גלקסיית ספל התה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלקסיית ספל התה
תמונה של גלקסיית ספל התה מורכבת משילוב של אור נראה כפי שצולם על ידי טלסקופ החלל האבל (כחול וירוק) וגלי רדיו שנקלטו על ידי המערך הגדול מאוד (אדום וכתום)
תמונה של גלקסיית ספל התה מורכבת משילוב של אור נראה כפי שצולם על ידי טלסקופ החלל האבל (כחול וירוק) וגלי רדיו שנקלטו על ידי המערך הגדול מאוד (אדום וכתום)
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים רועה דובים
שמות נוספים SDSS J143030+133912
תאריך גילוי 2007
סוג גלקסיית סיפרט II
בהירות נראית 16.64[1]
עלייה ישרה 14ʰ 30ᵐ 29.9ˢ[2]
נטייה

‏12″ ‏39′ ‏13°‏+

[2]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 21.1-
מרחק[2] 1.14 מיליארד שנות אור
0.35 מיליארד פארסק
קוטר 55,000 (הגלקסיה),
70,000 הסילונים[3] שנות אור
הסחה לאדום 24,419[1] ק"מ/שנייה
0.08506

גלקסיית ספל התה היא גלקסיה במרחק מוערך של 1.1 מיליארד שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים רועה דובים. לגלקסיה גרעין גלקטי פעיל שזורק חומר אל מחוץ לגלקסיה ונותן לה צורה מיוחדת המזכירה ספל תה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה התגלתה בשנת 2007 במהלך סקר מקיף של שמי הלילה שנערך במצפה הכוכבים אפאצ'י שבניו מקסיקו, ארצות הברית וקיבלה את הסימון "SDSS J143030+133912". הגלקסיה זוהתה כבעלת גרעין גלקטי פעיל במחקר משנת 2011 ובו גם זכתה לכינוי "ספל התה" לאחר שהתגלו מסביבה אזורים של גז מיונן בצורת לולאה שמזכירה ידית של ספל, ופולטים קרינה של גלי רדיו.[4] בפברואר 2015 פורסמו תצפיות על בגלקסיה שבוצעו על ידי המערך הגדול מאוד וגילו ראיות לקיומו של חור שחור על-מסיבי בליבת הגלקסיה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטר הגלקסיה כ-55,000 שנות אור והתצפיות בגלי רדיו מראות שתי "בועות" של חומר שמגיע למרחק של כ-35,000 ממרכז הגלקסיה משני צידיה וכן סילונים "קטנים" יותר, בגודל של 2,000 שנות אור המאיצים את הגז עד למהירויות של 1,000 קילומטר לשנייה (3.6 מיליון קמ"ש). נראה שהחור השחור המסיבי מונע אפשרות של יצירת כוכבים ברחבי הגלקסיה על ידי כך שהוא מחמם ומעיף את ענני הגזים המשמשים על פי דעת החוקרים כ"חומר הגלם" ליצירת הכוכבים, אל מחוץ לגלקסיה. מליבת הגלקסיה נפלטת קרינה חזקה שעוצמתה מוערכת בכ-‎2.3×1044ארג לשנייה (‎2.3×1037ואט) הכוללת ספקטרום פליטה של מימן, הליום, חמצן וחנקן ולכן היא מסווגת כגלקסיית סיפרט מסוג II. עם זאת נראה שהפעילות בליבה נחלשת ועוצמת הקרינה ממנה פוחתת בקצב של כ-‎4.7×1041‎ ארג לשנייה בשנה, כך שתוך כ-500 שנים עוצמתה תהיה פחות מ-1043 ארג לשנייה שמקובל כגבול התחתון להגדרתה של גלקסיה כגלקסיית סיפרט.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 SIMBAD: גלקסיית ספל התה
  2. ^ 1 2 3 NED: גלקסיית ספל התה
  3. ^ C. M. Harrison, A. P. Thomson, D. M. Alexander, F. E. Bauer, A. C. Edge, M. T. Hogan, J. R. Mullaney, & A. M. Swinbank: STORM IN A “TEACUP”: A RADIO-QUIET QUASAR WITH ≈ 10 kpc RADIO-EMITTING BUBBLES AND EXTREME GAS KINEMATICS
  4. ^ W. C. Keel, S. D. Chojnowski, V. N. Bennert, K. Schawinski, C. J. Lintott, S. Lynn, A. Pancoast, C. Harris, A. M. Nierenberg, A. Sonnenfeld & R. Proctor: The Galaxy Zoo survey for giant AGN-ionized clouds: past and present black hole accretion events, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 420, Issue 1 P. 878 (2012)
  5. ^ J. P. Gagne1, D. M. Crenshaw, S. B. Kraemer, H. R. Schmitt, W. C. Keel, S. Rafter, T. C. Fischer, V. N. Bennert & K. Schawinski: Spatially Resolved Spectra of the "Teacup" Active Galactic Nucleus: Tracing the History of a Dying Quasar, The Astrophysical Journal, Volume 792, Number 1 (2014)