גדר הארנבים האוסטרלית
מידע כללי | |
---|---|
סוג | pest-exclusion fence |
מדינה | אוסטרליה |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ? – העשור של 1910 |
תאריך פתיחה רשמי | שנות ה־10 של המאה ה־20 |
גדר הארנבים האוסטרלית היא מחסום נגד מזיקים שנבנה בשנים 1901–1907 במערב אוסטרליה על מנת למנוע מארנבים וממזיקים חקלאיים אחרים ממזרח אוסטרליה, לפלוש למערבה.
זהו אחד המחסומים המלאכותיים נגד מזיקים הארוכים בעולם. בפרויקט נבנו שלוש גדרות: הראשונה חוצה את כל רוחבה של אוסטרליה מצפון לדרום, השנייה, קצרה יותר ונמצאת מערבית לראשונה, והשלישית עוברת ממזרח למערב והיא הקצרה ביותר. אורך כל הגדרות הוא 3,253 קילומטר ועלות בנייתן הייתה 337,841 פאונד בעת בנייתן.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ארנבים באוסטרליה
הבאת המין ארנבון מצוי, הנקרא גם "ארנב אירופאי", ליבשת אוסטרליה נחשב כיום כ"מקרה מבחן" של פגיעה במאזן אקולוגי על ידי מין פולש. הארנבון המצוי הובא לניו סאות' ויילס בדרום מזרח אוסטרליה, עם הגעת המתיישבים הראשונים ב-1788, לצורך ריבויו בחווה. הארנבונים המבויתים מגודלים למטרות רבות, לציד, לתעשיית העורות, הבשר והטוויה, וכן כחיות מחמד. בין השאר, ידוע הארנבון בהרגליי הרבייה המרובים והתדירים שלו: הוא מסוגל להתרבות במשך כל השנה, ומסוגל להתרבות אף חודש בחודשו. משך ההיריון הממוצע הוא כחודש ימים. מספר הוולדות בטבע 5–6, ואצל הזנים המבויתים 4–12 בהמלטה יחידה. בשבי ניתן לשלוט על הריבוי; ואילו בטבע, הריבוי הגבוה של המין חיוני להישרדותו, שכן הארנבון המצוי חסר הגנה כמעט לגמרי בתחילת חייו. באוכלוסיית הבר באירופה, ממנה הובא, כ-90% מכלל הפרטים הנולדים בטבע מתים בשנה הראשונה לחייהם על ידי טורפים שונים.
נראה כי ריבויו הגבוה בשבי הביא לשחרור מספר פריטים לטבע. לחקלאים המקומיים נראה הדבר באותו זמן הגיוני ולא בעייתי, אולם בדיעבד, חלה פגיעה קשה לצמיתות באקולוגיה הייחודית של אוסטרליה. טורפי הבר הטבעיים של הארנבון המצוי לא היו בנמצא, ולא היה דבר שיעצור את הריבוי הטבעי, דבר שגרם לפגיעה הרסנית בפלורה ובפאונה הייחודית של אוסטרליה. צריכת היתר של חומר צמחי פגעה הן בצמחיית היבשת, והן במינים רבים של חיות כיס שהגיעו עד סף הכחדה בהיעדר מזון. בנוסף, גרמה לאיבוד שטחי מרעה רבים והביאה להאצת תהליך המידבור.
במאמר שפורסם בעיתון מקומי בטסמניה בשנת 1827 כבר צוין כי ”הארנבון המצוי הפך לנפוץ מאוד לאורך הקולוניה, עד כדי כך שאלפים מהם מתרוצצים על מספר אחוזות גדולות. אנחנו מבינים שאין ארנבים בקולוניה הותיקה (כלומר, ניו סאות' ויילס)”,[1] ובסביבות 1850 לא ניתן היה שלא להבחין ב"פלישה הגדולה" ובסכנה האקולוגית שבריבויים ובהתפשטותם. מספר הפריטים בשנת 1900 עמד על 20 מיליון, ותפוצתם (שצומצמה רק בגלל היעדר מים באזורים המדבריים) הייתה במרחק 1,600 ק"מ מהחווה בה גודלו לראשונה. לאחר 50 שנה נוספות, בשנת 1950, נמצאו באוסטרליה כבר למעלה מ-600 מיליון ארנבים.
במאמץ לבלום את ההתפשטות המהירה ונזקיה, נבנתה לרוחבה של אוסטרליה גדר הארנבים האוסטרלית, שנועדה לעצור אותם מלעבור לשטחים אחרים של אוסטרליה.
בניית הגדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמודי התמך של הגדר היו עשויים עץ, מוצבים במרחק של 3.7 מטרים אחד מהשני וקוטרם הוא 10 סנטימטרים לפחות. בתחילה נמתחו שלושה חוטים בגובה 10, 51 ו-91 ס"מ מעל הקרקע, כשמאוחר יותר נוסף תיל דוקרני בגובה 101.6 ס"מ וחוט נוסף בגובה 109.2 ס"מ, כדי לחסום כלבי דינגו ושועלים. נוסף על כך, נוספה רשת חוטים על הגדר שחודרת 15 ס"מ לתוך הקרקע.
תחזוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על תחזוקת הגדר היה אחראי צוות פיקוח ממשלתי שהוקם במיוחד לשם כך. לאורך הגדר נסלל שביל סיור ששימש את צוות הפיקוח לרכיבה על אופניים ומאוחר יותר לסיור בעזרת גמלים. ב-1910 עברו הפקחים לרכבי סיור מאחר שהגמלים היו גבוהים מדי להשגחה נוחה על הגדר. משהתברר שגלגלי הרכבים נוטים לקבל תקרים, גיבשו הסיירים את הפתרון האידיאלי בדמות כרכרה פתוחה שנמשכה בעזרת זוג גמלים. הגמלים היו נפוצים אז באוסטרליה כבהמות משא ויעילותם הייתה גבוהה במשימות ההשגחה על הגדר.
צוות הפיקוח היה מורכב ממפקח-על, מארבעה סגני מפקח שתחום האחריות של כל אחד היה באורך 800 ק"מ, ו-25 סיירים שפטרלו בדרך כלל לאורך 160 ק"מ. לאור אלימות מסוימת בצפון המדינה, פטרלו שם הסיירים בזוגות. משימתו של מפקח-העל הראשון הייתה לחסל את הארנבים שהצליחו לחדור לשטח המוגן.[2]
לאחר שהתגלתה מחלת המיקסומטוזיס כדרך נוחה להדברת ארנבים בשנות ה-50, פחתה חשיבותה של הגדר.
הגדר במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]קטעים נרחבים מגדר הארנבים ההיסטורית עדיין נמצאים בשימוש עד ימינו, אף שייעודם המקורי שונה. הגדר משמשת היום בעיקר כמחסום לשליטה בנדידת עופות אמו וכן לשליטה בנדידת כלבי בר ועיזי בר. הדרך שלאורך הגדר משמשת כשביל אש ברוחב 20 מטר המפרידה בין שטחים חקלאיים ושטחי בתה.
במסגרת עבודות תחזוקת הגדר, המבוצעות על ידי משרד החקלאות האוסטרלי, מוחלפים עמודי העץ בעמודי מתכת וגדר רשת תעשייתית מותקנת בין העמודים. מדי שנה מוחלף קטע של 30–35 ק"מ מן הגדר, כשלושה אחוזים מאורכה הכולל הקיים עדיין.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Colonial Times and Tasmanian Advertiser 22 May 1827
- ^ The State Barrier Fence of Western Australia