לדלג לתוכן

בעצמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בעצמי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1995–הווה (כ־29 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.be-atzmi.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמותת בעצמי היא ארגון חברתי הפועל לשילוב ולקידום תעסוקה בקרב אוכלוסיות מודרות ומעוטות הזדמנויות בישראל. הארגון מסייע לנשים ולגברים השרויים באבטלה מתמשכת או בתת-תעסוקה להשתלב בתעסוקה יציבה, הוגנת ואיכותית.

מגוון הפעילויות והתוכניות שפיתח ומפעיל הארגון לצמצום העוני והפערים החברתיים בישראל, פותחים עבור המשתתפים עתיד חדש, להם, למשפחתם ולקהילה בה הם חיים.[1]

הארגון הוקם בשנת 1995 על ידי מיכל פרבר, אשת חינוך. מנכ"לית העמותה היא נירה צימלס, ויו"ר הוועד המנהל הוא גיורא עופר.

פעילות הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון "בעצמי" מפתח ומפעיל תוכניות תעסוקה בכ-160 מוקדים ברחבי הארץ. בתוכניותיו השונות מעניק הארגון למשתתפים ליווי והדרכה לאורך תקופה משמעותית (לרוב, כשנה), ללא תשלום.

כ-30 אלף נשים וגברים משתלבים מדי שנה בתוכניות, בהן הם מקבלים ליווי אישי מתמשך בשילוב סדנאות קבוצתיות. תוכניות הארגון מסייעות למשתתפים גם בהתמודדות עם תהליכי השינוי האישיים, המשפחתיים והקהילתיים, הנגזרים מהשינוי בתחום התעסוקתי.

"העמותה ליזמות בינתחומית", לימים ארגון "בעצמי", הוקמה בשנת 1995 על ידי היזמת ואשת החינוך מיכל פרבר. העמותה הוקמה מתוך רצון להניע שינוי עומק באופן ההוראה במערכת החינוך והיא עסקה בהפעלת מיזמים חינוכיים לילדים והכשרה של צוותי הוראה.

בשנת 2003 לקחה על עצמה העמותה את הפעלת תוכנית שח"ם – שואפים, חולמים, מצליחים. התוכנית פותחה על ידי הג'וינט עבור ילדים מהאוכלוסייה האתיופית, ונכנסה להפעלה ולפיתוח מקצועי בעמותה. בתהליכי הפיתוח בשח"ם נוסף רכיב חדש - פיתוח תפיסת עתיד שאפתנית. הילדים עוברים תהליך של חיזוק המיומנויות, תחושת המסוגלות והאמונה בעצמם, ומרחיבים את היכולת שלהם לדמיין טווח אפשרויות של לימודים ותעסוקה בעתיד. זיהוי הצורך בקידום תעסוקה, יחד עם הרצון להרחיב את קהל היעד גם לנשים מעוטות הזדמנויות שרוצות להשתלב בתעסוקה, הביאו להרחבת הפרויקט לעבודה עם נשים בשכונת סלע בנתניה בפרויקט שנקרא אז 'נשים ונפלאות'.

במהלך השנים התרחבה התוכנית ליישובים נוספים, ומתוך ההיכרות עם השטח התבססה ההבנה בדבר החשיבות הרבה של תחום התעסוקה לשינוי אישי וחברתי. עקב כך ומתוך הבנת הצורך הדחוף בשינוי מפת התעסוקה בישראל, הוועד המנהל של העמותה החליט להתמקד בתעסוקת מבוגרים ככלי מרכזי לצמצום עוני והדרה.

בשנת 2004 שונו מטרות העמותה והחזון שלה, ואיתם גם השם שהותאם לכיוון החדש – 'בעצמי'. בין השנים 2003–2007 הושקעו משאבים רבים בפיתוח של מודל מקצועי שיאפשר עבודה מיטבית עבור נשים בתעסוקה. כך נולדה תוכנית 'מיפנה-מסאר' אשר ליוותה נשים בתהליך משמעותי של שינוי אישי ותעסוקתי. בהמשך הורחבה התוכנית גם לעבודה בקבוצות מעורבות ובקבוצות גברים.

במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000 ארגון 'בעצמי' הרחיב את פעילויותיו. תוכניות שונות הופעלו אדמיניסטרטיבית ומקצועית על ידי הארגון במסגרת מכרזים ומיזמים משותפים. בהמשך התקבלה החלטה להתמקד בעיקר בהפעלת תוכניות בהן מתאפשר לארגון, מעבר לאדמיניסטרציה הדרושה, להביא לידי ביטוי גם את הערכים, תפיסת העולם הארגונית והניסיון המקצועי שנצבר בפיתוח והפעלה של מודלים ייחודיים בתחום.

בשנת 2008 ומתוך רצון לתת מענה בפריסה גאוגרפית רחבה לאוכלוסיות מגוונות, הוביל הארגון את הקמתו של קו הסיוע "תעסו-קו", עבור מפוטרים ומחפשי עבודה. שירות אשר הלך וצבר תאוצה והגיע לשיאו בזמן משבר הקורונה.[2]

מאז הקמת העמותה, מתוך שאיפה להרחיב את מוטת ההשפעה של הפעילות, קודמו שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה השונים. העמותה נבחרה בשנת 2011 להפעלת תוכנית 'תעסוקה לרווחה' של משרד הרווחה. בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה והקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון התרחבה פעילות הארגון לרחבי הארץ ולאזורי פריפריה. התובנות, שהתבססו על הניסיון בשטח ועל המודל שפותח ב'מיפנה מסאר', הוטמעו בתחום הסיוע לאנשים מחוץ למעגל העבודה, ולעובדים בתת-תעסוקה.

בשנים הראשונות להפעלת תעסוקה לרווחה פותחה העבודה הסוציאלית התעסוקתית כמקצוע מובחן. כיום עובדות סוציאליות תעסוקתיות הן חלק בלתי נפרד מצוותי הרווחה, והמקצוע נלמד כחלק מתוכנית ההכשרה לעובדים סוציאליים ב'מרכז האקדמי לעבודה סוציאלית תעסוקתית' באוניברסיטה העברית.

בשנת 2013 חזרה תוכנית אשת חיל להפעלה בארגון (בין השנים 2006–2010 הופעלה התוכנית בהפעלה אדמיניסטרטיבית בלבד). עם כניסתה הוכפל היקף הפעילות בתוך שנה אחת בלבד והתפרס על פני הארץ כולה. צמיחה זו המשיכה את מהלך ההתפתחות של הארגון וביסוסו כארגון תעסוקה מוביל.

בהמשך להרחבה לקהלי יעד חדשים, בשנת 2016 פותחה תוכנית מיפנה למשפחה החרדית, ובשנת 2017 נכנס ארגון "בעצמי" לניהול המקצועי של תוכנית "מעברים" לקידום תעסוקה במגזר הכפרי.

בשנת 2018 נכנסה נירה צימלס לתפקיד מנכ"לית העמותה. עם כניסתה עודדה צימלס את תהליך ההאחדה הדיגיטלית של הארגון במהלך שכונה טרנספורמציה דיגיטלית. בנוסף, הארגון החל למדוד את האימפקט של תוכניותיו במטרה להמשיך וללמוד את השטח גם מנתוני התוכניות.

הוועד המנהל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הוועד המנהל של הארגון עומדת דורית נובק, סגן יו"ר הוועד הוא צבי טרופ שהיה יועץ כלכלי למערכת הביטחון ויו"ר דריקטוריון רפאל. עוד מחברי הוועד: יעל הרמל, עו"ד יוסף ויצמן, פרופ' ג'וני גל, רו"ח רגינה אונגר, רו"ח שלומי קוט, יחזקאל (חזי) נוראל, עו"ד אלי שהרבני, ומיכל פרבר, מייסדת העמותה.

