משה בר-נסים
 | |
| לידה |
1 במרץ 1882 ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1926 (בגיל 44) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית |
  | |
משה בר-נסים (1 במרץ 1882 – 21 בדצמבר 1926) בלשן, סופר ומילונאי שהיה ממחוללי החייאת השפה העברית, עוזרו הלשוני ומזכירו של אליעזר בן-יהודה ומילונאי ראשי בכתיבת והוצאה לאור של מילון בן יהודה לשפה העברית הישנה והחדשה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים בשנת 1882 (ה'תרמ"ב) לרב יעקב חי בכור נסים (בן הרב שמואל נסים בן הרב אליהו יעקב נסים) וג'אמילה. הוא היה תלמיד חכם ולמד בישיבות הספרדיות של ירושלים. היה גם שליח ציבור חשוב מנעים זמירות והיה עוזר לאביו בימים הנוראים בבית הכנסת הספרדי של ימין משה, שם אביו היה גבאי וחזן וממקימיו.
בין רבותיו, בהם ר' בן ציון אברהם קואינקה, ציינו לשבח את חריפותו. בספר זכרונותיו של הרב בן ציון קואינקה הוא מתאר את משה בר-נסים: "הוא היה אחד מהתלמידים החשובים שלמדו אצלי, הוא היה נחתן בלמודו וחריף עצום...נכנס כעוזר וסופר לבית בן יהודה. הוא היה חכם גדול ובלשן בשפה העברית, ורבות פעמים היה בא לביתי לחקור על מילה זו או מאמר זה, ומאוד הייתי משתעשע משיחתו ומבקיאותו הנפלאה בכל מכמני השפה העברית.[1]
שאיפתו ללמוד בבית ספר חילוני לא התגשמה עקב התנגדות הוריו, אך הוא למד באופן אוטודידקטי את השפה הערבית ומגוון שפות אירופאיות. החל לעסוק במסחר. לאחר שלא הצליח בתחום המסחר, נכנס לעבוד כעוזר טכני בעיתון 'דאר היום' והפך לחלק בלתי נפרד ממערכת העיתון. בעיתון 'דאר היום' פרסם גם כתבות ומאמרים בענייני היום בעילום שם.
תרומתו למילון בן־יהודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהר מאוד הפך לעוזרו ומזכירו של אליעזר בן-יהודה בהכנת המילון העברי הגדול. תוך עבודה הוסיף להשתלם בספרות הנדרשת למפעל בלשני זה: המשנה, התלמוד והמדרשים, המפרשים והפוסקים הראשונים והאחרונים, הספרות הפילוסופית ושירה מימי הביניים ומהעת החדשה והספרות העברית המודרנית.
מלבד הכנת המילון, עסק בר-נסים בעבודות ספרותיות נוספות, כגון תרגום מלאדינו לעברית של נובלות היסטוריות העוסקות ביהדות ספרד.
הוא הצטיין בזיכרון ובבקיאות בפרטים הקטנים ועבד בשותפות עם בן-יהודה בהכנת חמשת הכרכים הראשונים של המילון. חלק מתפקידו היה לתרגם כל מילה לשלוש שפות: אנגלית גרמנית וצרפתית.[2] עם השלמת הערך "נפש" נפטר בן-יהודה, אך בר-נסים המשיך בסיוע להכנת שני כרכים נוספים של המילון, תוך הסתפקות במועט וחיי עוני. בר-נסים עבד בבית בן-יהודה שעמד ברחוב החבשים, ולאחר פטירת המחבר המשיך את העבודה מבית בן-יהודה בתלפיות, ירושלים.
בכרך הששי של המילון נכתב בהקדמה על ידי חמדה בן יהודה: "חן-חן עמוק מביעה אני יחד עם כך לעוזר הראשי, האדון משה בר-נסים בעד התמסרותו הנאמנה למלון בתקף הבקיאות אשר רכשה מידי המחבר בעשרים שנות עבודתו תחת פקודתו"[3] על פי מחקרו של פרופסור שלמה הרמתי, משה בר־נסים היה דמות מרכזית בעבודת העריכה והכתיבה של המילון העברי הגדול לצד אליעזר בן־יהודה. הרמתי מציין כי בר־נסים היה שותף פעיל בעריכת חמישה הכרכים הראשונים של המילון, ולאחר פטירתו של בן־יהודה בשנת 1922 השלים כמעט שלושה כרכים נוספים בעצמו. לפי הרמתי, תרומתו של בר־נסים למפעל חייו של בן־יהודה הושכחה במכוון במהלך עשרות שנים, בין היתר בשל החלטות משפחת בן־יהודה ומוציאי המילון שלא להבליט את חלקו בעבודה.
