בית הקברות סנהדריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית הקברות סנהדריה
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית הקברות סנהדריה
בית הקברות סנהדריה
בית הקברות סנהדריה
הכניסה לבית הקברות, מבט מכוון צומת סנהדריה

בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).

בית הקברות סנהדריה, ממוקם כמה מאות מטרים מגן עירוני ובו קברים מתקופת בית שני המוכר בשם קברי הסנהדרין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה באמצע הלילה פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. החברה קדישא העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", השיגו את השטח של חוות ניסיונות חקלאית בשולי שכונת סנהדריה לצורך קבורה, והמקום היה לבית הקברות סנהדריה. מספר אישים נקברו בבית העלמין בשכונת שערי צדק. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והן שבתו מפעולה עד לחידוש הקבורה בהר המנוחות בסוף 1951.

הנקברים הראשונים בבית עלמין זה היו ארבעים ושניים (מבין 58) חללי מכונית התופת שפוצצה ברחוב בן יהודה. הקבורה במקום נמשכה למרות מחאות תושבי סנהדריה שטענו שהקבורה במקום תפגע בהתפתחות השכונה[1].

בט' באייר תש"ח, 18 במאי 1948, נהיה המצב בסנהדריה מסוכן וחפשו מקום אחר לקבורת המתים[2]. בימי ההפוגה הראשונה נעשה ניסיון לחזור ולקבור בבית הקברות סנהדריה, אולם לאחר שאחד מחברי החברה קדישא נהרג מירי צלף, שבו לקבור בשייח' באדר[2].

לאחר מלחמת העצמאות, משהתברר שאין אפשרות לחדש את הקבורה בהר הזיתים שהיה תחת שליטה ירדנית, הפך בית הקברות סנהדריה לבית עלמין קבוע. באותה תקופה שכן בית הקברות בקצה העיר בסמוך לקו העירוני, למול גבעת התחמושת.

עד סוף 1951 התקיימה קבורה זמנית בבית העלמין שייח' באדר ועל כן רבים העדיפו להקבר בסנהדריה, בה הקבורה נחשבה קבורת קבע, ועבור הקבורה בה גבתה החברה קדישא מחיר גבוה יותר[3].

בעקבות פתיחת בית הקברות הצבאי בהר הרצל, הוחל ביוני 1951, בפינוי החיילים שנקברו בסנהדריה להר הרצל[4].

לאחר מלחמת ששת הימים הועברו חלק מהנקברים במקום אל בית העלמין בהר הזיתים. לאחר מלחמת ששת הימים נבנו השכונות רמת אשכול ומעלות דפנה, ובית הקברות הפך למובלעת בתוך תחום ירושלים.

אופי בית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הקברות סנהדריה קיימים קברי שדה רגילים או "זוגיים" ורק חלקה אחת של קבורה רוויה (בקומות). כיום בית הקברות אינו מתרחב, מאחר שנשארו בו מעט מקומות קבורה פנויים.

בניגוד למנהג הרגיל בירושלים, לפיו בבתי קברות ליהודים אשכנזים המצבות שוכבות ולא עומדות, בבית קברות זה ישנן גם מצבות עומדות.

אזכורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבורו 'מסע בחלל הפנוי' מספר דב אלבוים את זכרונות ילדותו מבית הקברות סנהדריה: "למסלול ההליכה הקבוע שלי הייתה נקודת-מוצא קבועה: בית-הקברות היוקרתי של שכונת סנהדריה, השוכן באחד הצמתים ההומים שבצפון העיר, לא הרחק מבית הורי. הייתי מגיע אל חומות האבן הגבוהות שלו, משתדל להסיט את מבטי מפנסי המכוניות החולפות, והוגה תמיד בכתובת הגדולה המתנוססת מעליו - "בית מועד לכל חי", מליצה מעודנת לבית-קברות, שיש בה איום מוחשי על כל מי שעובר בצומת דרך שגרה. בעודי חולף על פני החומות, הייתי נזכר בהתגנבויות הילדות שלי ושל חברי אל תוך בית-הקברות בשעות הלילה שנראו בעינינו התמימות כמבחן אומץ..."

בשירו "אהבתי" מספר המשורר נח שלומוביץ זכרונות ילדות של נער שגר בסמיכות לבית הקברות:

"אהבתי את בית הקברות של סנהדריה מצבות עומדות מטפסים וקופצים. ליד החומה רחוק מהמתים. שלא יראו. כמה גדלת, (את כבר צריכה חזיה). התרגשנו. צחקקנו. בסוף גם התנשפנו. קצת. כולם פה מתים. ואני, מת עלייך..."

אישים מפורסמים הקבורים בבית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הקברות סנהדריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]