גטו צ'רנוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גירוש יהודי צ'רנוביץ בסתיו 1941

גטו צ'רנוביץ היה גטו בעיר צ'רנוביץ שהוקם בידי רומניה הפשיסטית באוקטובר 1941. הגטו התחסל עם ביטול ההגבלות על תנועת היהודים בעיר באוקטובר 1943.

היסטוריה

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעיר כ-50,000 יהודים, למעלה משליש מאוכלוסיית העיר. השליט הפשיסטי של רומניה, יון אנטונסקו, שאף לטיהור צפון בוקובינה מיהודים ורקם תוכניות לכך עוד לפני פלישת הנאצים לברית המועצות במבצע ברברוסה, ביוני 1941. הרומנים כבשו את העיר בין ה-5 וה-6 ביולי 1941 וב-11 בחודש הוחל החוק האזרחי הרומני בצפון בוקובינה. ב-30 ביולי נכפתה ענידת הטלאי הצהוב בצו מיוחד מטעם המושל. בין אוגוסט לספטמבר 1941 הקימו השלטונות הרומנים יודנראט בראשותו של ד"ר זיגיסמונד נויברגר. בספטמבר 1941 הורה מושל בוקובינה לראש העיר, טראיאן פופוביץ', להגיש תוכנית להקמת גטו בעיר. באותה עת התגוררו בה בין 41,000 ל-46,000 יהודים. בהמשך הגיעו לעיר יהודים נוספים מן הסביבה, ומספרם הגיע לכ-52,000 לפי אומדני הרומנים, או לכ-75,000 לפי אומדני הקהילה היהודית.

בפקודת מושל בוקובינה, הגנרל קורנליו קלוטסקו (Corneliu Calotescu) הוקם הגטו ב-11 באוקטובר 1941. כל יהודי העיר, כ-50,000 במספר, חויבו לעבור לגטו שמוקם בשולי העיר. הותר להם לקחת עמם כל מה שיכלו לשאת בידיהם והם נדרשו למסור את מפתחות בתיהם לרשויות. עד תחילת 1942 הוחרם רוב רכושם של היהודים ובכלל זה בתים, חנויות, בתי עסק ובתי חרושת. כספם הועבר לבנק הלאומי הרומני. בעקבות הכניסה לגטו הגיעה הפקודה מהרודן אנטונסקו לגירוש היהודים לטרנסניסטריה. ראש העיר טראיאן פופוביץ' התנגד לגירושים ודרש להשאיר בגטו את הנכים והקצינים המשוחררים ואת בעלי המקצועות החופשיים - רופאים, מהנדסים ועורכי דין, בסך הכל כ-20,000 יהודים. הוא טען שכלכלת העיר תקרוס בלעדיהם. הוקמה ועדה כדי לקבוע את הקריטריונים לגירוש. במקום כ-200 במקור הותר להם להשאר והונפקו להם רישיונות עבודה מיוחדים.

כבר ב-12 באוקטובר 1941, יצא המשלוח הראשון שכלל כ-6,000 יהודים. ב-17 בחודש יצא המשלוח השני. הגירושים נמשכו עד ה-15 בנובמבר. בחודשים אלה גורשו 28,391 יהודים לטרנסניסטריה. יושבי הגטו עסקו בעבודות כפייה שונות. לאחר הקמת הגטו נסגרו בית המחסה ובית החולים לחולי נפש, והחולים המשוחררים היו משוטטים ברחובות.

לאחר פיטוריו של פופוביץ' מראשות העיר ביוני 1942, על רקע עזרתו ליהודים, גורשו מהגטו באותו חודש בשלושה משלוחים בין 4,000 ל-5,000 יהודים. הגירושים הופסקו בזכות פעילותם של מנהיגים יהודים בבוקרשט, בעיקר ד"ר וילהלם פילדרמן והרב הראשי אלכסנדר שפרן.

באוקטובר 1943, נוכח התקדמות הצבא הסובייטי באוקראינה, בוטלו חובת ענידת הטלאי הצהוב והאיסור על התנועה ברחובות. אולם, השלטונות הרומניים אסרו על היהודים לעזוב לרומניה עצמה. בראשית פברואר 1944 נסוג הצבא הרומני והעיר צ'רנוביץ נותרה בידי הגרמנים. הגסטאפו תכנן את השמדת יהודי העיר, אולם כיבוש העיר בידי הסובייטים בסוף מרץ 1944 מנע זאת. באותה עת נמצאו בה כ-15,000 יהודים.

קישורים חיצוניים