ג'יפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יפני בדרום הפיליפינים

גִ'יפְּנִי הוא אמצעי התחבורה הציבורית הנפוץ ביותר בפיליפינים, והוא ממלא תפקיד של מונית שירות. הג'יפני ידוע בצפיפות הנוסעים ובעיטורים ססגוניים על חוץ הרכב, והוא הפך לסמל של תרבות הפיליפינים ואמנות הפיליפינים. בשנת 1964, הוצג ג'יפני מתוצרת חברת סאראו (Sarao) הפיליפינית ביריד העולמי בניו יורק בביתן הפיליפיני כסמל לאומי.

הג'יפנים הראשונים היו כלי רכב מסוג "ג'יפ" של צבא ארצות הברית שנותרו בפיליפינים לאחר מלחמת העולם השנייה. המלה "ג'יפני" היא הלחם בסיסים של "ג'יפ" ושל "ג'יטני" (Jitney, כינוי אמריקאי למונית שרות). רוב הג'יפנים משמשים כמוניות שירות, אך ישנם ג'יפנים בשימוש פרטי המסומנים בשלטים "לשימוש משפחתי" או "פרטי" על הדלתות האחוריות של הרכב, כדי למנוע אי-הבנות. שימוש מוסדי בג'יפנים נדיר ביחס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהחל צבא ארצות הברית להתפנות מן הפיליפינים לאחר מלחמת העולם השנייה, הושארו מאות ג'יפים עודפים מאחור -- חלקם נמכרו וחלקם ננטשו. לאחר שהתחבורה הציבורית בפיליפינים נהרסה כמעט כליל במהלך המלחמה, הג'יפנים התגלו כאמצעי יצירתי ונוח לספק שירות זה.

עם הזמן, נערכו בג'יפים שינויים, כגון הוספת גג מתכת להצללה. כמו כן, עוטרו הג'יפים בלוחות כרום בצידיהם, ובעיטורים ססגוניים. המושב האחורי הוחלף בשני ספסלים ארוכים מקבילים לכיוון הנסיעה, כשהנוסעים פונים זה אל זה, כדי להגדיל את תפוסת הרכב. עם השנים, הופיעו ג'יפנים ארוכים יותר ויותר, להגדלה נוספת של הקיבולת, ומתוך הכרה בשימוש הנרחב בג'יפנים, החלה ממשלת הפיליפינים להסדיר את פעולתם. נהגי ג'יפני נדרשים לרישיונות מיוחדים, לנסוע בנתיבים מוגדרים בלבד, ולגבות מחירים קבועים. עם זאת, התשלום במזומן בלבד, וקבלות אינן מחולקות .

הג'יפנים המקוריים היו כלי רכב צבאיים תוצרת וויליס ופורד. ג'יפנים מודרניים מיוצרים ביפן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יפני בוויקישיתוף