לדלג לתוכן

ג'ניפר הומאנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ניפר הומאנס
Jennifer Homans
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1960 (בת 64 בערך)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ניפר א. הומאנס'אנגלית: Jennifer A. Homans; נולדה ב-1960) היא היסטוריונית, סופרת ומבקרת מחול אמריקאית. ספרה "Apollo's Angels: A History of Ballet" היה מועמד לפרס חוג מבקרי הספרים הארצי בשנת 2010.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות, נעורים ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומאנס גדלה בשיקגו, אילינוי, שם למדה בלט מגיל שמונה.[1] בנעוריה נרשמה לשיעורי מחול באוניברסיטת שיקגו ובהמשך עברה להכשרה רצינית יותר בבית הספר לאמנויות של אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בווינסטון. ובית הספר לבלט אמריקאי. לאחר תקופה כרקדנית מקצועית בלהקת הבלט פסיפיק נורת'ווסט, החליטה הומאנס, בגיל 26, להירשם לאוניברסיטת קולומביה. לאחר שקיבלה תואר ראשון בספרות צרפתית, נרשמה לאוניברסיטת ניו יורק לדוקטורט בהיסטוריה מודרנית של אירופה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קבלת הדוקטורט, התקבלה הומאנס לעבודה כ"מלומדת הבית הנכבדה" באוניברסיטת ניו יורק, שם כתבה את ספרה הראשון, Apollo's Angels: A History of Ballet("מלאכי אפולו: תולדות הבלט").[2] "מלאכי אפולו" מתחקה על מקורות הבלט מן הרנסאנס עד לזמן המודרני.[3]

ניו יורק טיימס תיאר את הספר כ"היסטוריה האמיתית היחידה המגדירה את הבלט".[4] הספר היה מועמד לפרס חוג מבקרי הספרים הלאומי[5] טענתה של הומאנס, כי הבלט הוא צורת אמנות גוועת, חוללה מחלוקת.[6] מבקרת האמנות קלודיה לה רוקו הזימה את קביעותיה של הומאנס וביקרה את הספר על התעלמות לכאורה מהתפתחויות פוסט-ז'ורז' בלנשין בבלט, בהן הכוריאוגרף ויליאם פורסיית'.[7]

בשנים 2012 ו-2013 קיבלה הומאנס מלגת גוגנהיים כשהחלה לכתוב את ספרה השי, היסטוריה של ז'ורז' בלנשין.[8] בשנה שלאחריה, ייסדה את המרכז לבלט ולאמנויות באוניברסיטת ניו יורק במימון מקרן אנדרו וו. מלוןלקראת "ביסוס הבלט כנושא רציני למחקר אקדמי."[9] במושב ה]פתיחה שלו, קיבל המכון שבעה חברים: ג'ון קאראפה, גרגורין מושר, ג'. דייוויד ולמן, הת'ר וואט, פרדריק וייסמן, כריסטופר ד'אמבואז וג'ון מייקל שרט.[10]

ב-2016 נבחרה הומאנס כעמיתה במרכז דורותי ולואיס ב. קולמן לחוקרים וסופרים של הספרייה הציבורית של ניו יורק.[11]} כמו כן התמנתה למבקרת המחול של הניו יורקר, כיורשתה של ג'וראן אקוסלה.

הומאנס התקבלה כעמיתה לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 2021. ספרה משנת 2022, "מר B: המאה ה-20 של ז'ורז' בלנשין" היה ברשימה הסופית של המועמדים לפרס הלאומי לביוגרפיה של חוג מבקרי הספרים[12] ולפרס פוליצר לביוגרפיה.


חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומאנס נישאה לטוי ג'ודט והם הורים לשני ילדים.


ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Homans, Jennifer (2010). Apollo’s angels : a history of ballet.
  • — (2022). Mr. B : George Balanchine's 20th Century.

</d

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איימי רוזנברג, מגזין הבוגרים, אוניברסיטת ניו יורק, גליון 17, סתיו 2011
  2. ^ ניו יורק טיימס: ""מלאכי אפולו" מאת הומאנס ברשימת עשרת הספרים הטובים ביותר לשנת 2010 של ניו יורק טיימס 20 בדצמבר 2020
  3. ^ "מלאכי אפולו" באינטרנט ארכיב
  4. ^ שלי מקפרלנד, "מלאכי אפולו: תולדות הבלט מאת ג'ניפר הומאנס (סקירה), ג'ורנל של תולדות הספורט אביב 2013, כרך 40, גיליון 1, עמ' 179-178
  5. ^ ארבעה מועמדים של הפקולטה של אוניברסיטת ניו יורק לפרס מבקרי הספרים הלאומי 25 בינואר 2011
  6. ^ [=https://www.dance-enthusiast.com/features/barefootnotes/view/Reflections-Jennifer-Homans-Wrong-Ballet-Mini-Renaissance ארין בומבוי, "ג'ניפר הומאנס טעתה: הבלט חווה מיני-רנסאנס] 28 באפריל 2020
  7. ^ קלודיה לה רוקו, "האם הבלט אכן גווע?" אל תאמינו לאבחנה של ג'ניפר הומאנס ב"מלאכי אפולו". 15 בנובמבר 2010
  8. ^ עמיתי גוגנהיים - ג'ניפר הומאנס
  9. ^ [Think Tank to Ponder a Future for Ballet מייקל קופר, ניו יורק טיימס: "צוות חשיבה לדיון בעתיד הבלט, מרכז חדש באוניברסיטת ניו יורק מתמקד במחול ובאמנויות"] 3 בספטמבר 2014
  10. ^ "מרכז מחקר חדש לבלט ולאמנויות נפתח באוניברסיטת ניו יורק 8 בספטמבר 2014
  11. ^ [https://www.nypl.org/press/press-release/april-11-2016/ne הודעה לעיתונות: מרכז דורותי ולואיס קולמן לחוקרים וסופרים בספרייה הציבורית של ניו יורק מודיע על העמיתים לשנים 2017-2016] 11 באפריל 2016
  12. ^ דייוויד ורנו, חוג מבקרי הספרים הלאומי מודיע על המועמדים הסופיים לשנת ההוצאה 2022 31 בינואר 2023