גינגה (לוויין)
 | |
| תיאור הלוויין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | JAXA |
| מפעיל |
המכון למדעי החלל והאסטרונאוטיקה  |
| תאריך שיגור | 5 בפברואר 1987 |
| משגר | M-3 |
| אתר שיגור | מרכז החלל אוצ'ינורה |
| משימה | |
| סוג משימה | חקר החלל בקרני רנטגן |
| זמן הקפה | 96 דקות |
| משך המשימה הכולל |
5 בפברואר 1987 – 1 בנובמבר 1991 (4 שנים ו־38 שבועות) |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 420 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 17480 |
| מאגר המידע הלאומי | 1987-012A |
  | |
גינגה (ביפנית: Ginga, "גלקסיה") היה לוויין של סוכנות החלל היפנית ששוגר ב-1987. זה היה הלוויין השלישי ששוגר על ידי יפן לחקר גרמי השמיים בקרני רנטגן ולכן תחילה היה ידוע בשם Astro-C. לראשונה בבניית הלוויין שותפו מומחים מסוכנות החלל האירופית ונאס"א.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החללית שוגרה ב-2 בפברואר 1987 ממרכז החלל אוצ'ינורה בעזרת משגר מדגם M-3. המכשיר העיקרי של הלוויין היה מערך מדים שפותח במשותף על ידי מדענים מיפן ובריטניה. הוא כלל מספר יחידות מדידה בשטח כולל של 4,000 סמ"ר. היה ניתן לקלוט אנרגיות בטווח 1.5-37 keV. האירועים נרשמו ב-46 ערוצים. רגישות הייתה 0.98 מילישניות. על הלוויין הותקן מערך זיכרון בגודל של 42 Mbit. הנתונים היו מועברים לכדור הארץ בקצב עד 131 סיביות בשנייה.
בנוסף למערך מדידות ראשי הותקנו מכשירי מדידה נוספים. גשש התפרצויות גמא פעל באנרגיות 1.5-500 keV.
הלוויין פעל כ-4 שנים. בתקופה זו בוצע חקר של כ-350 מקורות קרינת רנטגן. בין היתר התגלו מקורות קרינת רנטגן חדשות וקרינת רנטגן ממרכז גלקטי. על סמך המידע שהתקבל פורסמו מספר מאמרים מדעיים.