בשקה גוטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשקה גוטי
Guthy Böske
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 באפריל 1901
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1959 (בגיל 57 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Guttmann Erzsébet עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשקה גוטי (במקור ארז'בט גוטמן ולאחר נשואיה ויינר, בהונגרית: Guthy Böske;‏ בודפשט, 12 באפריל 1901[1]ארצות הברית, 1959) הייתה עיתונאית יהודייה-הונגרייה ידועה מאוד, מהגרת לארצות הברית, אייקון אופנה. פרסומיה הופיעו בעיתונים וכתבי עת רבים:

  • נפסבה הונגרי באמריקה (Amerikai Magyar Népszava)
  • חירות האדם (Szabadság)
  • חדשות פשט (Pesti Hírlap)
  • פשטי נפלו
  • חדשות בודפשט (Budapesti Hírlap)
  • חיי תיאטרון (Színházi Élet)

פרסומים, היסטורית האופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשקה גוטי הייתה בתקופתה אחת הנשים האופנתיות היותר בלבושה, אייקון אופנה אמיתי. צהובון משנת 1937 כתב עליה כך:

"בהצגת הבכורה במוצאי שבת בתיאטרון הקומדיה של בודפשט, אחת הסנסציות באולם הייתה מעיל השועל האדום הקנדי של בשקה גוטי. בין שלל מעילי הפרווה של שועלי הכסף ופרוות המינק היפות, בלט מעיל השועל האדום הבהיר, בצבע משיי והמראה הצעיר. אנו מברכים על כל ניסיון להביא לארצנו את האווירה האופנתית העדכנית ביותר של ערי הכרך המערביות. כפי שגילינו, מעיל הפרווה נתפר על ידי הפירמה "חנות הפרוות של מרכז העיר" (Belvárosi Szörmeáruház)."

הנושא הפופולרי שלה היה תיאור הלבוש וההופעה בחופי הרחצה, בריכות ומרחצאות. בגיליון 1928 של כתב העת "חיי התיאטרון", תחת הכותרת "האלגנטיות הפריזאית במרחצאות ב (בוד)פשט", מתחיל בתיאור חוף הרחצה הראשון לנשים שנפתח באותה תקופה בריביירה הצרפצית.

"דגמי בגדי הים הראשונים הופיעו בחלונות הראווה של חברות מובילות בקאן. מעילי חוף הפכו לאביזרים חשובים, ששומרים על קור בחום, מחממים בקור ומסייעים לייבוש מהיר יותר של הגוף לאחר הרחצה. חיי המרחצאות של עיר הספא בודפשט הפכו פופולריים להפליא."

היא הזכירה את הרוזנת מרגיט בתלן, רעייתו של ראש ממשלת הונגריה הרוזן אישטוואן בתלן, ש"הסתירה בעליצות את ראשה בכובע רחצה הגומי שלה", דוחקת בחברתה לא להתעצל ונכנסת לתוך המים תוך כדי שחוק. היא לובשת בגד ים מהוגן ואלגנטי, בגד גוף מצמר אפור כהה עם רצועה צרה בצבע אדום-שחור בקו הצוואר. גברים העדיפו בעיקר בגדי ים-גוף שחורים. היא גם המחישה את הסיקור באמצעות איורים ותצלומים ותיאור הנראה בתצלומים, למשל, כשגברת חיננית קופצת מטרמפולינה למים. היא הזכירה גם את ביקורי המרחצאות הנלהבים של נערות צעירות, שמבלות רבות ברחצה בזמנן הפנוי. לדבריה, המרחצאות והחופים בפשט הם ממלכה של אלגנטיות ויופי, ואין ספא תובעני ובעל רמה שכזה באף עיר. במאמריה האחרים היא כותבת על בריכות הגלים, השיק של אז שהפך לאופנתי. זה כמו מסעדה מפורסמת בערב. היו שם כולם שרק רצו שיילקחו בחשבון. בודפשט מטורפת על בריכת הגלים.

מה נשים לובשות בחום?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שום דבר מלבד מעיל עליון קל. המונח קומפלה וחליפה פירושן מעיל או ז'קט. היא טענה שאת גלי החום בקיץ והמעילים הדקים, תמיד צריכים להיות מתואמים איכשהו. זה מפתיע בהתחלה, כי הם מספקים בעיקר הגנה מפני הקור. ההסבר הוא שהמעיל אף פעם לא קרוב לגוף כמו השמלה. למעשה, המעיל הקיצי הקל הוא פתוח לחלוטין בהשוואה לרוב המעילים האחרים, אין בהם כפתורים או חורי כפתורים אפילו באופן סמלי.

איפה נשים לא לובשות מחויט ולא רוחצות פניהן במים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם מסתכלים בסלוני השמלות היוקרתיים של השדרה החמישית, ברגדורף גודמן ובסטודיו של ב. אלטמן, ההבדל המהותי שמפריד בין אופנת היבשת הישנה לאופנת אמריקה הופך מיד לבולט. היצירות המעוצבות, המוצלחות ביותר, נמכרות לרוב בשלושים וחמישה אלף עותקים בסלוני השמלות היוקרתיים של השדרה החמישית. שם, גם הנשים האלגנטיות ביותר לא מזמינות בגדים לפי מידה, כל אחת יכולה לקבל אותו דגם מוכן בכל מידה וצבע. האישה הניו יורקית שונה משמעותית מהגברות האירופיות במראה החיצוני. כולן רזות. הנערות האמריקאיות שנולדה שם, שוקלות רק לעיתים רחוקות יותר מחמישים קילו. אנשים רבים מסבירים זאת באוויר הים המלוח, שאומרים שיש לו השפעה מרזה. יש תרבות גוף עצומה שדרכה גברת ניו יורקית מטפחת את עצמה. לעולם לא תשטוף את פניה במים. על כך מפצה ה"washing cream" שלה ותכשירים רבים ושונים אחרים. מעניין לראות עד כמה הנשים נזהרות לא להישרף בשמש כשהן על החוף באטלנטיק סיטי, מקום רחצה אלגנטי הממוקם שלוש שעות נסיעה ברכבת מניו יורק. הגברת האמריקאית גם שואפת לנשיות מוחלטת במהלך ספורט ורחצת בחופים. הגברת האמריקנית לא לובשת את הגרביים הבהירות בצבע הגוף שכל כך פופולריות בקרב האירופיות. צבע הגרב הרגיל עבורן הוא מה שנקרא "אמא אווזה" (mother goose) גרביים בצבע ירקרק בצבע חול. לדבריהן - אלה המספקות צורת רגליים טובה בהרבה מאשר צבעים בהירים. עקבי הגרב המשולשים שהפכו לאופנתיים באירופה כבר עבר זמנם שם, ושוב כל הנשים גורבות עקבי גרב מרובעים.