הנשיא יצחק נבון ומשה בר-נסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי עדותו של פרופסור שלמה הרמתי, לאחר שפרסם את מחקרו על תרומתו של משה בר־נסים למילון בן־יהודה, פנה אליו נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון וסיפר לו כי לא ידע קודם לכן על קיומו של בר־נסים. נבון ציין כי עיריית ירושלים הזמינה אותו לטקס קריאת רחוב על שם משה בר־נסים, וכששאל מיהו האיש — נמסר לו כי היה עוזרו של אליעזר בן־יהודה במשך עשרים ושתיים שנה ותרם תרומה משמעותית למילון. נבון אמר להרמתי כי "בר־נסים לקח חלק גדול בעבודת המילון, אך נשכח מן הכתובים".[4]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא לתמר בת חיים טרבולוס, ונולדו להם תשעה ילדים: אהוד, שמואל, אליעזר, עמנואל (מנו), פנינה אבולעאפיה, אבשלום, חנוך, ויקטוריה אגבאבא, ושושנה שמחון. משה החליט לשנות את שם משפחתו ולהוסיף לו את המילה 'בר'. כנראה בגלל עושרו בשפה העברית החליט על התוספת, וחלק מילדיו נשאו את השם בר-נסים.
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה בר-נסים נפטר ביום 21 בדצמבר 1926 (ט"ז טבת התרפ"ז) בטרם עת, בעודו רק בן 44 שנים. הוא חש שלא בטוב עקב כאבים בבטנו ועזב את חבריו בלכתו להיבדק אצל רופאו. בעודו ממתין לתורו על הספסל ליד משרד הרופא הוא מת מיתה חטופה כשהוא לבדו בלא איש לצידו. הרופא מצא אותו שרוע על הספסל, ניסה להחיותו אך ללא הצלחה. משה הותיר אשה ותשעה ילדים יתומים. מסע ההלוויה יצא מהעיר העתיקה, דרך בית תלמוד התורה הספרדי ברובע היהודי והמשיך להר הזיתים, שם נקבר.
הוא נפטר עם השלמת הערך "סבל",[5] בירושלים, ט"ז בטבת תרפ"ז (21 בדצמבר 1926).
בכרך השמיני של המילון, שיצא י"ב אייר התרפ"ט, כתב העורך משה צבי סגל בהקדמה: "בהתחלת עבודת העריכה של כרך זה נפטר בלא עתו משה בר-נסים שבמשך כמה שנים שרת את המחבר בתור מזכירו הראשי בעבודת המלון, ושהמשיך את עבודתו הנאמנה במערכת עד יומו האחרון. יזכר בזה שמו לשבח ולברכה בעד נאמנותו ומסירות נפשו לעבודה זו שהקדיש לה גם הוא את כל חייו. יהי זכרו ברוך!".
בהלווייתו רצו בני משפחת בן יהודה לקוברו בחלקת משפחת בן-יהודה ליד אליעזר בן יהודה, אך אביו של משה - הרב יעקב חי בכור נסים - לא הסכים, והוחלט לקבור אותו בחלקה המשפחתית של משפחת נסים (קרוב לאמו ג'אמילה נסים, וקרוב לסבו הרב הגאון שמואל נסים שהיה ראש אב בתי הדין הספרדיים בעיר העתיקה בירושלים).
ספד לו אברהם אלמליח: "החכמים והמלומדים פרופסור מרגלית, האב דורס, ד"ר סגל, ד"ר מזיה, פרופסור סלושץ וחכמים אחרים שעסקו בעבודת המלון אחרי פטירת המחבר או שהיו קרובים אליה - ידעו להעריך ולהוקיר את עבודתו הכבירה של משה בר-נסים בהמשכת יצירתו הספרותית הגדולה של אליעזר בן יהודה, אחרי שהיא מסורה בידיים אמונות של תלמיד חכם, צעיר, ידען ובקי בכל מכמני השפה הישנה והחדשה ואוצרותיה, המסור אליה בכל לבו ונפשו, ובטוחים היו שגמור תגמר כמו שראה אותה אליעזר בעיני רוחו בחיים חיתו...וכשיבוא ההיסטוריון לספר את תולדות האוצר הענקי הזה של השפה העברית הישנה והחדשה, לא ישכח להציב, על יד מצבתו של בן-יהודה, גם ציון נהדר לעוזרו ויד-ימינו משה בר-נסים, שהקדיש שתים ועשרים שנה מחייו הקצרים לבנין השגיא הזה!"[6]
