גילברט רייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גילברט רייל
Rex Whistler - Gilbert Ryle, Fellow.jpg
לידה 19 באוגוסט 1900
ברייטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוקטובר 1976 (בגיל 76)
אוקספורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קווינ'ס קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות קולג' מגדלן עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השפיע על Geoffrey Midgley עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גילברט רייל (באנגלית: Gilbert Ryle; 19 באוגוסט 1900 - 6 באוקטובר 1976) היה פילוסוף בריטי.[1] הוא נציג הדור של הפילוסופים של השפה היומיומת (ordinary language philosophers) שהיו שותפים לגישתו של לודוויג ויטגנשטיין כלפי בעיות פילוסופיות.[2] רייל ידוע בעיקר בזכות ביקורתו על הדואליזם הקרטזאני, שעבורו טבע את המונח "רוח הרפאים במכונה" (The Ghost in the Machine). חלק מהרעיונותיו בתחום הפילוסופיה של הנפש כונו ביהביוריסטים ("behaviourist"). רייל מוכר בין היתר בשל ההבחנה האפיסטמולוגית שערך בין "לדעת איך" לבין "לדעת ש" (Knowing-how and knowing-that).

ספרו הידוע ביותר של רייל הוא מושג הנפש (The Concept of Mind) משנת 1949, שבו הוא כותב כי "מגמה כללית של הספר זה תהיה ללא ספק וללא היזק, להיות מסווגת כביהביוריסטית".[3] רייל, שעסק במחקרו בעבודותיהם ברנרד בולזאנו, פרנץ ברנטנו, אלכסיוס מיינונג, אדמונד הוסרל ומרטין היידגר, הציע במקום זאת שאת ההספר ניתן לתאר כמאמר בפנומנולוגיה, אם "מרגישים בבית" עם התווית הזאת.[4]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Concept of Mind (1949)
  • Dilemmas. The Tarner Lectures 1953 (1954), a collection of shorter pieces
  • Plato's Progress (1966)
  • Contemporary Aspects of Philosophy (1977), editor
  • On Thinking (1979)[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Gilbert Ryle | British philosopher|work=Encyclopedia Britannica|access-date=2018-09-03|language=en". 
  2. ^ A. C. Grayling (Wittgenstein, Oxford University Press, (Oxford), 1988, p.114) is certain that, despite the fact that Wittgenstein's work might have possibly played some "second or third-hand [part in the promotion of] the philosophical concern for language which was dominant in the mid-century", neither Gilbert Ryle nor any of those in the so-called "Ordinary language philosophy" school that is chiefly associated with J. L. Austin (and, according to Grayling, G. E. Moore, C. D. Broad, Bertrand Russell and A. J. Ayer) were Wittgensteinians. Grayling asserts that "most of them were largely unaffected by Wittgenstein's later ideas, and some were actively hostile to them"
  3. ^ Ryle, Gilbert.The Concept of Mind. Chicago: University of Chicago Press, 2002. Pp. 327.
  4. ^ Gilbert Ryle, "Phenomenology versus The Concept of Mind," in Collected Papers, London: Hutchinson, 1971, p. 188.
  5. ^ "Gilbert Ryle Collection | Linacre College|website=www.linacre.ox.ac.uk|language=en|accessdate=2018-09-03". 
P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.