ברגובו
 | |
| רחוב בעיירה ברגובו | |
| מדינה |
 בולגריה |
|---|---|
| מחוז | וידין |
| חבל ארץ | מישור הדנובה |
| ראש העיר | מילצ'ו ווקוב |
| תאריך ייסוד | המאה ה-16 |
| שטח | 39.676 קמ"ר |
| גובה | 56 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,258 (15 במרץ 2024) |
| קואורדינטות | 44°09′05″N 22°38′21″E / 44.151284°N 22.639277°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.vidin.government.bg/094/60-16-16/Bregovo.html | |
בְּרֶגוֹבוֹ (בבולגרית: Брегово) היא עיירה בצפון מערב בולגריה, הרביעית בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז וידין ושוכנת כ-172 ק"מ מהבירה סופיה, 29 ק"מ מבירת המחוז וידין וסמוכה לגבולות סרביה ורומניה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם ברגובו מאוזכר לראשונה בתעודות עות'מאניות מ-1560, שתיעדו גביית מיסים מתושבי האיילט. מקור השם מהשפה הסלאבית ומשמעו "מקום ליד החוף". במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכבש היישוב על ידי צבא האימפריה הרוסית והפך חלק מנסיכות בולגריה, מתוקף סיכומי קונגרס ברלין. במהלך מלחמת בולגריה–סרביה (1885) נכבש האזור בידי צבא סרביה, אך נפל מחדש בידי הבולגרים בהמשך הקרבות. ב-1974 זכתה ברגובו למעמד של עיירה.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיעור האבטלה בברגובו גבוה בשיעור ניכר מהממוצע הבולגרי. כלכלת היישוב נסמכה על שני מפעלים, האחד ליצור שימורי מזון והשני לייצור משאבות, אשר נסגרו בשלהי המאה ה-20 ועובדיהם נפלטו למעגל האבטלה. בשטח הרשות המקומית מצויות מספר חוות חקלאיות.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור מתיישביו הראשונים של היישוב היה ככל הנראה מוולאכיה וחלק מתושביו דוברים גם את הדיאלקט הוולאכי. ברגובו מורכבת מ-3 שכונות מרכזיות, 2 מהן אוכלסו בשעתו על ידי בולגרים ואחת על ידי ולאכים, אך ברבות השנים התמזגה האוכלוסייה. בנוסף, ההערכה היא ש-15 אחוזים מתושבי העיירה הם בני רומה. האוכלוסייה מצויה במגמת קיטון בשל הגירה שלילית, בעיקר הגירת עבודה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברגובו
| רשויות מקומיות וערי מחוז וידין שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
