אמריקה הבריטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמריקה הבריטית
Flag of Great Britain (1707–1800).svg
British America.png
המנון לאומי המנון הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשל
שפה נפוצה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אמריקה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה הקמת מושבת וירג'יניה
תאריך 1607
פירוק חוזה פריז
תאריך 1783
ישות קודמת ממלכת צרפתממלכת צרפת צרפת החדשה
הרפובליקה ההולנדיתהרפובליקה ההולנדית הולנד החדשה
Sweden-Flag-1562.svg שוודיה החדשה
ספרד החדשהספרד החדשה פלורידה הספרדית
ישות יורשת ממלכת בריטניה הגדולהממלכת בריטניה הגדולה צפון אמריקה הבריטית
Grand Union Flag.svg ארצות הברית
ספרד החדשהספרד החדשה פלורידה הספרדית
ממלכת בריטניה הגדולהממלכת בריטניה הגדולה איי הודו המערבית הבריטיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמריקה הבריטית כללה את השטחים הקולוניאליים של האימפריה הבריטית באמריקה בין השנים 16071783. מושבות אלו היו ידועות רשמית כאמריקה הבריטית ואיי הודו המערבית הבריטית לפני ששלוש עשרה המושבות הכריזו על עצמאותן במלחמת העצמאות של ארצות הברית (1775–1783) והקימו את ארצות הברית של אמריקה.[1] לאחר המהפכה האמריקאית התייחס המונח אמריקה הצפונית הבריטית לנחלותיה של ממלכת בריטניה הגדולה באזור קנדה של ימינו. מונח זה שימש לראשונה באופן לא רשמי בשנת 1783, אך היה נדיר לפני הדו"ח לענייני צפון אמריקה הבריטית (1839), המכונה בדרך כלל דוח דורהאם. האיים הקריביים, איי הודו המערבית הבריטיים ומושבות סוכר אירופאיות אחרות היו במרכז סחר העבדים האטלנטי.

האנגלים הקימו והרחיבו מספר מושבות במהלך המאה ה-17 בעולם החדש. מאוחר יותר תפסה אמריקה הבריטית שטחים נרחבים עם חוזה פריז (1763), שהביא לסיום מלחמת הצרפתים והאינדיאנים באמריקה ומלחמת שבע השנים באירופה. בתחילת מלחמת העצמאות האמריקאית בשנת 1775 כללה האימפריה הבריטית 23 מושבות וטריטוריות ביבשת צפון אמריקה. חוזה פריז (1783) סיים את המלחמה, ובריטניה איבדה חלק ניכר משטח זה לארצות הברית שזה עתה הוקמה. בנוסף, בריטניה ויתרה על מזרח ומערב פלורידה לממלכת ספרד, אשר בתורה מסרה אותם לארצות הברית בשנת 1821. מרבית המושבות שנותרו מצפון הקימו את קנדה בשנת 1867, ואילו דומיניון ניופאונדלנד הצטרף בשנת 1949.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפה הבריטית של צפון אמריקה, 1710

מספר מושבות אנגליות הוקמו באמריקה בין השנים 16071670 על ידי אנשים פרטיים וחברות שמשקיעיהם ציפו להפיק פרי מההשקעות שלהם. הם קיבלו צ'רטרים מסחריים על ידי ג'יימס הראשון, מלך אנגליה, צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, הפרלמנט וצ'ארלס השני, מלך אנגליה. חברת לונדון הקימה את יישוב הקבע הראשון בשנת 1607 על נהר ג'יימס בג'יימסטאון, וירג'יניה במעלה הזרם ממפרץ צ'ספיק. לאחר 1620 האבות העולים הקימו את מושבת פלימות' בניו אינגלנד. קתולים אנגלים יישבו את פרובינציית מרילנד בשנת 1634, תחת ססילוס קלברט, הלורד השני של בולטימור.

מחלקה ממלכתית בלונדון המכונה מחלקת הדרום שלטה בכל המושבות החל משנת 1660, וכן ועדה של המועצה הסמויה בשם מועצת המסחר והמטעים. ב-1768 הקים הפרלמנט מחלקה ממלכתית ספציפית עבור אמריקה, אך היא פורקה בשנת 1782 כאשר משרד הפנים לקח אחריות על הנכסים שנותרו של צפון אמריקה הבריטית במזרח קנדה, בפלורידה ובאיי הודו המערבית. [2]

מושבות צפון אמריקה בשנת 1775[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש עשרה המושבות שהפכו למדינות המקוריות של ארצות הברית:

מושבות ניו אינגלנד
  • פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס
  • פרובינציית ניו המפשייר
  • פרובינציית רוד איילנד ומטעי פרובידנס
  • פרובינציית קונטיקט
נוף לפורט ג'ורג' ולעיר ניו יורק 1731
מושבות המרכז
מושבות דרומיות

מושבות וטריטוריות שהפכו לחלק מקנדה :

מושבות וטריטוריות שהועברו לספרד או לארצות הברית בשנת 1783:

  • פרובינציית מזרח פלורידה (ספרד 1783–1823, ארצות הברית אחרי 1823)
  • פרובינציית מערב פלורידה (ספרד 1783–1823, ארצות הברית אחרי 1823)
  • השמורה האינדיאנית (ארצות הברית אחרי 1783)
  • פרובינציית קוויבק מדרום-מערב לאגמים הגדולים (ארצות הברית אחרי 1783)

מושבות באיים הקריביים, אמצע האוקיינוס האטלנטי ודרום אמריקה בשנת 1783[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמודה
מושבות איי ליווארד הבריטי
האי ג'מייקה וסביבותיו
נחלות אחרות באיי וינדוורד הבריטית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Rights: Thomas Jefferson, A Summary View of the Rights of British America". press-pubs.uchicago.edu.
  2. ^ Foulds, Nancy Brown. "Colonial Office". The Canadian Encyclopedia (באנגלית). נבדק ב-2018-07-07.