ג'ורג' פהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' פהל בצעירותו.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
ג'ורג' וארלט פהל ב-2020

ג'ורג' פהל (Georges Fhal, המכונה גם "Boulette" בצרפתית; 25 בינואר 1924 - 6 בינואר 2021) היה פעיל יהודי צרפתי-אלג'יראי ונציג בקונגרס היהודי העולמי. היה פעיל ב"מסגרת" שפעלה מטעם המוסד להגנת הקהילה היהודית בעירו, קונסטנטין. הקים במרסיי את תנועת הנוער הצרפתית הדז' (DEJJ), תנועה אחות של הצופים היהודים שהתמקדה בפעילות קהילתית בקרב המהגרים לצרפת מצפון אפריקה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' נולד בקונסטנטין, אלג'יריה, כבן יחיד לאחת המשפחות העשירות שלהקהילה היהודית בעיר. משפחתו החזיקה בבעלות על חנויות למוצרי יוקרה שאותם ייבאו מרחבי העולם.

עם תחילת הכיבוש הגרמני בצרפת והחלת חוקי וישי באלג'יריה, סולק ג'ורג' מבית הספר בו למד ומתנועת הצופים הצרפתית הכללית בשל יהדותו, והצטרף לתנועת הצופים היהודים בעירו. באמצע מלחמת העולם השנייה, גויס ג'ורג' פהל לצבא הצרפתי, שם לחם לכיבוש מחדש של צרפת מידי הנאצים, ובזכות הידע שלו בגרמנית הגיע בשלהי המלחמה למודיעין הצרפתי. בסוף המלחמה חזר לקונסטנטין ונישא לארלט לבית כהן, חברתו מתנועת הצופים, שבאה ממשפחה ממנה צמחו מספר רבנים ידועים. אחרי המלחמה נבחר ג'ורג' פהל לוועד הקהילה היהודית בעירו, והיה מופקד על "תיק הנוער".

באמצע שנות ה-50, פרצה מלחמת העצמאות באלג'יריה נגד הקולוניאליזם הצרפתי. היהודים, שהיו אזרחי צרפת ומזוהים עמה, סבלו מהתנכלויות. המוסד נרתם לבקשתו של דוד בן-גוריון להקמת "המסגרת"- "מיליציה" יהודית שתגן על הקהילה בעת הצורך. ג'ורג' רתם עבור המוסד את הקהילה היהודית, גייס מתנדבים, הסליק והבריח נשק. הוא מינף לא רק את הקשרים שלו בתנועת הנוער ובקהילה היהודית, אלא גם את העסקים המשפחתיים – אניות עמוסות מוצרי יוקרה מצ'כוסלובקיה הבריחו בין הקריסטלים אמצעי לחימה לטובת פעילות המסגרת. במסגרת פעילותו זו, ניצל ג'ורג' מכמה ניסיונות התנקשות. ה"מסגרת" שג'ורג' עזר להקים בקונסטנטין נלחמה באופן פעיל, הגנה על הקהילה ובשיא האירועים סיכלה (במאי 1956) פוגרום תוך הריגת עשרות אלג'יראים.[1][2]

בשנת 1959, כיהן ג'ורג' כנציג יהדות אלג'יריה בכנס הקונגרס היהודי העולמי שהתקיים בסטוקהולם, שוודיה.

בשנת 1961 הגיע לישראל, כחלק ממשלחת שנפגשה עם משה שרת כדי לבחון את אפשרויות הקליטה של בני הקהילה. ב-1962, המלחמה הסתיימה, צרפת נסוגה מאלג'יריה ואיתה רוב הקהילה היהודית. רק מיעוט מקרב יהודי אלג'יריה עלו לישראל.

ג'ורג' וארלט התחילו לתכנן את עלייתם לארץ ותכננו לקנות קרקע בבת-ים. תוכנית זו לא יצאה לפועל מאחר שג'ורג' קיבל פנייה אישית מהנהלת הסוכנות היהודית להישאר בצרפת ולהקים ארגון לקליטת המהגרים היהודים לצרפת שהגיעו מארצות צפון אפריקה (מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה), כדי למנוע מצוקה והתבוללות. ג'ורג' עבר עם משפחתו למרסיי כשרוב ההון המשפחתי נותר באלג'יריה, והקים שם תנועת נוער בשם הדז' (DEJJ), תנועה אחות של הצופים היהודים שהתמקדה בפעילות קהילתית בקרב המהגרים לצרפת מצפון אפריקה. התנועה אימצה את העיקרון של "המינימום המשותף" – שמירת כשרות ושמירת שבת, על מנת לאפשר את שיתופם של בני נוער דתיים, אם כי תוך פתיחות וסובלנות, ופלורליזם מחשבתי, על מנת לאפשר גם את שיתופם של בני נוער שלא היו דתיים. התנועה קיימה עבור בני הנוער מספר פעולות בימי השבוע וכן ארגנה קייטנות קיץ בהן נטלו חלק מאות חניכים מדי פעם. ברבות השנים רבים מהחניכים של ג'ורג' פהל בתנועה עלו לישראל.

בשנים 19721980, היה ג'ורג' אחראי לפעילות קרן היסוד בדרום צרפת. במסגרת פעילותו, היה מקורב מאוד לרבנים ואנשי רוח דוגמת הרב יהודא ליאון אשכנזי ("מניטו").

בין 19801988, אחר יציאתו לגמלאות, ג'ורג' פהל נטל חלק בשידורי הרדיו היהודי בעירו, מרסיי, ושידר פינה קבועה שעסקה בלוח השנה העברי.

ג'ורג' ואשתו ארלט עלו לישראל בשנת 1988, אך המשיכו לנדוד בין ישראל לצרפת, עד שהשתקעו סופית ב-2013 בירושלים.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאיש רוח, ג'ורג' כתב שירים, דברי תורה ופרשנות. בערוב ימיו, כתב ספר אוטוביוגרפי. הספר, Du Rhummel au Kotel-Parcours d'une vie, יצא לאור בהוצאת אלקנה, בנובמבר 2020.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' פהל נפטר ב-6 בינואר 2021, בגיל 96 בירושלים.[3] הוא הותיר אחריו אישה, (ארלט), ארבעה ילדים, 13 נכדים ומעל ל-20 נינים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]