בנג'מין אבוט דיקסון

בנג'מין אבוט דיקסון
Benjamin Abbott Dickson
	דיקסון, בימי לימודו בווסט פוינט
לידה	18 בדצמבר 1897; ספרינגפילד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	14 בפברואר 1976 (בגיל 78); דבון, פנסילבניה, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות וסט פוינט
מדינה	ארצות הברית
כינוי	"דיקסון הנזיר"
השכלה	האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
בן או בת זוג	Eleanor Shaler
השתייכות	צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1916
דרגה	קולונל
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	מדליית השירות המצוין; לב הארגמן; כוכב הארד

בנג'מין אבוט דיקסון (באנגלית: Benjamin Abbott Dickson;‏ 18 בדצמבר 1897 - ‏ 14 בפברואר 1976) היה קולונל בצבא ארצות הברית, אשר שימש כקצין מודיעין במהלך מלחמת העולם השנייה. התפרסם בעיקר כמי שחזה את מתקפת הפתע הגרמנית שהחלה את הקרב על הבליטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקסון נולד בספרינגפילד, מסצ'וסטס לטרייסי קמפבל דיקסון ואיזבלה קנדריק דיקסון (לבית אבוט) ב-18 בדצמבר 1897. אביו, טרייסי, היה בריגדיר בצבא ארצות הברית. לדיקסון היה אח גדול אחד, טרייסי קמפבל דיקסון ג'וניור, שהיה גם הוא קצין בצבא ארצות הברית. בנג'מין דיקסון המשיך את המסורת המשפחתית, וב-1916 החל ללמוד באקדמיה הצבאית וסט פוינט. בתקופה זו, זכה דיקסון לכינוי "הנזיר" שדבק בו עד סוף הקריירה הצבאית שלו.

ב-1918 הוא סיים את לימודיו והוצב בגבול מקסיקו. לאחר מכן נשלח לרוסיה כדי לסייע לחלץ חיילים צ'כים שנותרו בארץ לאחר סיום מלחמת האזרחים הרוסית. לאחר שובו מרוסיה, החל ללמוד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס והשלים תואר בהנדסת מכונות. באוקטובר 1940 הוא חזר לשירות פעיל, ועם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, הוא מונה לקצין המודיעין הראשי של הגנרל עומר בראדלי. הוא נלווה אל בראדלי במהלך המערכה בתוניסיה, ועד מהרה נודע כאיש מודיעין יעיל ויסודי. באחת הפעמים הוא נפצע כאשר יצא בעצמו לאסוף מידע בחזית. כמו כן, הוא היה אחד הקצינים האמריקניים הבודדים שהייתה להם גישה לשידורי אולטרה בבלצ'לי פארק. מנגד, הוא נודע גם כרואה שחורות וזהיר יתר על המידה.

באוגוסט 1944 הועבר בראדלי לפקד על קבוצת הארמיות ה-12, ודיקסון הועבר לשרת את קורטני הודג'ס שמונה כמחליפו בתפקיד הארמייה הראשונה. תחת פיקודו של הודג'ס, הוא השתתף בקרבות בחזית המערבית. בדצמבר 1944, האמינו מרבית הגנרלים של בעלות הברית שהצבא הגרמני הובס הלכה למעשה, וכניעתה של גרמניה היא עניין של זמן ותו לא. דיקסון, יחד עם עמיתו הבריטי קנת סטרונג, האמינו שלצבא הגרמני נותרו עתודות גדולות, והם ינצלו אותם בקרוב לצורך מתקפת נגד גדולה במערב. ב-10 בדצמבר הגיש דיקסון את דו"ח "אומדן מודיעין G-2 מס' 37" אשר בו הזהיר מפני המתקפה הקרבה. הדו"ח זכה להתעלמות. ב-14 בדצמבר הגיש דיקסון דו"ח נוסף אשר בו חזר והזהיר מפני המתקפה הקרבה, ואף הצביע על מיקומה - יער הארדנים. לאחר מכן, יצא לחופשה בפריז כדי לחגוג את יום הולדתו. יומיים לפני כן, ב-16 בדצמבר פתחו הגרמנים במתקפה שהפכה לקרב על הבליטה. כשנודע לדיקסון על כך, הוא עזב את פריז ומיהר חזרה לחזית.

דיקסון המשיך לשרת בחזית המערבית עד סיום המלחמה. הוא עזב את הצבא ב-19 בנובמבר 1945. לאחר פרישתו, הוא התגורר בביתו שבדבון, פנסילבניה, עד מותו ב-14 בפברואר 1976.

בסרט "יום לפני הכניעה", דיקסון מכונה דניאל קיילי, והוא מגולם בידי הנרי פונדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנג'מין אבוט דיקסון (באנגלית)
בנג'מין אבוט דיקסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)