינות שבמקום, אולם הגרעין הקדום מצוי בגבעה המזרחית. נראה שמתחת לגרעין הכפר מצוי כאן תל של ממש. זהו אתר סקר ישראל מספר 1/45/309{15-10}; נ"צ 1545.1052, גובה מוחלט 815 מ', גובה יחסי 10 מ', תצפית טובה, שטח מרבי כ-20 ד' (אך קשה לדייק בהערכתו, בהיותו קבור מתחת לכפר הנוכחי).

לפי הסקר הארכאולוגי, הרי לאורך כל תקופת הברזל 2 נמנה האתר בין 20 היישובים הגדולים בהר יהודה. ראשית יישובו בתקופת הברזל 2א (כ-9 ד') וקיומו נמשך מאז ועד ימינו, לאורך תקופות הברזל 2ב (כ-12 ד'), 2ג (כ-20 ד'), 2ד (כ-15 ד'), פרסית (כ-12 ד'), הלניסטית (כ-11 ד'), רומית 1 (כ-10 ד') ו2- (כ8- ד'), ביזנטית (כ-11 ד'). נראה שבימי הביניים קטן השטח (כ-7 ד' ושמא פחות), ואילו בתקופה העות'מאנית מתרחב היישוב מעבר לגרעינו הקדום, מגיע לכ-30 ד' בגבעה המזרחית, ומתפשט גם לגבעה המערבית.

הזיהוי והממצא מתאימים למקורות ההיסטוריים שנזכרו לעיל, ושופכים אור נוסף על עיר זו, אף על פי שנזכרה אך מעט במקורות.

לקריאה נוספת

• משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89.
• גרשון גליל, מגילות היוחסין של שבט יהודה (עבודת ד"ר), תשמ"ג.
• אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993.