אופנת גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי בשקה גוטי, לאופנת גברים יש שתי ערים מיתולוגיות: לונדון וניו יורק. גברים שמרנים עוקבים אחר האופנה הלונדונית, אבל צעירים רבים נכנעים לחידושים המפתיעים של אופנת הגברים האמריקאית. התפתחות האופנה הלונדונית באביב 1929 התעכבה מאוד בשל מחלתו של מלך הממלכה המאוחדת, שבעקבותיה בוטלו קבלות פנים רשמיות בחצר המלך, פתיחת תערוכות טקסיות בבוקר ומרבית ההופעות הרשמיות בתחרויות. גבר אלגנטי באמת לא בוחר אפילו "מלתחה" חדשה בכל עונה, הוא רק מחדש את הישן. הגבר הלבוש היטב והאלגנטי יודע מה הכי מתאים לאישיותו ובוחר את בגדיו החדשים בצורה כזו שהם כמעט משתלבים בארון הבגדים שלו מהפעם הראשונה שהוא לבש אותם, כך שאף אחד לא שם לב שהבגדים שלו חדשים לגמרי. באביב השנה (1929) שלטו שני צבעים: כחול ואפור.

היא גם מזכירה שהז'קט עם הרכיסה הכפולה הפך לאופנתי במיוחד בקיץ באותה השנה, אבל הוא מועיל בעיקר לגברים גבוהים. האפוד הוא בדרך כלל עם שורת כפתורים אחת. המכנסיים אינם רפויים יותר מבעבר, אך חשוב שרגל המכנסיים תכסה מעט את הנעליים. ארון בגדים של גבר לבוש היטב הוא כמעט הכרחי עם בגדי גולף, נעלי ניקה וסוודרים מעוצבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארז'בט גוטמן נולדה במשפחה יהודית כבתם של הסוחר ינה גוטמן (18731929) ושל עמליה קייזר (19311877).[2] [3] סבה וסבתה מצד אביה היו שמעון גוטמן ופאני ויינברגר, וסביה מצד אמה היו מוריץ קייזר ויוליאנה אגולאר. היא מזכירה שוב ושוב בכתביה את הגירתה מהונגריה ואת יחסיה אל מולדתה. במאמרה בשם מדור נשים (בעיתון חרות האדם), היא מצטטת את דבריו של האמן והצייר מרסל ורטש: "לו הייתי נולד מחדש, הייתי רוצה לחיות ולמות במקום שבו נולדתי!".

נישואיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואיו הוכרזו בעיתון "חדשות בודפשט בשנת 1930, לפיהם נישאה ב-1 בפברואר 1930 לג'רג' שירו (ויינר) בבודפשט. במאמר שכתבה אחרי השואה בשם "אלוהים יברך אותך בודפשט!" או "להתראות בודפשט" היא נזכרת בתנאים העלובים של מחנה הריכוז ברגן-בלזן, אליו גורשה בשל מוצאה היהודי.

בשקה גוטי מילאה תפקיד בולט בתולדות האופנה כעיתונאית מגדירה ואהודה, כתבת אופנה וראש מדור האופנה של כתב העת "חיי התיאטרון" ולכתביה המעניינים ומלאי הדמיון הייתה השפעה רבה על התפתחות תדמית האופנה החברתית של אותה תקופה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ידיעות, 02/02/1930, ידיעות בודפשט עמוד 33
  • אלוהים יברך אותך בודפשט!
  • סקירת הספרים ההונגרית 1945, עמוד 14
  • מדור הנשים, אוקטובר 1950
  • חיי התיאטרון, 1928/28. 86.; 19/1929 67-72; 1929/06. 14-17.; 1929/45. 91-93. צַד
  • נתוניה במאגר המוזיאון הספרותי פטפי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magyar asszonyok lexikona. Összeállított, előszóval és történelmi résszel ellátta Bozzay Margit. Budapest, 1931. elektronikus elérhetőség: Magyar Elektronikus Könyvtár (לקסיקון הנשים ההונגריות. הקדמה וקטע היסטורי מאת מרגיט בוזאי. בודפשט, 1931. גישה מקוונת)
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944. 1990–2002,
  • Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona [Részben 2. jav. és bőv. kiad. + Álnévlexikon] Budapest, Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000 (צ'אבה נרג': לקסיקון של ספרות מהגרים הונגריים. בודפשט, הוצאת Argumentum-Petőfi Literary Museum and Contemporary Literature Center, 2000)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári születési akv. 402/1901. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-09-24.
  2. ^ "Guttmann Jenőné Kaiser Amália halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti 1192/1931. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-05.
  3. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 566/1899. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-05.