העלמה היסטוריוגרפית והכרה מאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות חלקו המרכזי בעבודת המילון העברי הגדול, תרומתו של משה בר־נסים לא זכתה למקומה הראוי במחקר ההיסטורי משך שנים רבות. החוקר שלמה הרמתי הצביע על כך כי תרומתו של בר־נסים הוצנעה במידה רבה במחקר תולדות תחיית הלשון, וטען כי הדבר נבע בין היתר מהרצון לשמר את דמותו של אליעזר בן־יהודה כמחייה יחיד של העברית וכיוצר בלעדי של המילון הגדול. לדעת הרמתי, חלקו של בר־נסים בעבודת המילון הוצג בצמצום ובחוסר. עדויות מן העת העות'מאנית והמנדטורית מחזקות את התמונה לפיה בר-נסים היה דמות מקצועית וצנועה, שפעלה מאחורי הקלעים. לאחר מותו הפתאומי של בר־נסים בשנת 1926 פורסמו בעיתונות דברי הספד של אנשי הרוח בירושלים, שתיארו אותו כ"מלומד עניו וצנוע", "נחבא אל הכלים", "שונא את הפרסום", בורח מפני הכבוד", וכמי שעמל במשך שנים רבות על מלאכת העריכה והכתיבה הלקסיקוגרפית.[עתון 'דאר היום', כ"ב טבת התרפ"ז (27.12.1926), גיליון צ', עמ' 1]
במחקר המאוחר נטען כי גם גומרים חברתיים-קהילתיים תרמו למידת חשיפתו הציבורית המועטה, ובהם השתייכותו ליישוב הישן ולעדה הספרדית, שנוכחותם במחקר הלשוני ובסיפור תחיית הלשון הייתה מצומצמת יותר[7]
הכרה רחבה יותר בתרומתו של בר־נסים החלה להופיע רק בעשורים האחרונים, עם התרחבות המחקר ההיסטוריוגרפי של תחיית הלשון ועם בחינה מחודשת של חלוקת העבודה במפעל המילון העברי. הודגש חלקו המכריע בחיבורם ובעריכתם של כרכי המילון ואת תפקידו המרכזי כעורך-מילונאי שלקח חלק ברור בתרגום המילים לשפות גרמנית, צרפתית ואנגלית, ניסוחים, הגדרות, משמעויות, שורשים, הטיות וצורות תחביריות של מילים במילון.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 בפברואר 1997 נחנכה כיכר על שם משה בר-נסים בין הרחובות הנביאים והרב קוק (מול תחילת רחוב אתיופיה) בירושלים, לא רחוק מבית בן-יהודה ברחוב אתיופיה בו עבד משה 22 שנים יחד עם אליעזר בן-יהודה. הטקס היה מטעם עיריית ירושלים במעמד נשיא המדינה יצחק נבון, ראש העיר אהוד אולמרט, פרופסור שלמה הרמתי (החוקר שחשף אודותיו של משה בר נסים) ג'ו חוזה נסים ויוסף עזרא (נציגי משפחת נסים), יעקב אלעזר (מגיש הבקשה לקריאת הכיכר על שם משה) ועוד. כיום הזכר היחיד לכיכר הוא שלט רחוב על שם משה בר-נסים מ'חלוצי החייאת השפה עברית'.
תמונת משה בר-נסים הונצחה בפלקט שהוצא לאור על ידי 'יד לראשונים' שכותרתו: "היהדות הספרדית במאבקה להחיאת השפה העברית". תמונתו מוצגת ליד תמונותיהם של הרב יעקב מאיר, בן-יהודה, יוסף הלוי, דוד ילין, יצחק בנימין יהודה, נסים בכר, אברהם אלמליח, שלמה ישראל שירזלי, יוסף עזריאל ועוד.[8]
הזמר, יקיר ירושלים, וחתן פרס ישראל, יהורם גאון, דיבר על משה בר-נסים בתוכנית הרדיו שלו 'גאון ברדיו'. היה זה ביום השפה העברית, 5 בינואר 2018. במונולוג הקריא גאון את הכתוב על משה בר-נסים מכתבי אביו מ.ד. גאון, ואף הדגיש את חשיבות פועלו של משה בר-נסים כאיש סתרים ואת עובדת השכחתו מדפי ההיסטוריה.
במוזיאון המייסדים באבן יהודה הנקרא 'מוזיאון הראשונים' (שנקרא על שמו של בן-יהודה) הוחלט להציב בסמוך לתמונתו של אליעזר גם את תמונת עוזרו הנאמן על קיר ההנצחה המוקדש לשפה העברית. ביקור מטעם שרה אברהמי ולירן בר שרים, ינואר 2020, אבן יהודה.
האקדמיה ללשון העברית החליטה להנציח את פועלו של משה בר-נסים בכמה דרכים, כדי להעלות את זכרו:
באתר האקדמיה ניתן למצוא ראיון מיום 18 בפברואר 2018, עם מר יוסף עזרא וערן עזריאלי (ממשפחת נסים) שסיפרו על חייו ופועלו של בר-נסים.
