ג'ון גארדנר וילקינסון
 | |
| לידה |
5 באוקטובר 1797 בקינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוקטובר 1875 (בגיל 78) לנדוברי, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
Church Of St Dingat |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
Caroline Catharine Wilkinson |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית |
  | |
סר ג'ון גרדנר וילקינסון (באנגלית: Sir John Gardner Wilkinson; 5 באוקטובר 1797 – 29 באוקטובר 1875) היה סופר אנגלי ומחלוצי האגיפטולוגים של המאה ה-19. מכונה "אבי האגיפטולוגים הבריטיים".
ילדות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילקינסון נולד בליטל מיסנדן (Little Missenden), בקינגהמשייר. אביו היה הכומר ג'ון ווילקינסון, איש דת מווסטמורלנד, חובב עתיקות. הוריו נפטרו כשהיה צעיר והוא קיבל ירושה צנועה. האפוטרופוס שלו שלח אותו לבית הספר הארו בשנת 1813, ומאוחר יותר הלך לאקסטר קולג' באוניברסיטת אוקספורד ב-1816. בסופו של דבר וילקינסון לא סיים את לימודיו, ובסובלו מבריאות לקויה, החליט לנסוע לאיטליה. שם פגש בשנת 1819 את חובב העתיקות, סר ויליאם גל והחליט ללמוד אגיפטולוגיה.
השהות ראשונה במצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילקינסון הגיע לראשונה למצרים באוקטובר 1821 כאיש צעיר בן 24, ונשאר שם במשך 12 שנים ברציפות. במהלך שהותו, וילקינסון ביקר כמעט בכל אתר מצרי קדום ידוע, והעתיק במיומנות כתובות וציורים בתוספת שפע הערות.
שיבה לאנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילקינסון חזר לאנגליה עקב סיבות בריאותיות בשנת 1833, והצליח להיבחר לחברה המלכותית בשנת 1834. הוא המשיך לפרסם את מחקריו, במספר רב של פרסומים. הוא פרסם את הטופוגרפיה של תבאי ומראה כלליים של מצרים בשנת 1835, אך עבודתו המשמעותית ביותר הייתה נימוסים ומנהגים של המצרים הקדמונים. עבודה זו פורסמה לראשונה בשלושה כרכים בשנת 1837 ולאחר מכן אוירה על ידי ג'זף בונומי, וקיבלה את המעמד של התיאור הכללי הטוב ביותר של תרבות מצרים העתיקה לחמישים השנים הבאות. הפרסום והשבחים לה זכתה העבודה הקנו לווילקינסון תואר אבירות בשנת 1839, והבטיחו לו את התואר המכובד של האגיפטולוג הבריטי הראשון.
מסעות ומחקר נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סר ג'ון גרדנר וילקינסון חזר למצרים בשנת 1842, ופרסם מאמר שכותרתו "סקר של עמק אגמי המלח" (Survey of the Valley of the Natron Lakes) לכתב העת של האגודה הגאוגרפית בשנת 1843. באותה השנה פרסם גם מהדורה מתוקנת והמורחבת של הטופוגרפיה שלו, שכותרתו מצרים ותבאי המוסלמים. וילקינסון ביקר בדלמטיה, מונטנגרו, בוסניה והרצגובינה במהלך שנת 1844, ופרסם את התרשמויותיו ב-1848 (דלמטיה ומונטנגרו, 2 כרכים). ביקורו שלישי למצרים היה בין 1848-1849 ובעקבותיו, ביקור סופי לתבאי בשנת 1855. לאחר מכן, ווילקינסון נשאר באנגליה שם הוא חקר את עתיקות קורנוול ולמד זואולוגיה.
מותו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילקינסון מת בלנדוברי (Llandovery) בשנת 1875, לאחר שכבר הוריש לבית הספר הישן שלו, הארו, את אוספיו עם קטלוג מפואר בשנת 1864. אוספיו נשמרים בספרייה הבודליינית, אוקספורד, ומהווים עדות מוקדמת יקרה מפז של מצב מונומנטים מצריים רבים לפני כניסת תיירות ההמונים למצרים. אתרים רבים ניזוקו לאחר מכן או אבדו לגמרי, מה שהופך את עבודתו של וילקינסון לחשובה עוד יותר.
פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Materia Hieroglyphica, Malta, 1828
- The Topography of Thebes and General View of Egypt, London, 1835
- Modern Egypt and Thebes: being a description of Egypt, London, 1843
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Sarah J. A. Flynn, Sir John Gardner Wilkinson, Traveller & Egyptologist (1797-1875), Oxford: Bodleian Library, 1997.
- John Jason Thompson, Sir Gardner Wilkinson and His Circle, University of Texas Press, 1992.
