ג'רמיה תיאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רמיה תיאוס
Jeremiah Theus
לידה 5 באפריל 1716
כור, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במאי 1774 (בגיל 58)
צ'ארלסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות רוקוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'רמיה תיאוסאנגלית: Jeremiah Theus‏; 5 באפריל 171617 במאי 1774) היה צייר יליד שווייץ. הוא פעל ללא מתחרים בעיקר סביב צ'ארלסטון שבקרוליינה הדרומית במשך עיקר הקריירה שלו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רמיה תיאוס, אליזבת תיאוס בדמות אשת החופש.1765

תיאוס נולד בעיר צ'ור, בקנטון שווייצרי גרובינדן, והיה ילדם הבכור של סימאון ואנה וולזר תיאוס. הוא היה בן תשע עשרה כאשר היגר עם משפחתו לקרוליינה הדרומית, כשקבלו מענקי קרקע והוצאות תחבורה כדי לעודד את הגירת הפרוטסטנטים האירופיים להתיישב במושבה. סימאון תיאוס קיבל שטח של 1.0 קמ"ר לאורך נהר אדיסטו בעיירה אורנגבורג.[1]

בשנת 1740, תיאוס הצעיר התמקם בצ'ארלסטון, פתח סטודיו ופרסם את עצמו כצייר. הוא הקים את הסטודיו שלו במיקום מרכזי. לא ידוע מה מידת ההכשרה שקיבל. ההזדמנויות ללמוד אמנות היו מוגבלות בצ'ארלסטון באותה תקופה, עם זאת, סביר להניח שהוא קיבל הכשרה מסוימת עוד בהיותו בשווייץ. תיאוס היה בן עשרים ושמונה בשנת 1744, אולם הוא כבר הרגיש בטוח מספיק ביכולותיו לפתוח בית ספר לציור בביתו.

תיאוס לקח על עצמו מגוון עבודות במהלך הקריירה המוקדמת שלו, כולל ציור הצריח של הכנסייה האפיסקופלית בשנת 1756, עבודה עבורה שילמו לו 77 פאונד ו-10 שילינג. הוא תרם 50 פאונד לקרן הבנייה למבנה חדש, מאוחר יותר הציבו לזכרו פסל בכנסייה.

שנותיו המאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאוס הצליח לבנות לעצמו שם מוצלח בשלושת העשורים שבילה בצ'ארלסטון. הדבר נבע בעיקר מכך שבמשך חלק ניכר מאותו זמן הוא היה הצייר היחיד בעיר עם מוניטין כלשהו. אולי התחרות הגדולה ביותר שלו הגיעה מג'ון וולסטון יליד אנגליה שביקר בעיר בשנת 1765 ונשאר כשנתיים לפני שחזר לאנגליה. נראה כי הצייר האחרון השפיע על תיאוס במידה מסוימת באלמנטים שהוכנסו לתוך הציורים, כמו שולחן שיש שמניחים שהיו בעבודותו של וולטסון כשהיה בצ'ארלסטון.

בסוף הקריירה שלו עלתה גם הפופולריות של הנרי בנברידג' יליד פילדלפיה, שקיבל הכשרה באיטליה והיגר לדרום קרוליינה זמן לא רב לאחר שובו הביתה. הוא החליף את תיאוס כצייר הפופולרי ביותר בעיר.

תאוס נפטר בצ'ארלסטון בשנת 1774. הוא היה אדם עשיר במותו, על פי צוואתו, היה לו הון גדול בבנק ואחוזה גדולה ובית בצ'ארלסטון, עם שבעה עבדים. לפני מותו, נתן 2,100 לירות לילדיו מנישואיו הראשונים.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רמיה תיאוס, לו. קולונל ברנרד אליוט

תיאוס התחתן פעמיים. אשתו הראשונה, שאותה נשא ב-13 בינואר 1741, הייתה קתרינה אליזבת שאומלופל, מעיירת אורנגבורג. היא הייתה רק בת 17 בזמן החתונה. הזוג גידל חמישה ילדים. קתרינה נפטרה בשנת 1754 בעת שילדה את הילד השישי. בשנה שלאחר מכן התחתן תיאוס שוב, הפעם עם אלמנה בשם אווה רוזאנה הילט. החתונה התקיימה ככל הנראה בסביבות חודש ספטמבר, מכיוון שבאותו חודש רכש האמן בית לבנים. לתיאוס ולאשתו השנייה היו ארבעה ילדים.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאוס בדרך כלל הסתפק בקומפוזיציות פשוטות, ודיוקנאותיו הם יצירות לא גדולות באורך חזה. כמו ציירים רבים של אותה תקופה, הוא גם הפיק מיניאטורות. שלוש עבודות שלו בקנה מידה גדול יותר קיימות. הראשונה, דיוקנה של אליזבת, אשתו של פיטר מניגולט, מתוארכת לשנת 1757, רק פעם נוספת בקריירה שלו עבד תיאוס בקנה מידה כזה, והפיק זוג דיוקנאות, של ברנרד אליוט, ג'וניור ואשתו, בסביבות 1766.

אלמנטים בדיוקנה של גברת אליוט – כולל פרטי התלבושת שלה, תכשיטים, והתנוחה – נלקחו ממספר ציירים אנגליים של אתה העת. תיאוס השאיל לעיתים קרובות אלמנטים מהדפסים גם ליצירותיו הקטנות יותר.

בפורטרטים של תיאוס יש בדרך כלל קומץ תנוחות למצומצם, כולל מחווה היד הפופולרי באותה העת. לפעמים האמן היה כולל גם כובע, תחוב מתחת לזרוע של המצויר, כדי לתת גוון. בפורטרטים אחרים העדיף תיאוס את סוג הדיוקן הקצר באורך החזה. הפורמט הקצר שנבחר איפשר לו להימנע מהצורך לצבוע את ידיו של המצויר.

דיוקנאות של ילדים אפשרו לתיאוס מגוון רב יותר בבחירת תנוחות המצוירים בחלקם בחר להשתמש בנוף כרקע, ולא ברקע הפשוט שהיה שמור למצויריו הבוגרים. לאחרים היו מוקצים מגוון אביזרים, כולל חכת דייג, בלוטים וחיות מחמד, או חתיכת פרי. כעשרים דיוקנאות של ילדים קיימים מאת תיאוס.

אף על פי שתיאוס עשה ניסיון כלשהו לדייק בפניהם של יושביו, הציורים שלהם חולקים מאפיינים רבים כל כך עד שאי אפשר להבחין בהם כמעט. סימני ההיכר של סגנונו כוללים עיניים סגורות, אף ארוך, שפתיים מלאות וגומות בסנטרים. תלבושות נותרו המוקד הדומיננטי ברוב הדיוקנאות שלו; הוא הקפיד לתאר את הפרטים הצבעוניים וגיזרת הבגדים יותר מאשר הצגת פניהם של יושביו.

ניתן למצוא ציורים מאת תיאוס במספר אוספי מוזיאונים אמריקאיים, כולל אלה של מוזיאון ברוקלין לאמנות,[2] מוזיאון האמנות ווסטר, מוזיאון גיבס לאמנות, האקדמיה לאמנויות ומדעים טלפייר, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, והמוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רמיה תיאוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]