רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רומניה
România
Flag of Romania.svgCoat of arms of Romania.svg

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוRomania in European Union (-rivers -mini map).svg
אודות התמונה
המנון לאומי התעורר, רומני!
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא רומניה קלאוס יוהאניס
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת רומניה ניקולאיה צ'וקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית רומנית
עיר בירה בוקרשט 44°25′N 26°06′E / 44.417°N 26.100°E / 44.417; 26.100
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט של רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי[1] 238,391 קמ"ר (84 בעולם)
אחוז שטח המים 3.0%
אזור זמן UTC +2
היסטוריה
הקמה איחוד הנסיכויות ולאכיה ומולדובה
הכרזה
הכרה בקונגרס ברלין
24 בינואר 1859
13 ביולי 1878
ישות קודמת רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 29 בנוב. 2021)
19,056,987 נפש (65 בעולם)
צפיפות 79.94 נפש לקמ"ר (130 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 14.12%
גילאי 15 - 24 10.31%
גילאי 25 - 54 46.26%
גילאי 55 - 64 11.73%
גילאי 65 ומעלה 17.58%
כלכלה
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2020) 556,070 מיליון $ (37 בעולם)
תמ"ג לנפש 29,179$ (65 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2019)
0.828 (49 בעולם)
מטבע לאו רומני‏ (RON)
בנק מרכזי הבנק הלאומי של רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט ro
קידומת בינלאומית 40
www.guv.ro
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רומניהרומנית: România (מידעעזרה)) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת באוקראינה בצפון וגם בדלתת הדנובה בדרום; ברפובליקת מולדובה במזרח, בהונגריה במערב, ובסרביה ובולגריה בדרום, לאורך נהר הדנובה. כמו כן, בדרום מזרח המדינה יש לרומניה רצועת חוף לאורך הים השחור. ב-2004 הצטרפה רומניה לברית נאט"ו וב-2007 גם לאיחוד האירופי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "רומניה" (ברומנית: România) בשפה הלטינית, והוא נגזר משם התואר הלטיני Romanus שפירושו רומאי. שכן, הרומאים כבשו את דאקיה בשנת 106 לספירה, ובמשך 165 שנה היא הייתה פרובינקיה רומית והרומאים הושיבו במקום ווטרנים מבין הלגיונרים הרומאים, שפרשו מהשרות בצבא.

המסמך הראשון אשר נמצא בכתב בשפה הרומנית הוא מכתב שהופנה לראש עיריית בראשוב והזהיר אותו מהתקפה הולכת וקרבה בידי חיילים טורקים ב-1521. המכתב זוכה לכבוד נוסף, בהיותו המסמך הראשון המספר על מאורע ברומניה, ו-ולאכיה מוזכרת בו בשם "צארה רומניאסקה" (Ţeara Rumânească, "ארץ הרומנים"). במאות הבאות, מסמכים ברומנית נחתמו רשמית בשם "רומניה" בשתי גרסאות: משם המקור Român, ומשם המקור Rumân. רק במאה ה-19, עם התעוררות הלאומיות בכל רחבי אירופה, צורת ההגייה של הלאום (ומתוך זה שם הארץ והשפה) נקבעה באופן אחיד כ-Român, כהוקרה כביכול למורשת האימפריה הרומית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של רומניה

בעת העתיקה התיישבו באזור רומניה דהיום בני שבט גטו-תראקי בשם דאקים, והארץ נקראה בהתאם דאקיה. במאה הראשונה לפנה"ס התגבשו המתיישבים לישות מאוחדת ומוגדרת וכוננו ממלכה רבת עוצמה שאיימה על האינטרסים של הרומאים באזור. כתוצאה מכך, התנגשות בין שני הכוחות התרחשה בראשית המאה ה-2 לספירה ודאקיה נכבשה. פרובינקיה רומית בשם "דאקיה פליקס" נוסדה במקום הממלכה הדאקית העתיקה.

בימי הביניים קמו בחלקה המזרחי והדרומי של רומניה שתי נסיכויות: במזרח נסיכות מולדובה (Moldova) ובדרום מונטניה (Muntenia), שכונתה גם "הארץ הרומנית" (Ţara Românească) וגם בשם וולאכיה (Vlahia או Valachia). האזור המערבי טרנסילבניה Transilvania, המוכר גם כארדאל (ברומנית: Ardeal, בהונגרית: Erdely) נשלט במשך כאלף שנים על ידי ההונגרים, בתחילה כחלק מהממלכה ההונגרית. לאחר כיבוש הונגריה בידי הטורקים, הפך החבל לאוטונומי: נסיכות טרנסילבניה, שהייתה במאה ה-18 לחלק מהאימפריה האוסטרית ההאבסבורגית, ומאוחר יותר לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית.

