דברי הימים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דִּבְרֵי הַיָּמֶים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי כלול הספר בחלק הכתובים, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Παραλειπομένων (פאראליפומנון) בתרגום השבעים היווני או Chronicorum בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה. הספר מציג בראשיתו סקירה גנאלוגית מאדם הראשון עד למשפחות שנים עשר השבטים וצאצאיהם, לאחר מכן הוא סוקר כרונולוגית את קורות עם ישראל מסוף תקופת מלכות שאול ועד לחורבן ממלכת יהודה והצהרת כורש.

חוקרי המקרא מתארכים את חיבור ספר זה לתקופה הפרסית, סביב המאה הרביעית לפני הספירה, כאשר המסורת היהודית מייחסת את תחילת חיבורו לעזרא הסופר, ממנהיגי היהודים בתקופת שיבת ציון, ראשית התקופה הפרסית. ואת סיום חיבורו לנחמיה.[1] בדור זה, שבו מהגלות יהודים בני השבטים יהודה, בנימין, ולוי שלא ידעו את ייחוסם. לכן עזרא כתב את הספר בשבילם וניתן לראות כיצד זה בא לידי ביטוי בשני מאפיינים של הספר: א. הספר כולו מלא בייחוסים מימי האבות עד לימי החורבן. ב. היהודים שעלו, כאמור, הם מבני שלושת השבטים שהיו בממלכת יהודה (שאר השבטים בממלכת ישראל גלו ונעלמו). לכן, הספר מתייחס רק לממלכת יהודה, וממלכת ישראל כמעט ולא מוזכרת בו כלל.

תוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו הראשון של הספר (הקרוי דברי הימים א') מתחיל בסיכום כרונולוגי לדורות, החל מבריאת העולם ועד למותו של שאול בגלבוע וממשיך בתיאור ימי מלכות דוד. חלקו השני (דברי הימים ב') עוסק בתולדות ממלכת יהודה ובשושלת מלכי בית דוד מימיו של שלמה ועד לחורבן בית המקדש הראשון, ונספח בסופו המזכיר את הצהרת כורש. ממלכת ישראל מקבלת בתיאור ההיסטורי של הספר מקום שולי יחסית.

חיבורים מקבילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מקביל בתוכנו (מדה"א י' ואילך) לספרים שמואל ומלכים. יש בין החיבורים השונים נקודות זהות רבות אך גם נקודות רבות השונות זו מזה או אף סותרות. את נקודות השוני בין החיבורים ניתן לחלק לשלוש קטגוריות: 1. השמטות- מקומות בהם ספר דברי הימים השמיט ממה שכתוב במקום המקביל לו בספר שמואל/ מלכים (כגון השמטת פרקים י"א-כ"א בספר שמואל ב'). 2. הוספות- מקומות בהם ספר דברי הימים מוסיף על מה שכתוב במקום המקביל לו בספר שמואל/ מלכים (כגון הוספת רפורמת יהושפט בדה"ב פרק י"ט) 3. החלפות- מקומות בהם ספר דברי הימים משנה, עורך את הכתוב המצוי במקום המקביל לו בספר שמואל/ מלכים (כגון הכנסת הלווים לסיפור העלאת הארון בדה"א פרק ט"ו). לדעת רוב הדעות, רוב המקומות בהם יש שוני בין החיבורים המקבילים נערכו בכוונה על ידי מחבר ספר דברי הימים, הוויכוח הוא לגבי המניעים שהובילו את המחבר לשנות ולערוך את הכתוב. המניעים העיקריים האפשריים המוזכרים בספרות המחקרית הינם: - עריכת הכתוב מתוך רצון להתאימו לגישה התאולוגית של מחבר הספר‏[2]. - עריכת הכתוב מתוך רצון לפרשו ולהבהירו‏[3]. - עריכת הכתוב מתוך רצון להתאימו לידע היסטורי שהתגלה בימי מחבר הספר או לנוסח אחר של ספרי שמואל- מלכים‏[4].


תיארוכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החוקרים הספר נכתב בתקופה הפרסית, ככל הנראה במאה ה-4 לפנה"ס. אחת הסיבות העיקריות לכך, היא שברשימת היחוס של צאצאי דוד המלך, נזכרים דור שישי של צאצאי זרובבל (דברי הימים א' ג, יט-כד), כלומר צאצאים שחיו כנראה לכל הפחות 150 שנה לאחר העלייה מבבל. ובגלל שאין בספר השפעה הלניסטית, מקדימים רוב החוקרים את חיבור הספר לתקופה ההלניסטית.[5]

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפשטות, ניתן לתרגם את "דברי הימים" כ"היסטוריה". בתרגום היווני (תרגום השבעים), מכונה הספר: "ההשמטות" או: "הספר של הדברים שנשארו". הירונימוס, בעל התרגום הלטיני, הוולגטה (Vulgata), מכנה את הספר "ההשמטות" בעקבות "השבעים", אך מציין כי ראוי יותר לכנותו "דברי הימים של ההיסטוריה הקדושה" (Chronicon la divina historia).

