גרשון איסקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרשון איסקוביץ
לידה 21 בנובמבר 1921
קיילצה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בינואר 1988 (בגיל 66)
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנות יפה, מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרשון איסקוביץ, באנגלית: Gershon Iskowitz ‏ (19191988). היה אמן קנדי ממוצא יהודי במקור מפולין. איסקוביץ היה ניצול שואה מגטו קילצה ששוחרר בבוכנוולד. נסיבות חייו המוקדמות - טראומת השואה ואי הוודאות של התקופה המיידית שלאחר המלחמה, ואחריה הגירה והסתגלות לקנדה - מספקות עדשה דרכה ניתן להבין ולהעריך את עבודתו.[1] הדימויים הפיגורטיביים המוקדמים שלו מייצגים את חוויותיו הטרגיות בעוד שעבודות מופשטות זוהרות מאוחרות יותר מייצגות את החזון הייחודי שלו על העולם. עבודתו של איסקוביץ אינה משתלבת בקלות בבתי ספר ובתנועות אמנויות עכשוויות, אך היא אופיינה כקשיחה, מינימליסטית, אקספרסיוניסטית מופשטת.[2]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסקוביץ נולד בקיילצה שברפובליקה הפולנית השנייה .[3] אביו היה שמיאל יענקל, המכונה בדרך כלל ינקל; אמו הייתה זיסלה לואיס. גרשון היה השלישי מבין ארבעה ילדים; היו לו שני אחים, איטשן ויוסל, ואחות צעירה, דבורה.[2] בגיל ארבע נשלח לישיבה בלובלין, שם השתעמם והחל לצייר. לאחר שנה וחצי התחנן בפני אביו שיאפשרו לו לחזור הביתה וקיבל רשות לעשות זאת. הוא למד בפולנית והוכנס לבית ספר ממלכתי. לאחר שנתיים וחצי אביו הקים עבורו סטודיו קטן בביתם ואיפשר לו לבלות את זמנו בציור. [4]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא התקבל לאקדמיה לאמנויות יפות בוורשה ב-1939 וקבע לגור אצל דודו בעיר, אך כמה ימים לאחר מכן פלש הצבא הגרמני לעיר ואיסקוביץ' חזר לקיילצה. הרדיפה הנאצית נגד האוכלוסייה היהודית במדינה החלה כמעט מיד. ב-31 במרץ 1941 הקימו הנאצים את גטו קילצה, כמה בלוקים מרובעים מוקפים בחומות תיל ושערים נעולים. משפחת איסקוביץ וכל שאר היהודים בעיר נאלצו לגור שם. עד מהרה הצטרפו אליהם יהודים שהובלו ממקומות אחרים בפולין, ועד אוגוסט 1942, יותר מ-25,000 איש התגוררו בגטו. בספטמבר 1943 נשרף גטו קילצה. גרשון ואחיו יוסל נשלחו לאושוויץ .[5]

גרשון צייר בלילה. הוא אמר "למה עשיתי את זה? אני חושב שזה החזיק אותי בחיים. לא היה מה לעשות. הייתי צריך לעשות משהו כדי לשכוח את הרעב. זה מאוד קשה להסביר, אבל במחנה הציור היה הכרח להישרדות ." [6] הוא הועבר לבוכנוולד בסתיו 1944. לקראת סוף המלחמה ניסה להימלט אך נפצע קשה. לאחר שחרור בוכנוולד ב-11 באפריל הוא נשלח להתאושש בבתי חולים למשך כתשעה חודשים.

מינואר עד מאי 1947 הוא למד באקדמיה לאמנויות יפות במינכן ובאופן פרטי אצל אוסקר קוקושקה שצייר בסגנון אקספרסיוניסטי אינטנסיבי.

החיים בקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקשתו הראשונה של גרשון לעבור לקנדה נדחתה בגלל הצליעה. "תמיד כשהחיים שלי היו בסכנה", גילה איסקוביץ "עשיתי ציור ועברתי". הוא פנה מחדש וצייר ציור עבור המנהל במחלקת ההגירה, שהכריז על גרשון כגאון, חזה לו עתיד גדול בקנדה, ואישר את בקשתו להגירה ואמר שלגרשון יהיו הרשאות מיוחדות במסע לביתו החדש.[3] כך ב-1949 היגר לקנדה והתארח אצל קרובי משפחה בטורונטו.

ב-1952 השתתף בסדנת האמן, והחל לצייר מסעות למרקהם ולאוקסברידג'. הוא הפסיק לצייר סצנות מעברו באמצע שנות ה-50 ופנה לציור הנוף הקנדי. שינוי משמעותי בסגנון הציור שלו התרחש בשנת 1967 כאשר מענק מהמועצת קנדית איפשר לו לצפות בנוף הצפוני ממסוק. הציור שלו הפך לעשיר בצבע ואור. [7]

ב-1954 הציג את התערוכה הראשונה שלו עם האגודה הקנדית לאמנות גרפית. הוא גם עסק בהוראה חלקית באגם מק'קלר. הוא עבר לסטודיו משלו בשדרות ספאדינה, טורונטו. ב-1964 התחבר לגלריה מוס, שם הציג תערוכות יחיד רבות. טיול ב-1967 לצפון מניטובה, שם צפה בשפך של נהר צ'רצ'יל במפרץ ההדסון ממטוס שהביא לנקודת מפנה לעבודתו - ציורי השפלה שלו ב-1969–1970. Uplands (1969) נמצא באוסף הגלריה הלאומית של קנדה.

בשנת 1982 הוא זכה לכבוד על ידי גלריית האמנות של אונטריו (AGO) עם תערוכה רטרוספקטיבה של 40 שנה של עבודתו. [8]

כהכרת תודה על הערך שהעניקו מענקי אמנות לקריירה שלו הקים את קרן הצדקה ללא מטרות רווח גרשון איסקוביץ בשנת 1985. המטרה שלה היא להעניק את פרס גרשון איסקוביץ השנתי, בשיתוף עם מועצת קנדה בשנים 1986 ו-1987, של $25,000 לאמנים בוגרים.

הוא מונה לחבר באקדמיה המלכותית הקנדית לאמנויות. [9]

ב-26 בינואר 1988 נפטר גרשון איסקוביץ בטורונטו, אונטריו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Holubizky, Ihor (2019). Gershon Iskowitz: Life & Work. Toronto: Art Canada Institute
  2. ^ 1 2 Holubizky, Ihor (2019). Gershon Iskowitz: Life & Work. Toronto: Art Canada Institute.
  3. ^ 1 2 Gershon Iskowitz: Painter of Light, by Adele Freedman, Merritt Publishing Company Limited, 1982
  4. ^ Catalogue of an exhibition held at the Art Gallery of Ontario, Toronto, Ont., Jan. 23 – Mar. 7, 1982, and other museums.
  5. ^ Suzanne B. Rackover (2003). The Holocaust Art of Gershon Iskowitz, Isaac Applebaum and Yehouda Chaki (PDF). Collections Canada. 13 (20 / 108 in PDF). Archived (PDF) from the original on November 21, 2013.
  6. ^ artscanada, Gershon Iskowitz by Peter Mellen, October/November 1971
  7. ^ arisa del Re Gallery, New York, Monograph by Susan Tumarkin Goodman, Chief Curator, The Jewish Museum, New York
  8. ^ skowitz, David Burnett, Catalog of a traveling exhibition which opened at the Art Gallery of Ontario, Toronto, Jan. 23, 1982.
  9. ^ "Members since 1880". Royal Canadian Academy of Arts. Archived from the original on May 26, 2011