ב-1812, לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית, סופחו לרוסיה מזרח מולדובה ואזורים סמוכים. ב-1859 התאחדו שתי הנסיכויות הרומניות - מולדובה (Moldova) ומונטניה (Muntenia) למדינה אחת שנקראה תחילה "הנסיכויות הרומניות המאוחדות", ומשנת 1866 "ממלכת רומניה".

ב-1878 הוכרה עצמאות רומניה על ידי רוב המעצמות בקונגרס ברלין. במלחמת העולם הראשונה הצטרפה רומניה לצד מדינות ההסכמה ב-1916, אך בתום הקרבות שנערכו בשטחה בשנים 1917–1918 היא נכבשה על ידי מעצמות המרכז. לאחר המלחמה, בזכות היותה בת ברית של מדינות ההסכמה המנצחות, קיבלה את דרום דוברוג'ה מבולגריה, ובנוסף, את בסרביה מרוסיה ואת בוקובינה וטרנסילבניה מאוסטרו-הונגריה. כך השיגה רומניה את איחוד כל השטחים שהיו מאוכלסים היסטורית ברומנים, ונוצרה "רומניה הגדולה".

במלחמת העולם השנייה הצטרפה רומניה למעצמות הציר וצבאה לחם לצד הוורמאכט הנאצי, החל ממבצע ברברוסה (הפלישה לרוסיה) ב-1941. לקראת סוף המלחמה, באוגוסט 1944, רומניה נכבשה על ידי הצבא האדום תוך כדי מסעו לדחיקת הנאצים מערבה. בלחץ כוחות הכיבוש סובייטים, היא "החליפה צד" באותה שנה ומתמיכה במדינות הציר עברה רומניה למלחמה נגדן. בהמשך, אף שאולצה לוותר על בסרביה ועל צפון בוקובינה לטובת ברית המועצות, היא קיבלה בחזרה את טרנסילבניה (שסופחה ב-1940 להונגריה שתחת הורטי).

בתום המלחמה נשארו על אדמת רומניה כוחות כיבוש סובייטים שעזבו את שטחה רק בשנות ה-50'. המלוכה הרומנית התקיימה במשך 66 שנה, עד להפיכת המדינה לרפובליקה ב-1947, עת אולץ המלך מיכאי הראשון לוותר על הכתר ולגלות מן הארץ.החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ניהלו שליטיה, גאורגה גאורגיו-דז' בשלהי כהונתו, ואחריו יורשו ניקולאה צ'אושסקו, מדיניות חוץ עצמאית מול ברית המועצות, תוך שמירה אדוקה, במקביל, כלפי פנים, על משטר קומוניסטי. בניגוד לשאר מדינות הגוש הקומונסטי, רומניה לא ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל מעולם. ב-1969 הועלתה רמת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לדרג של שגרירים. פגישת מנחם בגין עם צ'אושסקו בשנות ה-70 אף תרמה להכנות לקראת ביקור אנואר סאדאת בישראל.

ב-22 בדצמבר 1989, לאחר מהפכה אנטי-קומוניסטית ומהומות דמים, שהחלו בטימישוארה והתפשטו למקומות נוספים, בראשם לעיר הבירה, הודח צ'אושסקו. לאחר משפט בזק שנערך בבסיס צבאי הוא הוצא להורג עם אשתו, שלושה ימים לאחר שנתפס. המשפט עצמו ארך כשעה בלבד, ולא הוצגו בו עדויות. כך בא לקיצו משטר קומוניסטי אכזרי בן 45 שנה ברומניה.

ב-2004 הצטרפה רומניה לברית נאט"ו וב-2007 התקבלה גם לאיחוד האירופי[5]; מ-2014 היא חברה מלאה באיחוד[6].

יחסי ישראל–רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל–רומניה

בין מדינת ישראל ורומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948. חרף התקררות היחסים במהלך המלחמה הקרה, רומניה הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שלא ניתקה כלל את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים.

