גרדה III
 | |
| גרדה III משופצת ומשוחזרת במוזיאון הימי במיסטיק, קונטיקט | |
| כללי | |
|---|---|
| מקור |
קופנהגן  |
| שנת ייצור | 1926 |
| תכונות נפוצות | |
| רוחב | 4 מטר |
| שוקע | 1.5 מטר |
  | |
גרדה III (באנגלית: Gerda III) הוא שמה של ספינה דנית אשר שימשה בשנת 1943 את האני סינדינג (Henny Sinding) ועוד ארבעה אנשי צוות להברחה והצלת יהודים מדנמרק הכבושה בידי הנאצים לחופי שוודיה הנייטרלית.
הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספינה גרדה III נבנתה בשנת 1926בקופנהגן, דנמרק. מקום עגינתה היה בכפר הדייגים גילהלהיי (Gilleleje), המרוחק 11 מיילים משוודיה.[1]
הספינה שימשה לשירותי אספקה, דואר והחלפת צוותים במגדלורים. כמו כן הייתה בתפקידה מרכז בקרה לכלי השייט הנכנסים ויוצאים מחופי דנמרק אל הים הבלטי.
מידותיה הם: 13.4 מ' אורך, 4 מ' רוחב ו-1.5 מ' החלק השוקע במים.
הסירה בנויה מעץ אלון והתחתית עטופה בנחושת כדי להגן על הסירה מפני נזקי אורגניזם ימי.
הסירה שופצה ושוחזרה וכיום נמצאת במוזיאון הימי בעיר מיסטיק שבקונטיקט ארצות-הברית (Connecticut - Mystic Seaport Museum).
הצלת יהודי דנמרק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הצלת יהודי דנמרק
בשנת 1943 כאשר התברר כי בכוונת הפולשים הנאצים בדנמרק לאסוף את היהודים ולשלוח אותם למחנות ריכוז, החלו הדנים במאמץ להציל את היהודים. ספינות דיג ומטען התאספו כדי להבריח את הפליטים למקום מבטחים בשוודיה הנייטרלית.
באוקטובר 1943, האני סינדיג, בתו בת ה-22 של קצין חיל הים הדני, קיבלה את הפיקוד על גרדה III עם צוות של ארבעה: הסקיפר - אוטו אנדרסון, המהנדס ג'ון הנסן, גרהרדט שטפנסן והקפטן איינר טונסן.
מדי לילה הועלו קבוצות של פליטים יהודים על סיפון הגרדה III והוסתרו בתא המטען שבספינה. הספינה ביצעה את משימותיה בין המגדלורים, סטתה אל חופי שוודיה והנחיתה את הפליטים בחופי שוודיה. כל קבוצה מנתה 10 עד 15 פליטים יהודים. בפינוי שנמשך שבועיים, הבריחה גרדה III למעלה מ-300 יהודים ובכך הצילה אותם מהשמדה. המילוט בעזרת גרדה III היווה חלק מפעולותיה של דנמרק בהצלת 7,000 יהודים - שהם רוב אוכלוסיית יהדות דנמרק.[2]
"ליף וסרמן, היה רק בן חמש כשמשפחתו, כולל הוריו, סבו וסבתו ואחותו הצעירה, ברחה לבית הקיץ שלהם על החוף בגילהלהיי. הוא זכר איך אביו נשא אותו למטה לתוך גוף הסירה האפל באמצע הלילה, הוא זכר את הקולות הכמוסים, את ההרגשה הדחוסה כשאנשים מתגודדים בפנים ואת ריח הדגים הרקוב.
"נשארנו נמוך מאוד על הרצפה. שמענו שיש סיורים גרמנים בחוץ. ראינו פנסים עוברים דרך החלונות". למרות שעל הגרדה III עלו בקביעות לביקורת חיילים גרמנים, הפליטים מעולם לא התגלו.
ליף וסרמן ומשפחתו לא הצליחו לחזור למולדתם עד 5 במאי 1945, אז שוחררה דנמרק. שנים לאחר מכן מונה לסגן הקונסול והנספח המסחרי של ממשלת דנמרק בניו יורק".[1]
גרדה III והצוות שלה הצילו בנוסף ליהודים, עוד 600 - 700 איש - בעיקר לוחמי התנגדות וצוותי אוויר של בעלות הברית שמטוסי הקרב שלהם ניזוקו קשה ולא יכלו לחזור לבסיסיהם באנגליה.
שנים מאוחר יותר, גרדה III עזרה למזרח-גרמניים להימלט מהשלטון הקומניסטי. המזרח-גרמניים חתרו או שחו לספינות דניות קטנות בים הבלטי והועברו לחופי דנמרק.
