גבינה שווייצרית
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג | גבינה |
| מוצא |
שווייץ  |
  | |
גבינה שווייצרית הוא שם כולל למגוון סוגי גבינה הדומים בצורתם לגבינה השווייצרית אמנטל. צורת הגבינה מתייחדת בכך שהיא כוללת בועות (חורים) חלולות קטנות. הגבינות השווייצריות ידועות באיכותן בשווייץ ומחוצה לה. המונח "גבינה שווייצרית" נפוץ בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ישראל ומדינות נוספות.
בייצור גבינה שווייצרית נהוג להשתמש בשלושה סוגים של חיידקים: Streptococcus thermophilus, Lactobacillus ו-Propionibacter. לקראת סוף תהליך הייצור מכלה הפרופיוניבקטר את חומצת החלב שהפרישו החיידקים האחרים, ומשחרר פחמן דו-חמצני היוצר אט אט את הבועות החלולות. באופן כללי, ככל שהבועות גדולות יותר, כך ניכר יותר טעם הגבינה. הסיבה לכך היא שככל שיינתן לחיידקים יותר זמן "לעבוד" על הגבינה, כך יוכלו להעניק לגבינה יותר טעם.
גבינות שווייצריות נושאות את שם האזור בו הן מיוצרות, כשאזורים רבים בשווייץ מתמחים דווקא בייצור גבינה שווייצרית מסוימת, אותה הם משפרים מזה מאות שנים. השווייצרים גאים מאוד במסורת ובאיכות הגבינות שלהם ורואים בהן את הגבינות הטובות בעולם. הדחף לפתח ולשפר את איכות הגבינות, נובע מהצורך לחפות על הקושי של השווייצרים לייצא מוצרים חקלאיים פשוטים במחיר תחרותי. קושי זה נובע מהמחסור שלהם בקרקע מישורית נוחה לחקלאות ומקשיים בתובלת מוצרים באזור הררי. הקושי בהובלה גרם גם לבחירת מוצרים חקלאיים בעלי חיי מדף ארוכים, כמו גבינות קשות ויין, לענפי הייצוא של שווייץ.
"גבינת ההלווטים" - הייתה ידועה עוד בתקופת האימפריה הרומית כגבינה הראויה לשולחנם של מלכים. השם מיוחס עד היום לגבינת אמנטל המיוצר בעמק (בגרמנית Tal) אמן (Emmen) על ידי שווייצרים הרואים בעצמם צאצאים ישירים של ההלווטים. גבינת גרוייר מאזור האלפים הצרפתיים מוזכרת במסמכים משנת 1115. גבינת אפנצלר היא בת אותה מאה.
