שנת אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור). שנת אור אחת שווה למרחק שהאור עובר בריק (ואקום) במשך שנה יוליאנית, שהיא בדיוק 365.25 ימים של 24 שעות.

ערך מספרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם למהירות האור בריק, שהיא 299,792,458 מטרים לשנייה, שנת אור שווה:

ערכים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האורך המדויק של שנת אור תלוי בהגדרת המונח "שנה". האיגוד האסטרונומי הבינלאומי ממליץ על ההגדרה המופיעה לעיל, שבה שנה היא 365.25 ימים של 24 שעות בדיוק כל אחד. יש שמשתמשים בהגדרה שונה מעט של "שנה", ומגיעים לפיכך לשנת אור אחרת [1].

יחידות מידה קצרות יותר, הנקבעות באופן דומה הן: דקת אור - 17,987,547,480 מטר ושניית אור - 299,792,458 מטר. כיוון שליחידת הזמן "שנייה" יש הגדרה מדעית מדויקת מוסכמת (מאז 1967) (כל 9,192,631,770 תדירויות רטט בין רמות האנרגיה של צסיום 133 הן שנייה אחת), אין מחלוקת לגבי הגדרתה של יחידת האורך "שניית אור".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש המתועד הראשון ביחידה זו נעשה על ידי פרידריך בסל בשנת 1838. בסל מדד בשנה זו את המרחק לכוכב 61 בברבור בשיטת ההיסט על בסיס קוטר המסלול של כדור הארץ סביב השמש. על פי מדידה זו, גילה בסל כי מרחקו של 61 בברבור הוא פי 330,000 מקוטר המסלול, כלומר 660,000 יחידות אסטרונומיות. בסל החליט כי יש צורך ביחידת מרחק נוחה יותר עבור מרחקים בין כוכביים ובחר במרחק אותו עובר האור בשנה. מהירות האור בתקופתו של בסל הוערכה כ-300,010,000 מטר בשנייה ועל פיה חישב בסל שמרחקו של 61 בברבור הוא כ-10.3 שנות אור. כאשר ערכה של מהירות האור חושב בדיוק גבוה יותר תוקנה גם יחידת המרחק, אך ההפרש קטן מחצי אחוז.

כיום בקרב מדעני החלל רווח יותר השימוש ביחידת הפארסק למדידת מרחקים בין-כוכביים או בין-גלקטיים, אך שנת אור נמצאת בשימוש בספרי מדע פופולרי ומוכרת יותר בציבור הרחב. כמו כן היחידה משמשת למדידת גודלם של גרמי שמיים כמו צבירי כוכבים, ערפיליות וגלקסיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]