גרף ליינוויבר-בורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוגמה לגרף ליינוויבר-בורק

בביוכימיה, גרף ליינוויבר–בורק הוא ייצוג גרפי של משוואת ליינוויבר-בורק של קינטיקה אנזימטית, שתואר על ידי האנס ליינוויבר ודין בורק ב-1934.[1]

גזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרף מספק שיטה גרפית שימושית לניתוח של משוואת מיכאליס מנטן:

ועם המספר ההופכי:

כאשר V הוא מהירות התגובה (קצב התגובה), Km הוא קבוע מיכאליס, ו Vmax הוא מהירות התגובה המקסימלית, ו-[S] הוא ריכוז המצע.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרף ליינוויבר-בורק היה בשימוש נרחב כדי לקבוע מונחים חשובים בקינטיקה של אנזימים, כגון Km ו - Vmax, לפני הזמינות הרחבה של מחשבים חזקים. החיתוך עם ציר ה-y של גרף כזה הוא שווה ערך להופכי של Vmax; והחיתוך עם ציר x של הגרף מייצג את ההופכי והנגדי של Km. זה גם נותן התרשמות מהירה וחזותית של צורות שונות של עיכוב אנזימטי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרף ליינוויבר-בורק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lineweaver, H; Burk, D. (1934). "The Determination of Enzyme Dissociation Constants". Journal of the American Chemical Society 56 (3): 658–666. doi:10.1021/ja01318a036.