בעיתון 'הארץ' ביום 15.4.2018 פורסמה כתבה מאת פרופ' זהר שביט על אודות פועלו של בן-יהודה ובו נאמר כי המילון היה מפעל של איש אחד. בעקבות זאת פורסם ב-1.5.2018 מאמר תגובה על ידי ערן עזריאלי בו מתוארים תרומתו ופועלו של בר-נסים לעבודת המילון משך 22 שנות עבודתו בבית בן יהודה.
בנוסף, ב-10 ביוני 2025, פורסם באתר האקדמיה פורסם מאת ד"ר נטע דן על 'הדמות הנעלמה שסייעה בכתיבת מילון בן־יהודה' ובו פרטים רבים על מורשתו של בר-נסים. בין השאר ניתן למצוא בארכיון האקדמיה ללשון העברית פתקאות מקוריות של כתיבת המלון העברי בכתב ידו המקורי של משה בר-נסים!
תרגומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר להמן, אסתר היפה: ספור שקרה בקושטא אחרי גרוש ספרד, תרגם מספרדית-יהודית: משה בר-נסים, ירושלים: הוצאת שי"ש, 1923
- תאודור שיבה, היד הקטועה: ספור מחיי עבדול מג'יד הראשון, תרגם מספרדית-יהודית: משה בר-נסים, ירושלים: הוצאת שי"ש, 1923
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה הרמתי, ' העוזר הלשוני של בן-יהודה נפטר בטפלו בערך "סבל"', האומה 172 (תשס"ח), עמ' 105–111
- דוד תדהר (עורך), "משה בר-נסים", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2357
- משה בר-נסים ז"ל, דואר היום, 22 בדצמבר 1926
- נחום סלושץ, על קברו של משה בר-נסים, דואר היום, 27 בדצמבר 1926
- אברהם אלמאליח, ציון לנפש יקרה (ליום השבעה לפטירתו של משה בר נסים ז"ל), דואר היום, 27 בדצמבר 1926
- פינתו של הזמר יהורם גאון, תוכנית הרדיו 'גאון ברדיו', על משה בר-נסים ביום השפה העברית, 5 בינואר 2018
- 'הדמות הנעלמה שסייעה בכתיבת מילון בן-יהודה', מאמרה של נטע דן מהאקדמיה ללשון העברית, יוני 2025
- ערך משה ב"ר יעקב חי נסים, ספר יהודי המזרח בארץ ישראל, משה דוד גאון, ירושלים התרצ"ח, חלק ב', עמ' 470
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי משה בר-נסים, בפרויקט בן-יהודה
- רשימת הפרסומים של משה בר-נסים, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על משה בר-נסים באתר רמב"י
- בר נסים, משה, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- Los Bar-Nissim, El blog de GHNB, junio 04, 2014
- כרטיס קבר בהר הזיתים
- כרטיס ב-GENI
- עוזי אלידע, ״עיתונות צהובה ומסעי צלב עיתונאיים-׳דאר היום׳ ופרשת רופין, 1923-1926״, ישראל, מס׳ 24, (2016), עמ׳ 323–352. (משפט רופין נגד בן-אבי ומשה בר-נסים)
משה בר נסים (1882-1926), דף שער בספרייה הלאומית- ביקור במוזיאון הראשונים באבן יהודה, פוסט של שרה אברהמי, ינואר 2020
- ראיון עם מר יוסף עזרא על ידי ד"ר גבריאל בירנבאום מהאקדמיה ללשון העברית, גילה-ירושלים, פברואר 2018
- ראיון עם ערן עזריאלי (נכד בת דודתו של משה בר-נסים) החוקר את ההיסטוריה של משפחת נסים לדורותיה ומשתף בממצאיו מחקרו אודות משה בר-נסים, מראיין: ד"ר גבריאל בירנבאום, פברואר 2018
ערן עזריאלי, היום מת בן יהודה בשנית!, באתר הארץ, 1 במאי 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ספר הזכרונות והתולדות הרב בן ציון אברהם קואינקה, ירושלים, תרצ"ח
- ↑ עדי גרסיאל, העברית לא חיכתה, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2008
- ↑ חמדה בן יהודה, הקדמה למילון הלשון העברית הישנה והחדשה, אליעזר בן יהודה, כרך ו’
- ↑ עדי גרסיאל, העברית לא חיכתה, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2008
- ↑ נחום סלושץ, על קברו של משה בר-נסים, דואר היום, 27 בדצמבר 1926
- ↑ עתון 'דאר היום', 27.12.1926, גיליון צ' (כ"ב טבת התרפ"ז), הספדים של אברהם אלמליח וד"ר נחום סלושץ, עמ' 1
- ↑ שלמה הרמתי, 'העוזר הלשוני של בן-יהודה נפטר בטפלו בערך "סבל"', האומה 172 (תשס"ח), עמ' 105–111
- ↑ פלקט 'יד לראשונים', הופק לזכר נסים יושע ביוזמת יעקב אלעזר
| בקרת זהויות |
|
|---|