ג'ורג' קטלין
 | |
| לידה |
26 ביולי 1796 וילקס-בארה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בדצמבר 1872 (בגיל 76) ג'רזי סיטי, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות גרינווד |
| מקום לימודים |
בית הספר למשפט בליצ'פילד |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
ריאליזם |
| חתימה |
 |
  | |
ג'ורג' קטלין (באנגלית: George Catlin: 26 ביולי 1796 - 23 בדצמבר 1872) היה עורך דין, צייר, סופר ומטייל אמריקאי, שהתמחה בפורטרטים של אינדיאנים.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ורג' קטלין נולד בשנת 1796 בווילס-באר, מחוז לוזרן, פנסילבניה. במהלך התבגרותו נתקל ג'ורג' ב"לוכדים, ציידים, חוקרים ומתנחלים שהיו עם משפחתו במסעותיהם מערבה." אביו למד בבית הספר למשפטים בליצ'פילד, וג'ורג' נשלח לשם כשהיה בן 17, אף שלא אהב את תחום המשפט. הוא התקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1819 ועסק בעריכת דין במשך שנתיים לפני שוויתר עליו ונסע ללמוד אמנות. בשנת 1823 למד אמנות בפילדלפיה והתפרסם בזכות עבודתו כצייר פורטרטים. לאחר פגישה עם "משלחת שבטי אינדיאנים מהגבול המערבי, קטלין השתוקק לשמר תיעוד של מנהגים ויחידים אינדיאנים."[2]
קטלין החל את דרכו בשנת 1830 כאשר ליווה את המושל ויליאם קלארק במשימה דיפלומטית במעלה נהר המיסיסיפי לשטח הילידים האמריקאים. סנט לואיס הפכה לבסיס הפעילות של קטלין במשך חמש נסיעות שנסע בין השנים 1830–1836, ובסופו של דבר ביקר בחמישים שבטים. שנתיים מאוחר יותר הוא שט במעלה נהר מיזורי יותר מ -3000 ק"מ לפורט יוניון, תחנת סחר, ליד הגבול של צפון דקוטה-מונטנה, שם בילה כמה שבועות בקרב הילידים שעדיין לא הושפעו מהתרבות האירופית. הוא ביקר בשמונה עשרה שבטים. כאן הוא הפיק את הדיוקנאות הטובים ביותר בקריירה שלו. במהלך נסיעות מאוחרות יותר לאורך נהרות ארקנסו, הנהר האדום והמיסיסיפי, כמו גם ביקורים בפלורידה ובאגמים הגדולים, הוא הפיק יותר מ -500 ציורים ואסף אוסף משמעותי של חפצים.
כשקטלין חזר מזרחה בשנת 1838, הוא הציג את הציורים והחפצים הרבים שאסף בגלריה האינדיאנית שלו, והחל להעביר הרצאות פומביות שחשפו את זיכרונותיו האישיים מחייו בקרב האינדיאנים האמריקאים. קטלין נסע עם התצוגה שלו לערים מרכזיות כמו פיטסבורג, סינסינטי וניו יורק. הוא תלה את ציוריו "בסגנון סלון" - זה לצד זה או זה מעל זה. המבקרים זיהו כל ציור לפי המספר על גבי המסגרת, כפי שמופיע בקטלוג של קטלין. זמן קצר לאחר מכן, הוא החל במאמץ למכור את האוסף שלו לממשלת ארצות הברית. התצוגה שלו לא משכה את הציבור והקונגרס של ארצות הברית דחה את בקשתו הראשונית לרכישת העבודות.