תוכניות הארגון המופעלות כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית אשת חיל (בערבית אלמראאה אל ריאדיה) מקדמת ציבור גדול של נשים שאינן עובדות מחברות מסורתיות. באמצעות אשת חיל מעניקים לנשים אלה, שהן לרוב בעלות השכלה בסיסית בלבד, ליווי אישי וקבוצתי ארוך טווח. מציידים אותן בכלים ובמיומנויות הדרושים ליישום מוצלח של השינוי הנדרש כדי להשתלב בעולם התעסוקה ולהתקדם בו. ייחודיות התוכנית היא בראייה ההוליסטית של המשתתפות שכוללת התייחסות לכל היבט בחייהן – משפחותיהן, קהילתן וסביבתן.

אשת חיל נוסדה על ידי ג'וינט ישראל-תב"ת, מובלת על ידי זרוע העבודה במשרד העבודה ומופעלת מקצועית על ידי 'בעצמי'.[3]

במסגרת תוכנית אשת חיל פועלת תוכנית בת נוספת שנקראת 'התחדשות תעסוקתית', פונה לנשים בנות 50 ומעלה. עם העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65, נדרשים צעדים משלימים כדי לשמר נשים עובדות המתקשות להישאר בשוק העבודה ולעודד נשים שפרשו מהעבודה לאחר גיל 50 – להשתלב חזרה במעגל העבודה. נקודת המוצא של התוכנית היא שהחל מגיל 55 ישנה ירידה דרסטית בהיקפי המשרה של נשים, בין היתר בגלל שהן עוסקות במקצועות שוחקים יותר. מטרת התוכנית היא לשפר את יכולת החיסכון הפנסיוני של הנשים ולמנוע מצבים של עוני בגילאי הזקנה. לצורך כך נבנה מודל לליווי למשך שנה של נשים שמטרתו להציע הזדמנות להתחדשות תעסוקתית לנשים שעבדו במקצועות שוחקים או שאינן עובדות מעל לשנה ולתכנן קריירה שנייה.

תוכנית אשת חיל פעילה ב-75 יישובים ועד כה השתתפו בתוכנית למעלה מ-10,500 נשים מרחבי הארץ.

בשנת 2019 נכנסה להפעלה תוכנית "דף חדש" לסיוע לנשים נפגעות אלימות יוצאות מקלטים וילדיהן. בבסיס התוכנית עומדת ההנחה שנשים אשר השתקמו כלכלית לא יחזרו לגורם האלים.

התוכנית הוקמה כפרויקט של "קרן ידידות טורונטו"- שם הייתה פעילה כ-7 שנים לפני שעברה להיות תוכנית מרכזית של משרד הרווחה מתוקף חוק. התוכנית מלווה נשים נפגעות אלימות וילדיהן החל מיציאתן מהמקלט למשך כשנה וחצי לאחר מכן. התוכנית מאפשרת להן לשקם את חייהן הרחק מהגורם האלים תוך מיצוי זכויותיהן, חיבור למקורות תמיכה קהילתיים והעצמה אישית וכלכלית.[4] בשנת 2021 97% מהנשים שסיימו את תהליך השיקום לא חזרו לגורם האלים.[5]

במסגרת דף חדש פועלת גם תוכנית דף חדש בקהילה לנשים שיצאו ממערכת יחסים אלימה אך לא טופלו במקלט, אלא במרכזים לטיפול באלימות במשפחה. 'דף חדש בקהילה' היא תוכנית שיקומית-תעסוקתית שמעניקה הסתגלות רכה לנשים בבניית חייהן העצמאיים. התוכנית נולדה במהלך משבר הקורונה בעקבות הצורך לפתח מענה לנפגעות אלימות במשפחה שלא יצאו למקלט. 100% מהמשתתפות בתוכנית לא חזרו לגורם האלים.

תוכנית מעברים היא תוכנית לפיתוח כלכלי-קהילתי במרחב הכפרי. התוכנית צמחה כמענה לתהליכים כלכליים-חברתיים-קהילתיים שחלו בהתיישבות הכפרית, ויצרו התמודדויות מורכבות בשוק התעסוקה. התוכנית מסייעת לתושבים ולקהילות במגזר הכפרי להתאים את עצמם לשינויים הנדרשים מהם כדי להשתלב בהצלחה בשוק זה. מעברים פועלת באמצעות 7 מרכזי תעסוקה אזוריים, מנוהלת מקצועית על ידי 'בעצמי' בהובלת השירות לעבודה קהילתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובשיתוף המועצות האזוריות.

