גוש המיעוטים הלאומיים
גוש המיעוטים הלאומיים (בפולנית: Blok Mniejszości Narodowych) היה קואליציה פוליטית של מיעוטים אתניים ברפובליקה הפולנית השנייה, שהורכבה בעיקר מאוקראינים, בלארוסים, יהודים וגרמנים.
סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמתה מחדש של פולין לאחר מלחמת העולם הראשונה לוותה במתח פנימי מובנה. פולין הוקמה כמדינת לאום לאחר קרוב ל-150 שנות כיבוש רוסי, אוסטרי וגרמני. עם זאת, במסגרת חוזה ורסאי ותחת פיקוח חבר הלאומים היא נאלצה להבטיח שוויון זכויות מלא למיעוטים שהיוו מעל לשליש מאוכלוסייתה.[1] כדי להקטין את ייצוג המיעוטים נבחרה שיטת בחירות שנתנה העדפה לאזורים בעלי רוב פולני.[2]
גוש המיעוטים הוקם בורשה בשנת 1922 על ידי יצחק גרינבוים, מראשי התנועה הציונית בפולין ולימים שר הפנים הראשון של מדינת ישראל.[3] ועדת הבחירות של הגוש הורכבה מנציגים של אוקראינים, בלרוסים, יהודים וגרמנים. הקמת הגוש נועדה לאחד את המיעוטים ובכך להביא לייצוג שלהם גם באזורים "פולניים" להם היה ייצוג יתר בפרלמנט.
גוש המיעוטים נטל חלק בשלוש מערכות בחירות. במערכת הבחירות של 1922 הגוש זכה להצלחה רבה (19.5% מן הקולות, המפלגה השנייה בגודלה). בבחירות בשנת 1928 הצליחה הממשלה להחליש את גוש המיעוטים באמצעות הבטחות לגורמים הסלאביים בגוש (האוקראינים והבלארוסים) שחלקים מהם לא הצביעו עבורו. כתוצאה מכך ההישג של גוש המיעוטים באותן בחירות היה צנוע יותר ועמד על 14% מן הקולות, עדיין המפלגה השלישית בגודלה. בחירות 1930 כבר לא הוגדרו בחירות חופשיות ובמסגרתן קיבל הגוש 3% מן הקולות בלבד. תחת הטלטלה הפוליטית שעברה פולין במהלך בחירות אלו ולאחריהן התפורר הגוש וחדל לפעול.
ייצוג יהודי במסגרת גוש המיעוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבחירות בפולין היו בחירות אזוריות והייצוג לכל מחוז בחירה נקבע באופן שבו מספר הנציגים במרבית המחוזות היה נמוך משיעור היהודים באותו מחוז. שיטה זו נועדה להביא לכך שייצוג היהודים בסיים הפולני יעמוד על 8–9 נציגים בלבד לעומת נציגות של כ-40 חברים במצב של ייצוג התואם את שיעורם באוכלוסייה (כ-10%). שיטת ייצוג מפלה זו היוותה מוטיבציה מרכזית ביוזמתו של גרינבאום להקמת גוש המיעוטים. ואכן, בבחירות 1922 זכו היהודים בגוש המיעוטים לייצוג של 34 נציגים בסיים, 15 מהם ציונים, זאת לעומת 11 נציגים יהודים בלבד בבחירות לאספה המכוננת בפולין בשנת 1919. 12 נציגים יהודים נוספים נבחרו במסגרת הגוש לסנאט הפולני (הבית העליון).[1]
הבחירות השניות לסיים בשנת 1928 התקיימו באווירה פחות חופשית מן הבחירות של 1922. הממשלה העמידה רשימה "לא מפלגתית" אליה הצטרפו נציגי אגודת ישראל, הפולקיסטים והמתבוללים שהחלישה את ההצבעה היהודית עבור הגוש. כתוצאה מכך נבחרו במסגרת הגוש בבחירות אלו 13 יהודים בלבד (6 יהודים נבחרו לסנאט הפולני).[2] הבחירות ב-1930 לוו בטרור כלפי חלק מראשי המפלגות וגוש המיעוטים התפורר למעשה כאשר אפילו הציונים לא התמודדו במסגרתו.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 משה לנדא, מיעוט יהודי לוחם, ירושלים: מרכז שז"ר, 1986
- ^ 1 2 שלמה נצר, "המאבק הפרלמנטרי היהודי בבית הנבחרים", ישראל ברטל וישראל גוטמן (עורכים), קיום ושבר: יהודי פולין לדורותיהם, מרכז שז"ר, 2001, עמ' 535-552.
- ^ עמנואל מלצר, "המיעוט היהודי בפולין בין המלחמות", ישראל גוטמן (עורך), תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות השואה, יד ושם, 1996 עמ' 101-87.