בשנת 1839 לקח קטלין את האוסף שלו מעבר לאוקיינוס האטלנטי לסיור בבירות אירופה. הוא משך בתחילה המונים לתצוגה שלו בלונדון, בריסל ופריז. המבקר הצרפתי צ'ארלס בודלר העיר על ציוריו של קטלין, "הוא החזיר לחיים את הדמויות הגאות והחופשיות של ראשי השבטים, באצילותם ובגבריותם."[3]
קטלין רצה למכור את האוסף שלו לממשלת ארצות הברית כדי לשמור על יצירת חייו ללא פגע. ניסיונותיו המתמשכים לשכנע גורמים שונים בוושינגטון הבירה לקנות את האוסף נכשלו. בשנת 1852 נאלץ למכור את התצוגה המקורית, כ־607 ציורים, בגלל חובות אישיים. התעשיין ג'וזף הריסון רכש את הציורים והחפצים שאוחסנו במפעל בפילדלפיה.
קטלין בילה את 20 השנים האחרונות לחייו בניסיון ליצור מחדש את האוסף שלו, ושחזר יותר מ -400 ציורים.[4] אוסף ציורים מבוסס על קווי המתאר שצייר בעבודות משנות ה -30 של המאה ה-19.
בשנת 1841 פרסם קטלין ספרים על המנהגים ועל מצבם של האינדיאנים בצפון אמריקה, בשני כרכים, עם כ -300 תחריטים. שלוש שנים מאוחר יותר פרסם 25 לוחות, שכותרתם "האינדיאנים בצפון אמריקה", ובשנת 1848, "שמונה שנים מסעות ומגורים באירופה".
בין השנים 1852 עד 1857 הוא נסע לדרום אמריקה ומרכז אמריקה ומאוחר יותר חזר לחקירה נוספת במערב. התיעוד של השנים המאוחרות הללו כלל את האינדיאנים של הרי הרוקי והאנדים (1868) ו"חיי בקרב האינדיאנים" (עריכה של המפריס, 1909).[5]
בשנת 1872 נסע קטלין לוושינגטון הבירה בהזמנתו של ג'וזף הנרי, המזכיר הראשון של הסמית'סוניאן. עד מותו מאוחר יותר באותה שנה בג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, עבד קטלין בסטודיו של הסמית'סוניאן.
בשנת 1879 אלמנתו של ג'וזף הריסון תרמה את האוסף האינדיאני המקורי, יותר מ -500 עבודות, יחד עם חפצים נוספים, למוזיאון הסמית'סוניאן. האוסף המקורי הוא כעת חלק מאוסף המוזיאון האמריקאי לאמנות בסמית'סוניאן.
הממצאים הקשורים לקטלין נמצאים באוספי המחלקה לאנתרופולוגיה, המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע, סמיתסוניאן. כ -700 סקיצות מוחזקות על ידי המוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע, ניו יורק. כמה חפצים מקטלין נמצאים באוספים של המוזיאון לארכאולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת פנסילבניה. ספריית הנטינגטון בסן מרינו בקליפורניה מחזיקה גם 239 מאיוריו של קטלין של אינדיאנים מצפון ודרום אמריקה, כמו גם חומרי המחשה וכתב יד אחרים מאת קטלין.
משפחה ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ורג' קטלין פגש את קלרה ברטלט גרגורי בשנת 1828 בעיר הולדתה אולבני, ניו יורק. לאחר נישואיהם, היא ליוותה אותו באחת ממסעותיו מערבה. נולדו להם ארבעה ילדים. קלרה ובנם הצעיר נפטרו בעת ביקורם בפריז בשנת 1845.
קטלין נפטר ב־23 בדצמבר 1872, בן 76 שנים בג'רזי סיטי, מחוז ההדסון, ניו ג'רזי.[1]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
_Going_To_and_Returning_From_Washington_-_Google_Art_Project.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ורג' קטלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ורג' קטלין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 George Catlin | American artist and author, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ Litchfield Ledger - Student, ledger.litchfieldhistoricalsociety.org
- ^ Eisler, Benita (2013). The Red Man's Bones: George Catlin, Artist and Showman. W. W. Norton & Company. P 326
- ^ George Catlin | Smithsonian American Art Museum, americanart.si.edu (באנגלית אמריקאית)
- ^ South American Indian paintings by George Catlin. Washington, D.C.: National Gallery of Art, 1992.