בעקבות סופה של המלחמה הקרה, התחממו היחסים בין שתי המדינות, בד בבד עם עלייה משמעותית בהיקף הסחר ההדדי ותיירות החוץ. ממשלת רומניה הבהירה, כי היא מגדירה עצמה כאחת מידידותיה הקרובות של מדינת ישראל, ותומכת בעקביות בשדרוג מעמדה של ישראל במגעיה עם האיחוד האירופי. כן הכריזה ממשלת רומניה כי היא מכירה באחריותה לשואת יהודי רומניה, ופועלת בהתמדה להנצחת זיכרון השואה בקרב אזרחיה[7].

בעשור השני של המאה ה-21, רומניה היא יעד תיירותי מרכזי עבור ישראלים.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פוליטיקה של רומניה
מרכז העיר סיביו

רומניה היא רפובליקה דמוקרטית עם משטר נשיאותי-למחצה. הפרלמנט של רומניה הוא הרשות המחוקקת של הממשל הרומני ומורכב משני בתים: הסנאט, בו יש 176 חברים (נכון לשנת 2012), ו"קאמרה דפוטצילור" ("בית הנבחרים") שבו 334 חברים (נכון לשנת 2012). מדי ארבע שנים נערכות בחירות לשני בתי הפרלמנט. חוקת הרפובליקה מבוססת על החוקה של הרפובליקה הצרפתית החמישית (חוקת צרפת הנוכחית).

הנשיא, ראש הרשות המבצעת, נבחר כל חמש שנים ורשאי להיבחר ל-2 כהונות רצופות. הוא ממנה ראש ממשלה, שממנה מצידו את חברי ממשלתו, התלויה באישור הפרלמנט.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כלכלת רומניה

עד מלחמת העולם השנייה התבססה הכלכלה הרומנית בעיקר על חקלאות ותעשיית עץ, שהניבו כמחצית מהכנסות המדינה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נעשו מאמצים להפוך את רומניה למדינה תעשייתית מודרנית. בהיותה מדינה המשופעת באוצרות טבע, עלתה רומניה לשורה הראשונה של המדינות המתועשות במזרח אירופה, כשהדגש על תעשיית יצור פלדה ותעשיית הנפט. גם התעשייה הכימית התפתחה, לצד תעשיית מכרות הפחם.

ואולם, ב-1976 פקד משבר את הכלכלה הרומנית, והיא הידרדרה במהירות. המשבר גרר ירידה קשה ברמת החיים במדינה, והחמרת משטר הטירור כלפי פנים - ובסופו היה בין גורמי המהפכה האנטי קומוניסטית בסוף שנות ה-80'. מ-1999 רוב החברות הופרטו ונמצאות מאז בידיים פרטיות. בשנות ה-2000 חוותה המדינה שנים של צמיחה כלכלית מואצת והשקעות חוץ רבות, אך המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות בכלכלת המדינה ועצר את הצמיחה המהירה. רומניה צורפה לאיחוד האירופי ב-1 בינואר 2007[8].

המטבע הרומני הוא הלאו הרומני (Leu, סימנו RON), המחולק ל־100 באני (Bani). ב-2014 הייתה צפויה רומניה לאמץ את מטבע האירו, אך לא עשתה כן לבסוף.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית נהרות רומניה

רומניה נמצאת באירופה והיא גובלת בדרום עם בולגריה וסרביה, במערב עם הונגריה, בצפון (ובדרום-מזרח) עם אוקראינה ובמזרח עם רפובליקת מולדובה. שטחה של רומניה כ-237,500 קמ"ר ואורך גבולותיה כ-3,200 קילומטר. היא מחולקת ל-41 מחוזות.

מבחינה טופוגרפית קיימים הבדלי גובה גדולים בין האזורים ההרריים בצפון המדינה - שם נמצאים הרי הקרפטים, המקיפים את רמת טרנסילבניה - למישורים המאפיינים את הדרום. רכסי הקרפטים משתרעים לאורך של כ-900 קילומטר בצורת חצי סהר וגובהם מגיע עד 2,500 מטר, במקומות מסוימים. מדרום וממזרח לרכסי הרים אלה משתרעים שטחי גבעות וסמוך להן המישור הרחב של הדנובה. כשליש משטח המדינה מהווים המישורים ושני שלישים הם אזורי גבעות או אזורים הרריים.

שלושה-רבעים משטחה של רומניה מכוסים ביערות.

