בן ציון שטרנפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב בן ציון שטרנפלד (נפטר ה'תרע"ז) היה רב ליטאי מגדולי פוסקי ההלכה בדורו[1]. רבן של שש עיירות וערים במרחב הליטאי, מהן: איישישוק, חסלביץ' ובילסק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב אריה לייב שטרנפלד, בילדותו התגורר בוולקוביסק ובה קיים קשרים עם מהרי"ל דיסקין. כיהן במשך שישים שנים כרב ברוסלאביצי, במרטש שבמחוז אליטא, בקלווריא ובשרשוב שבפלך גרודנה, ובה למד אצלו יצחק יעקב רבינוביץ, לימים רבה של פוניבז'. התמנה כרבה של איישישוק אחרי הרב אברהם שמואל מחבר שו"ת "עמודי אש" שנפטר בשנת תרכ"ט. לאחר פטירת הרב אריה לייב ילין, רבה של בילסק, התמנה תחתיו לרבנות העיר. הוא היה מגדולי רבני ליטא בזמנו, והסכמותיו מעטרות ספרים רבים, הבולטים בהם הם הספר הלמדני-ליטאי הקלאסי "המאיר לעולם" של רבי מאיר מיכל רבינוביץ; והמפורסם יותר, ספר ההלכה הנודע "משנה ברורה" של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. בעקבות פנייתו אל ה"חפץ חיים", פעל האחרון להקדים את החלקים העוסקים ב"בין אדם לחברו" ב"תפילה זכה" הנאמרת לפני תפילת "כל נדרי" בליל יום הכיפורים, לתחילת התפילה, בשל חשיבות עניינים אלו והאפשרות שאנשים לא יאמרו את התפילה כולה והמודעות לחשיבות המצוות שבין אדם לחברו תיפגע.

הרב שטרנפלד נפטר בשנת תרע"ז במהלך מלחמת העולם הראשונה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב שטרנפלד היו בן, ר' חיים דוד[2] שהדפיס את החלק השלישי בסדרת ספריו של אביו "שערי ציון". ובת יחידה, אלטע, שנישאה לרב משה אהרן בן דעת (בנדס)[3] שהיה עוזרו ולאחר פטירתו ממשיכו ברבנות בילסק, הוא נספה עם בני קהילתו בשואה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהדות ליטא, להלן קישורים חיצוניים בערכו.
  2. ^ דוד שלמה שוטנשטיין, ברכה לנישואיו עם לאה בת שבח לעווינזאן בד' ניסן תרנ"ג בדרוזגניק, המליץ, 27 במרץ 1893.
  3. ^ אחיו של רבי זליג ראובן בנגיס. ראו עליו עוד בספר בילסק עמ' 170 ואילך (ספר יזכור לקהילת ביילסק פודלסקי, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 174 ואילך).
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.