ג'ון דאנקן פרגוסון
 | |
| לידה |
9 במרץ 1874 ליית', הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1961 (בגיל 86) גלאזגו, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
קולג' אדינבורו לאמנות |
| תקופת הפעילות |
1894–1961 (כ־67 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור, אמנות חזותית |
| בן או בת זוג |
מרגרט מוריס |
  | |
ג'ון דאנקן פרגוסון (באנגלית: John Duncan Fergusson; 9 במרץ 1874 – 30 בינואר 1961) היה אמן ופסל סקוטי, שנחשב לאחד האמנים המרכזיים של קבוצת הצבעוניים הסקוטים.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרגוסון נולד בליית', אדינבורו, הראשון מבין ארבעה ילדים.[1] אף שהתאמן לזמן קצר כמנתח ימי, פרגוסון הבין עד מהרה שיעודו הוא ציור והוא נרשם לבית ספר לאמנות שבסיסו באדינבורו. עם זאת, הוא התאכזב במהירות מסגנון ההוראה הנוקשה, ובחר ללמד את עצמו לצייר. לשם כך החל לנסוע למרוקו, ספרד וצרפת, שם התוודע לאמנים נוספים. ביניהם היה סמואל פפלו, עוד אחד מקבוצת האמנים שלימים יזוהה באסכולה הסקוטית.[2]
קריירת ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1898 יצא פרגוסון למסע הראשון שלו לפריז כדי ללמוד בלובר. הוא הושפע מאוד מהציורים האימפרסיוניסטיים והיו להם השפעה חשובה על סגנונו המתפתח. מאוחר יותר הוא הושפע גם מהפוביזם והעקרונות הפאוביסטים של שימוש בצבע, אלה יהפכו למאפיין חזק באמנות שלו. בהקדמה לתערוכת הזיכרון של פרגוסון משנת 1961, נכתב: "האמנות שלו היא ביטוי עמוק וטהור לאהבתו העצומה לחיים. ניחן בתחושה פלסטית נדירה, כמעט פיסולית באיכותה. הוא הצטרף אליה ליצירה יוצאת דופן. חוש צבע, צבעים גלויים, מצלצלים, עשירים ומפוארים בעצם החומר שלהם."[1] פרגוסון הפך לחלק מהצמיחה העצומה בעולם האמנותי שבפריז. העיר הייתה ביתו בראשית המאה העשרים. שם הוא התערב עם אמנים כמו אנרי מאטיס ופיקאסו בבתי הקפה שהעיר הייתה ידועה בהם.[3] בנוסף, הוא וחברו סמואל פפלו ציירו באופן קבוע בעיר וגם במקומות אחרים לאורך החוף בין השנים 9–1904. בתקופה זו הוא החל את מערכת היחסים שלו עם המאיירת האמריקאית אן אסטל רייס (1879–1959),[4] אותה עודד להתחיל לצייר. היא נשלחה לפריז כדי לספק רישומים למאמרים על מפגשי תיאטרון, בלט, ואופרה שפורסמו במגזין הצפון אמריקאי והיא מופיעה ברבים מהבדים של פרגוסון.[5]
לאחר מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נחשב פרגוסון כאמן הציור הבריטי המודרני. אולם בשנות המלחמה הוא יצר מעט מבחינה אמנותית ורק לקראת סוף המלחמה חזר ליצירתו.
בשנות ה-20 התמקם פרגוסון בסטודיו בלונדון. תערוכת היחיד הראשונה שלו אורגנה על ידי אספן האמנות אלכסנדר ריד בספטמבר 1923 בגלאזגו, והיא הוצגה מחדש בגלריה באדינבורו באוקטובר 1923. ריד גם ארגן תערוכת ארבעה אמנים כולל פרגוסון בגלריה ברבזנג'ס בפריז בפברואר 1924.[6] ב-1928 הוא ובת זוגו, הרקדנית מרגרט מוריס, עברו לפריז, שם הם חיו עד שרוח המלחמה שוב התנשאה מעל אירופה, מה שגרם לבני הזוג לעבור לגלאזגו ב-1939, שם נשארו עד סוף חייהם. פרגוסון הציג תערוכה של מועדון האומנים בעיר, באפריל 1939.[7]
בשנת 1940 ייסד פרגוסון את מועדון האמנות החדש, שמתוכו יצאה קבוצת הציירים הסקוטית החדשה שהוא היה הנשיא הראשון שלה.[8] ב-1943 פרסם את ספרו על "ציור סקוטי מודרני".[9] במותו העבירה אלמנתו, מרגרט מוריס, ארבעה עשר מציוריו לאוניברסיטת סטירלינג עם הקמתה ב-1968.
עבודתו נותרה פופולרית, ובשנת 1992 נוסדה בפרת' גלריה קבועה, "גלריית פרגוסון", כדי לשכן אותה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Peploe, Guy. "Fergusson at Stirling". University of Stirling. Retrieved 26 June 2008.
- ^ Millar, Barbara (7 January 2011). "A man of colour". Scottish Review. Archived from the original on 24 July 2011.
- ^ "J D Fergusson". Art From Scotland. Archived from the original on 21 January 2011. Retrieved 7 January 2011.
- ^ Biographical details Archived 2 October 2011 at the Wayback Machine
- ^ See Duncan Miller Fine Arts Archived 25 April 2012 at the Wayback Machine and Perth Museum and Art Gallery Archived 21 January 2011 at the Wayback Machine
- ^ Alexander Reid in Context, Frances Fowle,_vol1
- ^ Glasgow Herald article 1 April 1939 ‘’Glasgow Art Club Annual Exhibition’’ Retrieved 2011-08-17
- ^ Moffat, Alexander; Riach, Alan (2015). "J D Fergusson: A Biographical Timeline". Modern Scottish Painting. Luath Press. p. 64.
- ^ Taylor, Alan (4 July 2015). "J D Fergusson on modern Scottish painting". Glasgow Herald. Retrieved 26 May 2017.