מאיר מיכל רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי מאיר מיכל רבינוביץ (מכונה גם רבי מאיר מיכל שָאטער; תקע"ט, 1819, קיידאן - חורף תרס"א, 1901, וילנה), היה רב ליטאי, רבה של שאט, ומורה ההוראה הראשי של וילנה. התפרסם על שם ספרו "המאיר לעולם".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקע"ט בקיידאן הסמוכה לקובנה, לרב שלום בנו של רבי שמואל רבה של שאט (המכונה "רבי שמואל הקטן"). בנו של רבי אברהם אחי הגר"א. בילדותו לא אובחנו כשרונותיו והוא נשלח להיות סופר סת"ם. לאחר תקופה של הפצרות מצדו, נשלח ללמוד בקובנה בבית המדרש "נבייזר" אצל רבי ישראל ליפקין מסלנט.

בהיותו כבן 30, התמנה כרבה של שאט, עיירה במחוז קיידאן בפלך קובנה, וכיהן במשרה זו עשרים שנה. על שם עיירתו זו, כונה: רבי מאיר מיכל שָאטער. במהלך הזמן קיבל הצעות רבנות מערים חשובות כמו וילקומיר ודווינסק, אך הוא אהב את השקט שהקנתה לו העיירה השכוחה ודחה את ההצעות. למרות ההערצה הגדולה אליו שמשתקפת מכתביהם של רבנים אחרים כמו האדר"ת, למעשה שמו לא היה מוכר בתקופה זו כי אם לרבנים ספורים.

זמן מועט לאחר שעבר את שנתו ה-50, פרצה שרפה גדולה בשאט והעיירה נזקקה לשיקום. הוא ניצל את תקופת המעבר, כדי להתפטר מרבנותו, ועבר לגור בווילנה. חברו מקובנה, רבי אליהו אליעזר גרודזינסקי (חותנו של רבי חיים עוזר גרודזינסקי, וחתנו של רבי ישראל סלנטר), פרסם את שמו בין רבני וילנה, והוא מונה כמורה הוראה ראשי, משרה שסיפקה לו דמי מחיה בסיסיים. הוא התגורר בדירה צפופה בעליית גג, באחת משכונות העוני בעיר. בשנותיו בווילנה, העביר שיעורים תורניים בישיבת רמיילס, ורבים השתתפו בהם.[1]

בעת פולמוס המוסר היה בין רבני ליטא החתומים על מכתב התמיכה בתנועת המוסר.

נפטר בסוף חורף תרס"א (1901),[2] בווילנה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו רבי שמואל רבינוביץ, התמנה לימים כרב בפורט אמבוי, בארצות הברית. מלבדו היה לו בן נוסף שאף הוא שימש כרב, ושתי בנות הנשואות לרבנים. חתן אחד היה הרב זלמן פינחס הכהן קפלן מגלבן,[3] בנו אפרים קפלן, היה רופא ועיתונאי במארגען זשורנאל הניו-יורקי.[4] בן נוסף, הרב דוד קפלן, ההדיר את ספרי סבו, "המאיר לעולם", והוציאם לאור מחדש (ירושלים תרצ"א). החתן השני היה הרב אליהו פנחס מריינא, שהיה שנים רבות ר"מ בישיבת "זובחי צדק" בווילנה, ובסוף ימיו עלה ארצה ולימד בישיבת מאה שערים (ספריו הם "אלף המגן", "המלמד" ו"חסד לאלפים").

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו הדפיס בנו, רבי שמואל רבינוביץ, חלק מחידושי תורתו לצד דברי אגדה, בספר "המאיר לעולם".

לאחר שיצא לאור ספרו זה, הוכר שמו בכל רחבי ליטא, ונעשה ללחם חוקם של תלמידי הישיבות בה. בשל ספרו זה, דבק בו הכינוי "דער צוויטער שאגת אריה" (השאגת אריה השני).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב מרק, רבי מאיר מיכל רבינוביץ (תק"ץ-תרס"ב), בתוך: במחיצתם של גדולי הדור, הוצ' 'גויל', ירושלים תשי"ח, עמ' 134–138.
  • תולדות רבינו המאיר לעולם, בתוך: המאיר לעולם - חלק שלישי, ירושלים, תשנ"ב. עמ' ה-יד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הרב אלעזר מנחם מן שך, השתתף בשיעוריו גם הבית הלוי בהזדמנו לווילנה.
  2. ^ קיימת סתירה בין המקורות באשר לתאריך פטירתו המדויק, אם בחודש שבט תרס"א (הרב יהושע זליג דיסקין), או בערב ראש חודש ניסן באותה שנה (הספד עליו בספר "בנין שלמה").
  3. ^ ראו עליו: 'קפלן, ר' זלמן פנחס', בתוך: דב ליפץ ונתן גורן (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א (תשכ"ז), עמ' 85 טור 2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1283).
  4. ^ ראו עליו: 'קפלן, אפרים בה"ר זלמן פנחס', בתוך: דב ליפץ ונתן גורן (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א (תשכ"ז), עמ' 224 טור 2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1422).