לדלג לתוכן

ג'ונתן סטרג'ס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ונתן סטרג'ס
Jonathan Sturges
לידה 23 באוגוסט 1740
פיירפילד, מושבת קונטיקט, אמריקה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוקטובר 1819 (בגיל 79)
פיירפילד, קונטיקט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קולג' ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Pro-Administration Party עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית
4 במרץ 1789 – 3 במרץ 1791
(שנתיים)
4 במרץ 1791 – 3 במרץ 1793
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ונתן סטורג'סאנגלית: Jonathan Sturges‏; 23 באוגוסט 17404 באוקטובר 1819) היה עורך דין, משפטן ופוליטיקאי אמריקאי מפיירפילד, קונטיקט. הוא ייצג את קונטיקט כציר בקונגרס הקונטיננטלי ובבית הנבחרים של ארצות הברית.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרג'ס נולד בפיירפילד שבמושבת קונטיקט שם אביו, סמואל (1712–1771) היה מודד. אמו, אן (בר) סטרג'ס הייתה אשתו השנייה של סמואל. [1] סבא רבא שלו, גם ג'ונתן סטרג'ס (1624–1700), היה אחד המתיישבים המקוריים של העיירה.[2]

סטרג'ס סיים את לימודיו בייל ב-1759. הוא קיבל את התואר השני שלו מייל ב-1761, ואת התואר דוקטור למשפטים מייל ב-1806.[3] הוא למד משפטים והתקבל ללשכת עורכי הדין במאי 1772. הוא החל לעסוק בעריכת דין בפיירפילד.

כניסתו של סטרג'ס לשירות הציבור החלה כאשר שכניו בפיירפילד שלחו אותו לבית הנבחרים של קונטיקט ב-1772. הוא הוחזר מדי שנה עד 1784.[4] ב-1773 הוא שירת את מחוז פיירפילד כשופט שלום, וב-1775 שימש כשופט של בית המשפט לצוואות.[5] קונטיקט שלחה אותו כציר לקונגרס הקונטיננטלי ב-1786. הוא כיהן כחבר במועצת העוזרים של קונטיקט מ-1786 עד 1788,[6] ובמקביל כיהן כשופט בבית המשפט העליון לערעורים בקונטיקט מ-1786 עד 1789.[7]

כאשר הוקמה ממשלת ארצות הברית החדשה, הבוחרים בחרו בו לבית הנבחרים של ארצות הברית כמועמד המפלגה הפרו-אדמיניסטרטיבית. הוא כיהן שתי קדנציות בקונגרס מ-4 במרץ 1789 עד 3 במרץ 1793.[8] סטרג'ס היה אחד משבעת הנציגים שהצביעו נגד חוק העבדים הנמלטים משנת 1793.[9]

עם שובו הביתה, הוא מונה לשופט עמית של בית המשפט העליון בקונטיקט, שם כיהן מ-1793 עד 1805. הוא היה אלקטור נשיאותי ב-1797 וב-1805.[10]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1760 נישא סטרג'ס לדבורה לואיס. נולדו להם ארבעה ילדים משותפים. בנם, לואיס בר סטרג'ס, שירת גם הוא כמו אביו בקונגרס האמריקני.[11] ג'ונתן סטרג'ס, פטרון אמנויות חשוב בעיר ניו יורק, היה נכדו.[12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Jonathan Sturges". Ancestry.com. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "The Sturges Family" (PDF). Fairfield History.org. אורכב מ-המקור (PDF) ב-3 בנובמבר 2013. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Chamberlain, Joshua Lawrence and John De Witt (1900). Universities and their sons: history, influence and characteristics of American universities, with biographical sketches and portraits of alumni and recipients of honorary degrees, Volume 5. R. Herndon company. p. 236.
  4. ^ Denboer, Gordon R (1984). Documentary History of the First Federal Elections, 1788-1790. Univ of Wisconsin Press. p. 57. ISBN 9780299095109.
  5. ^ "STURGES, Jonathan, (1740-1819)". Biographical Directory of the United States Congress. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Sturges, Jonathan (1740-1819)". The Political Graveyard. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Day, Thomas (1809). Reports of Cases Argued and Determined in the Supreme Court of Errors, of the State of Connecticut, in the years 1805, 1806, and 1807. Vol. 2. p. xii-xiii.
  8. ^ "Rep. Jonathan Sturges". Govtrack.us. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Voteview | Plot Vote: 2nd Congress > House > 85". voteview.com. נבדק ב-2023-08-21.
  10. ^ New York Genealogical and Biographical Society (1919). The New York genealogical and biographical record. New York Genealogical and Biographical Society. p. 230.
  11. ^ "Sturges, Lewis Burr (1763-1844)". The Political Graveyard. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Oaklander, Christine I. (2008). "Jonathan Sturges, W. H. Osborn, and William Church Osborn: A Chapter in American Art Patronage". Metropolitan Museum Journal. 43: 173–194. doi:10.1086/met.43.25699093. JSTOR 25699093.