מעברים פועלת באמצעות 7 מרכזי תעסוקה אזוריים, מנוהלת מקצועית על ידי 'בעצמי' בהובלת השירות לעבודה קהילתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובשיתוף המועצות האזוריות.

מודל מעברים מהווה תשתית אזורית, המתמחה בתחום התעסוקה בראייה מתכללת. תשתית זו מחברת בין תהליכים כלכליים מקומיים לבין תהליכים תעסוקתיים. התשתית המקומית עוסקת בגיבוש מדיניות תעסוקה ובאיגום משאבים, לצד גיוס כוחות מקומיים - כלכליים וחברתיים. בתוכנית ארבעה תחומי פעילות מרכזיים: תחום הפרט, ליווי ופיתוח יזמות ועסקים קטנים, ליווי קהילתי וקשרי מעסיקים. מרכזי מעברים פרוסים ביישובים באזורי הנגב המערבי, הנגב הצפוני, כרמל מנשה, מעיינות כנרת, הגליל המערבי, אזור העמק ואצבע הגליל.

תוכנית מיפנה משלבת תהליך קבוצתי וליווי פרטני – כבסיס ליצירת שינוי אישי ותעסוקתי משמעותי. התוכנית החלה לפעול בשנת 2006, פועלת כיום ב-7 מוקדי פעילות בארץ, עם ממוצע של 400 משתתפים מדי שנה.

התוכנית פותחה על ידי 'בעצמי' כדי להעניק ליווי אישי וקבוצתי לקהלי יעד רבים – גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים. התוכנית מציידת אותם בכלים וסיוע שמאפשרים להם להטמיע תהליכי שינוי ולהשתלב בהצלחה בשוק העבודה.

מיפנה משמשת בסיס ליוזמות פיתוח חדשות ומיוחדות בתחום התעסוקה, המותאמות לצרכיהם של קהלי היעד ולשותפים לדרך.

התוכנית מיושמת בשותפות עם הרשויות המקומיות בהן היא פועלת, ובתמיכתם של גורמים שונים מהמגזר העסקי והפילנתרופי.

מיפנה – למשפחה החרדית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית לשילוב משפחות מהציבור החרדי במעגל תעסוקה. התוכנית הייחודית מיועדת למשפחות המוכרות לגורמי הרווחה ולקופות צדקה עירוניות, בהן גילאי ההורים הם 25–45. התוכנית פועלת לשילוב האבות בתעסוקה תוך תמיכה במקביל בהמשך התמדתן של האימהות בעבודתן. בתוכנית ניתן דגש על שילוב בין ההתנהלות הכלכלית של משק הבית (בשיתוף עמותת פעמונים) לבין תהליכי השינוי התעסוקתי של ההורים. התוכנית פועלת בשותפות עם הרשויות המקומיות ובתמיכתם של גורמים שונים מהמגזר העסקי והפילנתרופי.

מרכזי 'ריאן' מציעים סל שירותים רחב וייעודי לקידום והעצמת נציגי החברה הערבית בעולם העבודה, ההשכלה וההכשרה המקצועית. המרכזים פזורים בעשרות יישובים ברחבי הארץ ומציעים את סל השירותים הרחב ביותר בחברה הערבית לשילוב, קידום והעצמה בשוק העבודה ובתחום התעסוקה. הליווי של 'ריאן' הוא אישי וכולל ייעוץ תעסוקתי, הכשרה מקצועית וסדנאות לפיתוח מיומנויות תעסוקתיות, קישור לגורמי סיוע, עידוד יזמות, מידע על מיצוי זכויות וחיבור למעסיקים פוטנציאליים.

מרכזי 'ריאן' מובלים על ידי משרד העבודה ומופעלים על ידי ארגון 'בעצמי' באזור וואדי עארה, המשולש והדרום ועל ידי "אלפנאר" באזור הצפון.[6]

המרכזים המופעלים על ידי 'בעצמי' פועלים ב-9 מוקדי פעילות (4 במשולש וואדי עארה, 5 בדרום), עם כ-6000 משתתפים פעילים בשנה, מתוכם 60% נשים.