פרשן התנ"ך הרד"ק טען בהקדמה לפירושו על ספר דברי הימים כי זהו "ספר דברי הימים למלכי יהודה", המוזכר רבות בספר מלכים (לדוגמה ב: מל"א י"ד, כ"ט. מל"א ט"ו, י"ג). טענתו זו לא התקבלה בקרב הפרשנים הקלאסיים או חוקרי-המקרא.

חלוקת הספר לשניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור הספר הוא ספר אחד, אך במסורת הנוצרית חולק לשני חלקים- דברי הימים א' ודברי הימים ב', הנחשבים לשני ספרים שלמים. המקור למסורת זו הוא בתרגום השבעים, שבו הספר כבר מחולק לשנים (כנראה בגלל אורכו, וכן לגבי ספר שמואל וספר מלכים). חלוקה זו לשניים הופיעה גם במהדורות הדפוס העבריות הראשונות לתנ"ך במאה ה-15, ומאז התקבלה.

מקומו של הספר בכתובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתבי יד אשכנזיים של המקרא, ועל פיהם בדפוסים המקובלים היום, דברי הימים הוא הספר האחרון שבחלק "כתובים", ולכן גם הספר האחרון במקרא כולו.

ואולם אין סדר מחייב במסורת היהודית לספרים שבחלק כתובים, ויש גם מסורות אחרות לגבי סדרם. בכתבי היד של בעלי המסורה בטבריה והקרובים להם, דברי הימים הוא הספר הראשון בכתובים.

בסדרם של ספרי הכתובים בתלמוד (מסכת בבא בתרא יד ע"ב - טו ע"א) מופיע סדר שונה מהמקובל היום, אבל גם בו "דברי הימים" הוא הספר האחרון.

חלוקת הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי הימים א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי הימים ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק קלימי, ספר דברי הימים: כתיבה היסטורית ואמצעים ספרותיים, מוסד ביאליק, ירושלים, תש"ס, כ + 477 עמ'[6]
  • ערן ויזל,הפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2010.
  • אמית, יאירה , היסטוריה ואידאולוגיה במקרא. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1997, עמ' 84-69.
  • יוליוס וולהאוזן, "אקדמות לדברי ימי ישראל" (תרגום י' יברכיהו), ירושלים תרצ"ח, עמ' 9-58,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • E. L. Curtis & A. A. Madsen, Chronicles (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1910. Online copy at the Internet Archive

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בבא בתרא טו, א: "עזרא כתב ספרו, ויחס של דברי הימים עד לו. מסייעא ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו ועלה. ומאן אסקיה? נחמיה בן חכליה".
  2. ^ ראה למשל יוליוס וולהאוזן, "אקדמות לדברי ימי ישראל" (תרגום: י' יברכיהו), תל אביב תרצ"ח, עמ' 9-58.
  3. ^ למשל אצל קלימי, "ספר דברי הימים כתיבה היסטורית ואמצעים ספרותיים", מוסד ביאליק, ירושלים תש"ס.
  4. ^ למשל במאמרו של אולברייט- "רפורמת יהושפט" (מאמר באנגלית).
  5. ^ דברי הימים א', עולם התנ"ך, 2002, עמ' 14
  6. ^ ביקורת: צפורה טלשיר, ‏משולחן עבודתו של מחבר דברי הימים, קתדרה 102, טבת תשס"ב, עמ' 190-187


ספרי הברית הישנה

החומש (Pentateuch): בראשיתשמותויקראבמדברדברים
ספרות ההיסטוריה: יהושעשופטיםרותשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')דברי הימים (א' וב')עזרא החיצוניעזרא - נחמיהטוביהיהודיתאסתרספר מקבים א'-ב-ג-ד
ספרות החכמה: איובתהיליםמשליקהלתשיר השיריםחכמת שלמהמשלי בן סירא
נביאים גדולים: ישעיהירמיהאיכהברוךאיגרת ירמיהויחזקאלדניאל נביאים קטנים: הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקחגיצפניהזכריהמלאכי


ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
Targum.jpg
הברית החדשה