גאוסמין
 | |
| כתיב כימי |
C₁₂H₂₂O  |
|---|---|
| מספר CAS | 19700-21-1 |
  | |
גאוסמין היא תרכובת אורגנית בעלת טעם וארומה מובחנים המזכירים אדמה, המיוצרת על ידי חיידקים, אשר תורמת לריח החזק (פטריכור) המורגש באוויר לאחר גשם. מבחינה כימית, זהו כהל ביציקלי (המורכב משתי טבעות) בעל הנוסחה הכימית C12H22O.
מיוונית γεω – "אדמה" ו- ὀσμή- "ריח".
היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאוסמין מופק על ידי חיידקי Streptomyces גראם-חיוביים ומיני ציאנובקטריה שונים ומשוחרר כאשר מיקרואורגניזמים אלו מתים. קהילות בהן אספקת המים תלויה במי פני שטח, עשויות לחוש לעיתים בטעמו במים, לאחר קריסה של אוכלוסיות בקטריות אלו המשחררות גאוסמין למאגרי מים מקומיים. תחת תנאים חומציים, מתפרק גאוסמין לחומרים חסרי ריח.
ב-2006, התגלה אנזים ב-Streptomyces coelicolor האחראי לביוסינתזה של גאוסמין. אנזים יחיד, גאוסמין סינתאז, ממיר פרנסיל דיפוספטאז לגאוסמין בריאקציה בעלת שני שלבים.
Streptomyces coelicolor הוא מין מייצג של קבוצת חיידקים החיים באדמה, להם מעגל חיים מורכב הכולל גדילה מיצליאלית ויצירת נבגים. מעבר ליצירת הגאוסמין הנדיף, חיידק זה מייצר מולקולות מורכבות אחרות בעלות פוטנציאל פרמקולוגי.
השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האף האנושי רגיש ביותר לגאוסמין ומסוגל להבחין בו בריכוזים נמוכים עד כדי 5 ppt (חלקים פר טריליון).
גאוסמין אחראי לריח הבוץ בדגי מים מתוקים למאכל כמו קרפיונים ושפמנונאים. גאוסמין מתפרק בתנאים חומציים; לכן, חומץ ורכיבים חומציים שונים משמשים במתכוני דגים, על מנת להיפטר מהטעם הבוצי. תרכובות טעם וריח כמו גאוסמין מובילות לטעם לא נעים במי השתייה, אשר משום כך נתפסים על ידי צרכנים כבעלי איכות ירודה.
גאוסמין משפיע גם על דגי מים מלוחים, דוגמת הסלמון האטלנטי, אותם מגדלים במערכות זרימה חוזרת (רה-סירקולציה) בחקלאות ימית. מערכות אלו נסמכות על סינון ביולוגי, באמצעות תרביות של מיקרואורגניזמים אשר מטפלים בפסולת החנקנית (אמוניה) שמייצרים הדגים ומפרקים אותה לתרכובות פחות מזיקות (ניטריט וניטראט). עם זאת, גם חיידקים מייצרי-גאוסמין יכולים לגדול במערכות אלו ולכן לרוב יש להעביר את הדגים במערכת טיהור נוספת, שם הם אינם מואכלים, במטרה להסיר תרכובות בעלות טעם רע ולנקות את מערכת העיכול.
