יעקב חי בכור נסים
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
הרב יעקב חי בכור נסים (1854 – ג' בניסן ה'תש"ח, 12 באפריל 1948) היה חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וגבאי כוללות העדה בעיר, ממייסדי בית הכנסת הספרדי הגדול בשכונת ימין משה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים בשנת 1854 (ה'תרי"ד) כבן בכור ללאה ולרב שמואל נסים. הכינוי "בכור" נוסף לשמו בשל היותו בכור. בצעירותו למד בבית המדרש דורש ציון, ובהמשך בישיבת תפארת ירושלים. שימש כגבאי כוללות הספרדים בירושלים, וחבר וועד העניים והוועד הכללי של העדה, ונמנה עם מייסדי בית הכנסת הספרדי הגדול בשכונת מגוריו - ימין משה.
פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית הכנסת שימש כגבאי בשנותיו הראשונות, ובהמשך כחזן. שימש כיושב ראש וועד שכונת ימין משה, וניהל חנות לממכר עיתונים וספרים ברחוב היהודים בעיר, והוציא לאור ספר ששמו 'בן-גוריון' בלאדינו "Libro de Bin Gurion".
ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא לג'אמילה, ויחד נולדו להם: משה בר-נסים (לימים עוזרו של אליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית), יצחק חי נסים, ארמנדו נסים, אלברטו נסים, אברהם נסים, חוזה (יוסף) נסים, ויקטוריה (נסים) טוקטלי, פרלה (נסים) מזרחי. כמו כן היה נשוי לרחל קלדרון, ולחנה קרוואני.
ימין משה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה מאחרוני המפונים משכונת ימין משה עקב הפגזות והירי של הצבא הירדני על השכונה. מסופר כי אפילו אחד המטחים של היריות של הצבא הירדני בזמן תפילה בבית הכנסת שייסד, לא גרם לו לזוז קמעה כי היה בעת התפילה, בעוד שאר מתפללי בית הכנסת השתטחו על הרצפה מחמת צליפות הכדורים. בכור נסים המשיך את התפילה ולא נע או זע ממקומט עד אשר סיים את התפילה עד תומה...
פטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלך לעולמו ב-12 באפריל 1948 (ג' בניסן ה'תש"ח) ונקבר בבית הקברות סנהדריה שבירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה דוד גאון, "יעקב חי המכונה בכור נסים", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 470, באתר היברובוקס
- Yakov Hai Bechor Nissim, באתר Geni
- נדב שרגאי, ארבעים שנה של מחאה חברתית, באתר הארץ, 3 באפריל 2008