מהרי הקרפטים נובעים פלגים ונחלים שופעי מים שמרביתם זורמים לכיוון הדנובה ודרכה לים השחור. הנהרות העיקריים הם :Prut פרוט (953 ק"מ), Mureş מורש (766 ק"מ), Siret סירט (706 ק"מ), Olt אולט (615 ק"מ), Someş סומש (435 ק"מ), Ialomiţa יאלומיצה (417 ק"מ), Argeş ארג'ש (350 ק"מ), Timiş טימיש (340 ק"מ), Jiu ז'יו (331 ק"מ), Jijia ז'יז'יה (307 ק"מ), Buzău בוזאו (302 ק"מ), Bistriţa ביסטריצה (283 ק"מ), Dâmboviţa דמבוביצה (258), Bega בגה (255), Târnava טרנבה (249 ק"מ), Vedea ודיה (244 ק"מ), Moldova מולדובה (216 ק"מ), Bârlad ברלאד (207 ק"מ).

חלוקה אדמיניסטרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות רומניה

רומניה מחולקת ל־41 מחוזות. התחום המוניצפאלי של בוקורשט מהווה יחידה נפרדת. בארץ יש כמה חבלי ארץ היסטוריים:

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – דמוגרפיה של רומניה, רומנים

ברומניה 19 מיליון תושבים. תוחלת החיים במדינה היא 76 שנים. ממוצע הילודה היא 1.8 צאצאים לאישה. 54% מתושבי רומניה גרים בערים (ראו ערך: ערי רומניה לפי מספר התושבים).

קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומנים מהווים 89 אחוז מאוכלוסיית המדינה. הם צאצאיהם של תושבי דאקיה הקדומה בחבלי ולאכיה/מונטניה, מולדובה וטרנסילבניה של היום. המיעוט הגדול ביותר הוא המיעוט ההונגרי, המהווה בין 3 ל־5 אחוז מאוכלוסיית המדינה. מיעוט זה יושב בעיקר באזור טרנסילבניה ובעיקר באזור הארגיטה וקובסנה. מיעוטים בולטים אחרים הם המיעוט הצועני והמיעוט הגרמני. על פי מפקד משנת 2011, הרכבה האתני של האוכלוסייה ברומניה הוא:

קבוצות דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד משנת 2011, הכריזו על עצמם:

יהדות רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות רומניה

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רומנית

השפה הרשמית של רומניה היא רומנית, שהיא שפה לטינית. רומנית מדוברת כשפת אם על ידי 91% מהאוכלוסייה. הונגרית ורומאני (שפת הצוענים) הן שפות המיעוט החשובות ביותר, המדוברות על ידי 6.7% ו-1.1% מכלל האוכלוסייה, בהתאמה. ברומניה יש כ-32,000 דוברי טורקית. אנגלית וצרפתית הן השפות הזרות העיקריות הנלמדות בבתי הספר. השפה האנגלית שגורה בפי 5 מיליון רומנים, צרפתית מדוברת על ידי 4–5 מיליון, גרמנית, איטלקית וספרדית מדוברות על ידי 1–2 מיליון כל אחת.

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכוחות המזוינים של רומניה

צבא רומניה הוא הארגון המרכזי לשמירת ביטחונה של מדינת רומניה. צבא זה כולל 3 זרועות עיקריות: צבא היבשה של רומניה, הצי הרומני וחיל האוויר הרומני.

רומניה הצטרפה לנאט"ו ב-29 במרץ 2004.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיירות לרומניה מתמקדת בעיקר ביופיו של הטבע ובעושר ההיסטורי של המדינה. אחרי המסחר, ענף התיירות הוא מגזר השירותים הגדול במדינה, והוא הענף הגדל בקצב הגבוה ביותר. טרנסילבניה מהווה יעד תיירותי מוביל, עם הערים בראשוב, סיביו, סיגישוארה, קלוז' נאפוקה, סינאיה ועוד, כביש הטראנספגרשן, ואתר הסקי הגדול ברומניה פויאנה בראשוב. התיירות מבוססת במידה רבה על הפולקלור והמסורת המקומיים. ברומניה 7 אתרים שהוכרו אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-29 בנובמבר 2021
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-29 באוקטובר 2021
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2019 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2021
  5. ^ סוכנויות הידיעות, מהיום: רומניה ובולגריה באיחוד האירופי, באתר ynet, 1 בינואר 2007
  6. ^ רואונה מייסון ושיב מליק, גרדיאן, החל מהיום: רומנים ובולגרים רשאים לעבוד בחופשיות באיחוד האירופי, באתר הארץ, 1 בינואר 2014
  7. ^ טל שלו‏, מחזקים קשר: ישיבת ממשלה משותפת לישראל ורומניה, באתר וואלה!‏, 24 בנובמבר 2011
  8. ^ הוקדמה בשנה הצטרפותן של רומניה ובולגריה לאיחוד, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2006