בעלי שריון

בעלי שריון
תקופה
	סוף הסילור - סוף הדבון 430–360 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
קבוצה:	חולייתנים לסתניים
מחלקה:	בעלי שריון
סדרות
	Antiarchi; Arthrodira; Brindabellaspida; Petalichthyida; Phyllolepida; Ptyctodontida; Rhenanida; Acanthothoraci; Pseudopetalichthyida; Stensioellida;
שם מדעי
	Placodermi; ‏מקקוי, 1848

בעלי שריון (שם מדעי: Placodermi) היא מחלקה נכחדת של דגים קדומים מתקופת הפלאוזואיקון, בתקופת הסילור עד סוף הדבון. בעלי השריון נכחדו הרבה לפני ראשון הדינוזאורים או הזוחלים הימיים למיניהם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי השריון היו שונים מכל דג אחר. הם לא היו דגי סחוס (כמו הכרישים) או דגי גרם. ראשם ופלג גופם העליון היה מכוסה שריון עבה, בייחוד באזור הלסתות החזקות והנוקשות והם היו טורפים קטלניים, הגדולים ביותר באוקיינוס של תקופת הפלאוזואיקון. הבולט מביניהם היה הדנקליאוסטיוס, בעל נשיכה חזקה, כ-1,100 ק"ג-כוח (11 קילוניוטון).

הדג הגדול ביותר בקבוצה היה הטיטאניקטיס, שהגיע לאורך 7–8 מטר וניזון בעיקר מפלנקטון.