חלקה של האני סינדינג[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביה של האני סינדינג היה קצין בחיל הים הדני והיה אחראי על שירות המגדלורים. ארבעת חברי הצוות של הספינה פנו אל האני סנדינג וביקשו שתפנה לאביה שיתיר להם להשתמש בסירה גרדה III להצלת היהודים. לאחר שאביה נתן הסכמתו להעלים עין מהשימוש בספינה למשימה חשובה זו, האני הצטרפה למבצע הצלה זה.
האני חברה לצוערת חיל הים הדני אשר קישרה אותה עם קבוצת ההתנגדות לנאצים, שפעלה באוניברסיטה, ובראשה עמד יורגן קילר. להאני הצטרפו סטודנטים, בעיקר לרפואה, שהיו להם קשרים הדוקים במתחם בית חולים בו היהודים קיבלו מחסה. כחברי העיתונות המחתרתית היו להם גם קשרים עם חנות ספרים בקופנהגן שבעליה הפכו את החדר האחורי שלהם למרכז מבצעים לעיתונות, ולאחר מכן שינו למרכז ההתנגדות המזוינת (אנ'). בכל בוקר, הקבוצה של יורגן קילר נתנה להאני רשימה של יהודים ומקומות מפגש. האני למדה את הרשימה בעל-פה כי היה מסוכן לשמור תיעוד כתוב.
האני אספה משפחות יהודים באמצע הלילה על אף הסכנה להיות ברחובות בשעת העוצר.
האני והצוות שלה הכינו בתים בטוחים ליד גרדה III ובהם יכלו יהודים להמתין מספר ימים עד להעברתם. במחסן ליד הרציף המתינו פליטים שניתן היה להסיע למחרת. במחסן דאגו להם לאוכל, שתייה ותרופות הרגעה לילדים, כדי לשמור על שקט במהלך המשימה המסוכנת.
החלק הקשה במיוחד במשימה היה לפני כל יציאה, כאשר האני הביאה את היהודים לקומת הקרקע של המחסן וסידרה אותם בשורה בתוך שער שפונה לגרדה III. הסירה הייתה במרחק מטרים ספורים על פני שביל מרוצף אבן - שביל שסיירו שני חיילים גרמנים שצעדו הלוך ושוב לנגד עיניהם. כשהצוות נתן אות, האני שלחה את הפליט אל השביל לעבר זרועותיו של איש הצוות שהרים במהירות כל אחד מהם על הסיפון והחביא אותו מתחת לסיפון. האני הלכה מאחור ונשאה ילדים קטנים. החיילים הגרמנים נהגו לעלות על הסיפון לבדוק את ניירות הסירה עם התנעת מנוע הסירה. הצוות של האני בסירה הפך את המפגש איתם "למפגש ידידותי", הצוות הציע בירות לחיילים הגרמנים, דיברו איתם על מזג האוויר בו בזמן שהפליטים היו מוסתרים בתאי המטען מתחת לסיפון. עם סיום בדיקת הניירת, הגרמנים עזבו את הסירה והיא הפליגה לשוודיה.
השגרה התנהלה כך: אספו את המשפחות היהודיות באמצע הלילה, עם עלות השחר שטו על הגרדה III, הורידו את היהודים למקום מבטחים בשוודיה, המשיכו במסירת האספקה היומית למגדלורים, חזרו לרציף הדני וחזרו שוב על הפעולה - כל יום ולילה במשך מספר שבועות.
כשהסתיימה משימת ההצלה היהודית באוקטובר 1943 האני ושאר חברי קבוצת החילוץ שלה הצטרפו להתנגדות המזוינת, ופוצצו מפעלים ומתקנים אחרים שסייעו למכונת המלחמה הנאצית. שבוע אחר שבוע המשימות שלהם גדלו והיו ונועזות יותר, עד שהם נטלו על עצמם משימה שהביאה למותם של חלק מהחברים, לכידתם של אחרים ופקודות לפנות את השאר - כולל האני - לשוודיה. לאחר חמישה עשר חודשי גלות, כשהנאצים נכנעו, חזרה האני לדנמרק מולדתה. האני נפטרה בשנת 2009.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הברחת יהודים מדנמרק לשוודיה באתר יד ושם
- הספר "Sussn Hood - "Harboring Hope: The True Story of How Henny Sinding Helped Denmark's Jews Escape the Nazis
- Holger Danske (אנ')
- ראיון מוקלט משנת 1994 עם האני סינדינג על המבצע
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Rick Spilman, Danish Lighthouse Tender Gerda III & the Rescue of Danish Jews, Old Salt Blog, 2017-09-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^ GERDA III: DANISH LIGHTHOUSE TENDER, Mystic Seaport Museum (באנגלית אמריקאית)
- ^ Museum of Jewish Heritage-A. Living Memorial to the Holocaust, The 22-Year-Old Woman Behind the Rescue of Over 300 Danish Jews, Museum of Jewish Heritage — A Living Memorial to the Holocaust, 2019-09-09 (באנגלית אמריקאית)