קופות הצדקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית נועדה לסייע לפונים הזקוקים לתמיכה כלכלית. התוכנית באה לחזק את עצמאותן הכלכלית של המשפחות המטופלות באמצעות קידום תעסוקתי, הפנייה לגורמי מקצוע וטיפול באיזון התקציב המשפחתי. התכנית מסייעת למשפחה בשלושה צירים: מיצוי זכויות, התנהלות כלכלית ותעסוקה.

תהליך העבודה של קופות הצדקה כולל מיפוי ואבחון אתגרי המשפחה. לאחר מכן מיקוד, הפנייה וכתיבת תוכנית עבודה אפקטיבית. בשלב השלישי יתקיים מעקב וליווי המשפחה למשך שישה חודשים.

במסגרת קופות הצדקה פועל גם קו הסיוע שנועד לסייע לפונים מתוך הקהילה החרדית שאין להם נגישות לאינטרנט ולמידע מקצועי וזקוקים לעזרה מקצועית בנושאי תעסוקה. הפיילוט של הקו החל לפעול באזור הצפון בשנת 2022 ומשנת 2023 הקו נותן מענה גם ב-on line לכל רחבי הארץ עם מיקוד בפריפריה החרדית.

קו הסיוע נועד לתת הכוונה ומידע מקיף במיצוי זכויות, התנהלות כלכלית נבונה והגדלת הכנסות ובמקביל להניע חשיבה ופעולה מוטת תעסוקה בקרב קהילות חרדיות שאינן צורכות שירותים ומענים תעסוקתיים הקיימים במגזר החרדי או שאינם יודעים לאן וכיצד לפנות. לאחר מיפוי הקהילות שאיתן אנו מעוניינים לעבוד.

הקו החרדי לסיוע כלכלי מושתת על מענה טלפוני - פלטפורמה נגישה לכל, אינה תלויה בטכנולוגיה, זמינה בציבור החרדי בעברית וביידיש, ומאפשרת למשתתף פניה פרטית ודיסקרטית מכל מקום.[7]

תוכנית החממה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "החממה" הנה יוזמה של ארגון 'בעצמי' אשר מופעלת מתוך מטרה לגוון ולהגדיל את מקורות הפרנסה של אוכלוסיות מעוטות הזדמנויות תעסוקתיות, באמצעות עידוד יזמות עסקית זעירה. התוכנית משלבת בין תהליך רגשי-מנטלי, לפעילות קבוצתית קהילתית, לצד מתן כלים פרקטיים להקמת העסק.

במהלך 2022, ארבע חממות עסקיות נפתחו באזורים שונים בארץ ובוגרות החממות מעידות על שביעות רצון גבוהה מהליווי האישי והמקצועי, לצד הכלים והשירותים שקיבלו בחממה.

תחומי פעילות נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הארגון פועל בשיתופי פעולה עם מעסיקים (חברות עסקיות, שירותים קהילתיים, וגורמים המתמחים בליווי יזמות עסקית זעיר) לטובת שילוב בתעסוקה המתאימה לשאיפות וכישורי משתתפי תוכניות התעסוקה.
  • "בעצמי" מפתח מגוון שירותים לקידום תעסוקה עבור ארגונים המבקשים להרחיב את פעילותם בקידום תעסוקה. בין הארגונים נמנים מחלקות לשירותים חברתיים, מרכזי עצמה ונושמים לרווחה, תוכניות חברתיות, ארגונים עסקיים ועוד, המעוניינים בהרחבת והעמקת השירות ללקוחותיהם. בין השירותים: מפגשי אוריינטציה עם עולם התעסוקה, הכשרות לצוותים, השתלמויות בנושאי קידום תעסוקה, ליווי תעסוקתי פרטני ללקוחות ועוד.
  • הארגון פועל במגוון מישורים לקידום תעסוקה של אוכלוסיות מעוטות-הזדמנויות, ביניהם: נוכחות בוועדות ציבוריות, שיתופי פעולה רב מגזריים, הדרכה באקדמיה של פרופסיית עבודה סוציאלית תעסוקתית.
  • הארגון הקים, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, את המרכז האקדמי לעבודה סוציאלית תעסוקתית באוניברסיטה העברית, שנפתח בשנת 2018. בין הדמויות הבולטות במועצה הציבורית המייעצת של המרכז סיגל שלח, מימי אייזנשטדט, ג’וני גל וניצה (קלינר) קסיר.[8]
  • ארגון בעצמי שותף בהובלת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, פורום שהוא קואליציה תלת-מגזרית של ארגונים אשר חברו יחדיו כדי לקדם יישום של תעסוקה מגוונת בסביבה העסקית בישראל. בין חברי הדירקטוריון נמצאים מנכ"לית 'בעצמי' נירה צימלס, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה יוליה איתן, מנכ"לית ציונות 2000 שרי נוריאל, מנכ"ל קו המשווה סאמי אסעד, סמנכ"לית מש"א דלויט שרון כץ, סמנכ"לית מש"א החברה המרכזית למשקאות שרון רטני, סמנכ"לית פיתוח ומחקר בביטוח לאומי ניצה (קלינר) קסיר.

