ג'אן דייוויס
 | |
| לידה |
1 בנובמבר 1953 (בת 70) קוקו ביץ', ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| מעסיק |
נאס"א |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה האמריקנית להנדסה מכנית (1989) |
  | |
ננסי ג'אן דייוויס (באנגלית: Nancy Jan Davis; נולדה ב-1 בנובמבר 1953, פלורידה) היא אסטרונאוטית אמריקאית לשעבר. בשנת 1987 החלה את דרכה כאסטרונאוטית בתמיכה טכנית למעבורות חלל. במהלך חייה השתתפה בשלוש טיסות ושהתה יותר מ-670 שעות בחלל.[1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ננסי ג'אן דייוויס נולדה ב -1 בנובמבר 1953 בקוקואה ביץ', פלורידה, אך מחשיבה את האנטסוויל, אלבמה כעיר הולדתה.[2]
חינוך ותארים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון "האנטסוויל" בהאנטסוויל בשנת 1971. לאחר מכן למדה במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה (Georgia Institute of Technology) ובשנת 1975 קיבלה תואר ראשון במדעים ובביולוגיה יישומית. שנתיים לאחר מכן, בדצמבר 1977, קיבלה תואר ראשון במכניקה מאוניברסיטת אובורן. במאי 1983 קיבלה את התואר השני שלה במכניקה מאוניברסיטת אלבמה וביוני 1985 קיבלה תואר דוקטור להנדסת מכונות מאותה אוניברסיטה.[3]
פעילות מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1977 הצטרפה לטקסאקו בבלייר, טקסס, שם עבדה כמהנדסת עיבוד נפט עד שנת 1979. באותה שנה, דייוויס החלה את דרכה במרכז מרשל כמהנדסת תעופה וחלל. היא עבדה במספר תוכניות ופרויקטים מרכזיים של נאס"א, ומונתה כמנהלת הצוות באגף לניתוח מבנים. צוותה היה אחראי על מספר פרויקטים כולל הניתוח והבדיקה המבנית של טלסקופ החלל האבל (Hubble Space Telescope) וחקר הטיסות לתחזוקתו.[4]
בנוסף, היא וצוותה עסקו בפרויקט של טלסקופ החלל צ'נדרה- לוויין ששוגר עם מעבורת החלל קולומביה במשימה STS-93 ב-23 ביולי 1999. הטלסקופ מכיל מספר מכשירים רגישים לקרינת רנטגן, ומיקומו בחלל מאפשר לו לצפות בתחום קרינה זה שכמעט אינו חודר דרך אטמוספירת כדור הארץ. מאז הצבתו בחלל, הטלסקופ הפך לכלי מחקר חשוב באסטרופיזיקה ולכלי המחקר המרכזי של מקורות קרינת רנטגן ביקום.[5]
בשנת 1998, דייוויס הפכה למנהלת משרד החקר האנושי והפיתוח של המשרד לביטחון עצמאי בחלל (Human Exploration and Development of Space Independent Assurance Office) במטה נאס"א בוושינגטון הבירה, המספק פיקוח על בטיחות לכל תוכניות הטיסה בחלל. שנה לאחר מכן, היא חזרה למרכז מרשל כחברת דירקטוריון (Flight Projects Directorate) ונבחרה למנהלת של אותו גוף בינואר 2001.[4]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Presidential Rank of Meritorious Executive (2002) אות נשיאותי לניהול ראוי לשבח.
- NASA Space Flight Awareness Leadership Award (2005) פרס מנהיגות המודעות לטיסות החלל של נאס"א.
- NASA Outstanding Leadership Medal (1998) מדליית מנהיגה מצטיינת של נאס"א.
- NASA Exceptional Service Medal (1995,2002) מדליית שירות יוצאת דופן של נאס"א.
- NASA Space Flight Medal (1992, 1994, 1997) מדליית טיסת החלל של נאס"א.
- NASA Fellowship for Full-Time Study (1983) מלגת נאס"א ללימודים במשרה מלאה.
- ASME National Old Guard Prize (1978) פרס השומר הישן של החברה האמריקאית למהנדסי מכונות.
- ASME Ralph Coates Roe Medal (2001) מדליית ראלף קואץ רו של החברה האמריקאית למהנדסי מכונות.
- Alabama Aviation Hall of Fame, and Alabama Engineering Hall of Fame (2001) היכל התהילה של אלבמה לטיסה והיכל התהילה של אלבמה להנדסה.[3]
טיסותיה בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
STS-47[עריכת קוד מקור | עריכה]
STS-47, Spacelab-J, הייתה משימת מעבורת החלל מספר 50. היא הושקה ב-12 בספטמבר 1992. במשימה זו, אשר הייתה מיזם שיתופי בין ארצות הברית ליפן, נערכו 43 ניסויים במדעי החיים ובעיבוד חומרים. במהלך המשימה בת שמונת הימים, ג'אן דייוויס הייתה אחראית על הפעלת הספייסלאב ומערכות המשנה שלה וביצוע מגוון מערכות ניסויים. לאחר השלמת 126 מסלולים מסביב לכדור הארץ, STS-47 Endeavour נחת במרכז החלל קנדי בפלורידה ב־20 בספטמבר 1992.[2]
STS-60[עריכת קוד מקור | עריכה]
STS-60 הייתה הטיסה השנייה של ספייסהאב (Space Habitation Module) והטיסה הראשונה של ה- Wake Shield Facility. טיסה זו, שהושקה ב -3 בפברואר 1994, הייתה הטיסה הראשונה של מעבורת חלל בה קוסמונאוט רוסי היה איש צוות. במהלך המשימה אשר ארכה שמונה ימים, האחריות העיקרית של דייוויס הייתה לתמרן את ה- WSF בקנדארם, לנהל צמיחת גבישים, וכמו כן הייתה אחראית על ביצוע ניסויים מדעיים במעבדת החלל. ה STS-60 נחתה במרכז החלל קנדי בפלורידה ב־11 בפברואר 1994, לאחר השלמת 130 מסלולים סביב כדור הארץ.[2]
STS-85[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'אן דייוויס הייתה מפקדת המטען (payload commander) של STS-85. המשימה הייתה של מעבורת החלל דיסקאברי (discovery) והיא הושקה ב־7 באוגוסט 1997. במהלך המשימה אשר ארכה 12 ימים, ד"ר דייוויס החזירה את המטען CRISTA-SPAS, והפעילה את הזרוע הרובוטית היפנית (Japanese Manipulator Flight Demonstration) במעבורת החלל. המשימה כללה גם איסוף מטענים מדעיים לצורך ביצוע מחקרים שונים בנושאי אסטרונומיה, מדעי כדור הארץ, מדעי החיים ומדעי החומרים. המשימה הושלמה לאחר 189 מסלולים סביב כדור הארץ, ומסלולה היה יותר מ 7.5 מיליון קילומטרים. דיסקאברי STS-85 נחתה במרכז החלל קנדי שבפלורידה ב -19 באוגוסט 1997.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Remembering Huntsville Astronaut Jan Davis’ First Space Shuttle Flight, NEWS19
- ^ 1 2 3 4 Biographical Data N. JAN DAVIS, NASA
- ^ 1 2 (Nancy Jan Davis (Dozier, Космическая энциклопедия ASTROnote
- ^ 1 2 Dr. Jan Davis named NASA Marshall Center Safety And Mission Assurance director, Marshall Space Flight Center
- ^ Human Spaceflights, Space Facts