פרס פוליצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדליית זהב של פרס פוליצר. המדליה עשויה כסף עם ציפוי זהב.

פרס פּוּלִיצֶראנגלית: Pulitzer Prize) הוא פרס אמריקאי שנתי לעיתונאות כתובה, ספרות והלחנה. בתחום העיתונות הכתובה נחשב פרס הפוליצר ליוקרתי ביותר. פרסי פוליצר הראשונים חולקו ב־4 ביוני 1917, לאחר שהעיתונאי והמו"ל ג'וזף פוליצר ייסד בצוואתו את הפרס. הזוכים בפרס בן 10,000 דולר נבחרים על ידי ועדה עצמאית, בחסות הפקולטה לעיתונות של אוניברסיטת קולומביה. רשימת הזוכים השנתית מתפרסמת בחודש אפריל.

זכייה בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשביל להיות מועמד לפרס, אדם צריך להתאים ללפחות קטגוריה אחת ( אדם לא יכול להתמודד רק מעצם היותו סופר או עיתונאי). אדם יכול להיות מועמד בלא יותר משתי קטגוריות.

בכל שנה נבחרים 102 שופטים על ידי הדירקטוריון. הדירקטוריון מונה 20 חברים שמתוכם שישה אנשי אקדמיה (כולל נשיא אוניברסיטת קולומביה, ודיקן בית הספר לעיתונאות של אוניברסיטה זו), ועיתונאים. הדירקטוריון הוא זה שבוחר את חבריו לקדנציה של שלוש שנים.

102 השופטים בוחרים שלושה מועמדים ב-21 קטגוריות- בכל הצוותים יש חמישה שופטים, מלבד בצוות שבוחר את הפרס על הפרשנות שבו שבעה שופטים. שופטים אלה בוחרים שלושה מועמדים לכל קטגוריה. הדירקטוריון הוא זה שבוחר את הזוכים. הוא זכאי גם להחליט שלא להעניק פרס מסוים.

קטגוריות הפרס העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונות (עיתונות אמריקנית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת כתבות
  • סדרת כתבות מקומית
  • צילום מקומי
  • תחקיר
  • פרשנות
  • ביקורת
  • קריקטורה
  • כתיבת מערכת
  • כתיבה בענייני חוץ
  • כתיבה בעניינים לאומיים

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת על הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהמבקרים על הפרס האשימו את מעניקי הפרס בנטייה פוליטית. לטענתם רוב הזוכים הם בעלי עמדות ליברליות ואנטי-שמרניות.

מחקר אקדמי משנת 2012 מצא "שרק 27% מזוכי פרס פוליצר מאז 1991 היו נשים"‏[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכי פרס פוליצר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yong Z Volz, Francis LF Lee, "Who wins the Pulitzer Prize in international reporting? Cumulative advantage and social stratification in journalism", Journalism 14(5), July 2013, pp. 587-605