בשנת 2015 נבחרה התוכנית "תעסוקה לרווחה" של "בעצמי" כאחת משלוש הזוכות לשנת 2015 בפרס חזני לחדשנות בשירותי רווחה. בין הנימוקים לבחירתה הזכירה הוועדה בראשות ניצה קסיר מבנק ישראל (ועדה שהורכבה כולה מבכירים נוספים במשק): "פעילותו של צוות העמותה המועמד, מדגימה מקצועיות לעילא וחדשנות, מתוך תפיסה מקיפה של קידום תעסוקתי ושל הקשר שלו למערכת המשפחתית של הפרט הזקוק לקידום זה. מקצועיות וחדשנות זו ראויות לפרס".[9]

ארגון בעצמי נבחר עם נט"ל, בכנס האפקטיביות, כעמותה האפקטיבית ביותר לשנת 2017.[10]

בשנת 2022 זכה מיזם 'ליטוש יהלומים' של תוכנית ריאן במקום הראשון בכנס השנתי של זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה.

בשנת 2023 הציג ארגון 'בעצמי' את דו"ח האימפקט של תוכנית 'תעסוקה לרווחה' לנשיא המדינה מר יצחק הרצוג.[11]

בשנת 2023 זכתה נארימאן סלימאן, חברת הנהלה בארגון 'בעצמי' ומנהלת תחום חברה ערבית, בפרס האבירות של מרכז פרס לשלום ולחדשנות.[12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בעצמי, באתר כל זכות
  2. ^ ארגון בעצמי בתקופת הקורונה - ערוץ 12ראיון עם מתנדבי תעסוקו, נבדק ב-2023-06-07
  3. ^ תוכנית אשת חיל לשילוב נשים בתעסוקה, באתר כל זכות
  4. ^ "דף חדש" לשיקום נשים נפגעות אלימות במשפחה, באתר www.israelhayom.co.il
  5. ^ יובל בגנו, ‏פותחות דף חדש: התוכנית לשיקום כלכלי לנשים שיצאו ממעגל האלימות, באתר מעריב אונליין, 24 בנובמבר 2021
  6. ^ אודות ריאן, באתר www.rayan.org.il
  7. ^ כיכר בשיתוף בעצמי, נציגים מקהילות חסידיות ומקופות צ.., באתר כיכר השבת, ‏2023-01-16
  8. ^ הקמת מרכז אקדמי לעבודה סוציאלית תעסוקתית
  9. ^ תוכנית רווחה לתעסוקה זוכת פרס חזני, באתר "בעצמי"
  10. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, הזוכים באות האפקטיביות לעשייה חברתית: "בעצמי", נט"ל, וחנוך ברקת - מייסד קרן דואליס, באתר TheMarker‏, 15 במאי 2017
  11. ^ יובל בגנו, ‏דו"ח מיוחד שהוגש לנשיא מצביע: סיוע תעסוקתי מקיף מגדיל את הסיכוי לצאת ממעגל העוני, באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2023
  12. ^ נארימאן סלימאן, באתר www.peres-center.org