ג'יין אמט דה גלאן
 | |
| ג'ון סינגר סרגנט, דיוקן של ג'יין אמט בקורפו | |
| לידה |
1873 ניו רושל, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1961 (בגיל 88 בערך) ניו יורק, ארצות הברית |
| תחום יצירה |
ציור |
| בן או בת זוג |
Wilfrid de Glehn |
|
emmetart | |
  | |
ג'יין ארין אמט דה גלאן (באנגלית: Jane Emmet de Glehn; 1873–1961) הייתה ציירת פורטרטים אמריקאית.
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילידת ניו רושל, ניו יורק, הייתה הבת הצעירה בין עשרה אחים. דודה של סבתא רבתא רוברט אמט היה לאומן אירי שנתלה בשנת 1803 בגין בגידה בבריטים, בגלל תפקידו במרד האירי. סבא רבא של ג'יין אמט, תומאס אדיס אמט, אחיו הגדול של רוברט, היגר לארצות הברית לאחר הוצאתו להורג של רוברט. תומאס אדיס אמט הפך לימים ליועץ המשפטי של מדינת ניו יורק. בתו אליזבת אמט (1794), דודתה של ג'יין, הייתה ציירת דיוקנאות שלמדה אצל מעצב סירות קיטור ואמן פורטרטים בשם תומאס פולטון.[1]
שתי אחיותיה הגדולות רוזינה אמט שרווד (1854–1948) ולידיה פילד אמט (1866–1952) הפכו גם הן לאמניות מצליחות, כמו גם בת דודתה אלן אמט ראנד (1876–1941).[2] גם אחיה האחרים הגיעו לקריירה עשירה.
ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקריירה של ג'יין אמט החלה בזמן שלמדה בליגה לסטודנטים לאמנות בניו יורק. לאחר מכן היא נסעה לאירופה כדי לראות את עבודתם של הציירים הגדולים ולהמשיך בלימודים. היא למדה אצל פרדריק ויליאם מקונוני בפריז.
וילפריד דה גלאן וג'ון סינגר סרג'נט[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחזרה לאמריקה, היא פגשה והתחתנה עם הצייר האימפרסיוניסטי הבריטי, וילפריד דה גלאן (1870–1951) בשנת 1904 בניו רושל, ניו יורק. בעקבות נישואיהם, הזוג היה בירח דבש בקורנוול, אנגליה, נסעו לפריז וונציה, וקבעו את בית הקבע בצ'לסי, לונדון.
באנגליה המשיכה ג'יין לצייר, והציגה את עבודותיה במועדון האמנות החדש, באקדמיה המלכותית. היא עבדה בעיקר במדיומים של גיר ופחם.
,
הזוג הצעיר הפך לבני לוויה קבועים של הצייר האמריקני ג'ון סינגר סרג'נט, שג'יין אמט דה גלאן פגשה בהופעת הרקדנית קרמנסיטה בשנת 1890,[3] ובין 1905 ל־1914 השלישייה תיעדה את עצמה בציורים במהלך נסיעות משותפות ברחבי אירופה.[4]
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הצטרפו ג'יין וגם וילפריד לצוות בית חולים בריטי לחיילים צרפתים, בצרפת בינואר 1915. עם שובם לאנגליה בשנה שלאחר מכן, ויפריד הוזמן לגיוס ונשלח לחזית לאיטליה בשנת 1917. לאחר המלחמה הם חזרו לאנגליה, וילפריד ערך תערוכת יחיד בגלריית לסטר ותערוכת יחיד נוספת בניו יורק בשנת 1920. במשך העשור הבא השניים בילו בקיץ בקורנוול ובחורפים בצרפת.
חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלא כמו אחיותיה, או בת דודתה אלן אמט ראנד, או בעלה, ג'יין אמט דה גלאן לא הייתה אמנית פורייה. אחרי 1913 היא בדרך כלל הציגה את עבודותיה לצד אלה של בעלה. בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, ג'יין החזיקה באולפן בניו יורק. בשנת 1940 היא חלקה תערוכה עם אחותה לידיה פילד אמט. כמו אחיותיה ובת דודתה, היא העדיפה בעיקר לעבוד על פורטרטים.
לאחר מות בעלה בשנת 1951, ג'יין אמט דה גלאן בילתה חלק ניכר מזמנה בציור רישומים של משפחתה המורחבת ובני המעגל החברתי שלה.
לא היו לה ילדים והיא נפטרה ב-20 בפברואר שנת 1961.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף אפריל 2007 ערכו גלריית ארדן במנהטן תערוכה משפחתית של חמישה דורות של ציורי הנשים של משפחת אמט. 130 ציורים של 14 אמנים החל בתשעה דיוקנאות של דודה-רבא של ג'יין אמט דהגלאן - אליזבת אמט והסתיימו בתשעה פסלים של סבתא רבתא ג'וליה טאונסנד, בת 22, ושתיים מאת ביולה אמט, בגיל 18.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'יין אמט דה גלאן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Emmet Family Art, www.emmetart.com
- ^ Wilfrid Gabriel De Glehn, R.A. (1870-1951) , Boats in a harbour, St Tropez, www.christies.com (באנגלית)
- ^ John Singer Sargent's La Carmencita, www.jssgallery.org
- ^ The Fountain, Villa Torlonia, Frascati, Italy, jssgallery.org (ארכיון)
- ^ Time Magazine. Friday, May 04, 2007